מכון ויצמן למדע הוא מכון למחקר מדעי מהמובילים בעולם, אך מעבר למחקר המתבצע בין כתלי המכון, מייחסת הנהלת המכון חשיבות רבה לפעילות למען הקהילה תוך כדי ניצול הידע המדעי והמשאבים האנושיים העומדים לרשות המכון.
מכון ויצמן מפעיל באמצעות הזרוע החינוכית שלו - "מכון דוידסון לחינוך מדעי" - תכניות רבות המסייעות למגזרים שונים באוכלוסיה כגון נוער מנותק ובני נוער בסיכון. על-ידי שימוש במדע ככלי טיפולי מצליחות תכניות אלו לקדם נערים וילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ולעזור להם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם ולהשתלב בחברה.
מלבד המאמצים הרבים שמשקיע מכון ויצמן בקידום אוכלוסיות טעונות טיפוח, מקיים המכון גם תכניות המיועדות לתלמידים מצטיינים, שאינם זוכים למענה ההולם את יכולותיהם במסגרות החינוך הרגילות.
להלן פירוט מספר תכניות המתקיימות במכון ויצמן לטובת הקהילה. למידע אודות תכניות נוספות ולתמיכה בתכניות אלו, ניתן ליצור קשר עם אגודת הידידים בטל' 08-9343889, בדוא"ל yaelg@weizmann.ac.il.
 |
כמו מוסיקה, כמו פעילות ספורטיבית, עיסוק במדע יכול להיות כלי יעיל מאין כמוהו לשיפור הביטחון והדימוי העצמי ולהטמעת ערכים כמו אחריות, התמדה ומצוינות. זוהי המחשבה שעומדת בבסיסה של תוכנית הפונה לנוער מנותק ולבני-נוער בסיכון המטופלים במחלקות העירוניות לקידום נוער. התוכנית כוללת לימוד פעיל של עקרונות מדעיים, המקנה לנערים ולנערות הבנה טובה יותר של העולם ומאפשר להם לחוות הצלחה ולממש את יכולותיהם ואת כישוריהם. זרוע אחרת של התוכנית מיועדת למניעת נשירה של תלמידים מחטיבות-הביניים. במסגרת זו פועלים אנשי מכון ויצמן במטרה לקדם ולטפח תלמידים, ולאפשר להם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם.
תוכניות ייחודיות נוספות מיועדות לנוער עולה מאתיופיה ולתלמידים מאיזורים טעוני טיפוח. החינוך המדעי מקנה לנערים ולנערות אלה מיומנויות התבוננות, ניתוח, הבנה, ביצוע מדידות, עבודת צוות והצגת תהליכים ותוצרים, תוך שילוב נדיר של שיפור הדימוי העצמי ורכישת ידע בעת ובעונה אחת. כך מנותבים המשתתפים מהשוליים אל דרך המלך, וניתנת להם הזדמנות להשתלב בחברה הישראלית המודרנית.
 |
כיצד יוצרים הדמיות ממוחשבות ומודלים מתמטיים? האם אפשר לנצל משאבים טבעיים ללא פגיעה בסביבה? כיצד משפיעים חורים שחורים על המרחב והזמן? רבות מהשאלות האלה, המגיעות מחזית המדע, כמעט שאינן מופיעות בתוכניות הלימודים בבתי-הספר. כדי להתגבר על הפער המתרחב בין חזית המדע לבין תוכניות הלימוד, הוקמה במכון ויצמן האולפנה למדע עכשווי. מסגרת זו מציעה לתלמידי תיכון מצטיינים מגוון תוכניות מתקדמות ורב-תחומיות בנושאים שונים מחזית המדע: מאסטרונומיה ואסטרופיסיקה ועד למדעי הסביבה; ממדעי המחשב ועד למדעי החומרים.
"חוקרים צעירים" הינה תוכנית נוספת לתלמידים מצטיינים המאפשרת לבצע עבודת מחקר במעבדות מכון ויצמן למדע לצורך כתיבת עבודת גמר. משרד החינוך מכיר בתוכנית כחלק מתוכנית הלימודים לבחינות הבגרות. המשתתפים בה משתלבים בפרויקטים מחקריים ותעשייתיים אמיתיים, מבצעים ניסויים מתקדמים ונפגשים עם מדענים ותלמידי מחקר המתמודדים עם שאלות מדעיות וטכנולוגיות. תוכנית זו מעודדת מצוינות, מפתחת יצירתיות, מקנה ידע מתקדם ואף עוזרת בבחירת מקצוע לעתיד, וכן סוללת את דרכם של המשתתפים להשתלבות בחזית המדע, הטכנולוגיה והתקשורת של עולם המחר.
 |
מכון ויצמן הקים ומפעיל מרכז לפיתוח מקצועי למורי מתמטיקה ומדעים. השקעה בקידום יכולותיו של מורה אחד מקדמת את איכות הלמידה של מאות תלמידים. במשך השנים מאות ואלפי מורים למתמטיקה ולמדעים מרחבי מדינת ישראל ומכל מגזרי האוכלוסייה מגיעים למכון ויצמן על-מנת לקחת חלק בתכניות וקורסים לקידומם המקצועי.
מכון ויצמן מציע למורים מסגרת מקצועית מייעצת, הכוללת קורסים, סדנאות, השתלמויות, כנסים וימי עיון המתקיימים במהלך השנה ובחופשת הקיץ. מרכז המורים פועל בשיתוף עם משרד החינוך ועם מדעני מכון ויצמן למדע, ובמסגרתו מבוצעות תוכניות לקידום אוכלוסיות טעונות טיפוח מצד אחד, ולקידום מצוינות מצד שני.
 |
בשנות ה-50, כשמדינת ישראל עדיין התקשתה לספק מזון לתושביה, בנו מדעני מכון ויצמן למדע את המחשב האלקטרוני הראשון במדינת ישראל, ואחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם, וקראו לו "ויצק". מחשב זה הוא השורש של תעשיות החומרה והתוכנה של ישראל, המציפות את העולם במוצרים חדשניים. השקפה דומה הובילה את מכון דוידסון - יותר ממחצית המאה אחר כך - ליזום פרויקט שיכין את מערכת החינוך למצב שבו מחשב נייד ימצא ברשותו של כל תלמיד, וכל מורה. ויהווה כלי הלימוד העיקרי.
תוכנית מחשב כתו"ם (כיתה תלמיד ומורה) היא תכנית פיילוט שמטרתה לאבחן שינויים בדרכי הלמידה שיתחוללו כתוצאה ממהפכת המחשוב הנייד, ולתכנן תוכניות לימוד שיתאימו לעידן החדש. במסגרת הפיילוט נמסרו מחשבים ניידים לתלמידים ולמורים ב-36 כיתות בחטיבות הביניים. הממצאים מראים כי המחשבים הניידים מעודדים עצמאות, סקרנות ויצירתיות, ומשפרים את הישגי התלמידים ואת מעמדם של מורים ותלמידים כאחד.
 |
ניסויי חקר מתקדמים, המאפשרים רכישת ידע מחזית המדע העולמי, מחייבים שימוש בציוד יקר ומתוחכם, שאינו נמצא בכל כיתה ואינו נגיש לכל תלמיד. התוכניות המדעיות של מכון ויצמן מעמידות לרשות התלמידים והמורים את המעבדות המתקדמות והציוד המשוכלל ביותר על-מנת לאפשר להם לבצע ניסויי חקר מתקדמים, לגרות את הסקרנות ולאתגר את החשיבה. הניסויים משתלבים בתוכניות הלימודים בביולוגיה, כימיה, פיסיקה ומדעי הסביבה.
chinuch מורי המדעים בבתי-הספר הלוקחים חלק בתכנית עוברים במכון השתלמות מקדימה, המכשירה אותם להנחות את תלמידיהם במעבדה. מלבד הניסויים, כוללת התוכנית גם הרצאות של מדענים וסטודנטים ממכון ויצמן וסיורים במעבדות ובקמפוס המכון. כך נחשפים התלמידים להתרגשות המלווה את המדענים בחתירתם המתמדת להבנה טובה יותר של הטבע, ושל מקומנו בתוכו. בתוכנית נוספת פועלים התלמידים כ"עיתונאים-חוקרים" אשר נדרשים לפתור שאלות מדעיות באמצעות סיורים, ראיונות ואיסוף מידע, וליצור "כתבה עיתונאית" המתארת את ממצאי עבודת התחקיר.
ה"מדענוע" - רכב ובו המעבדה הניידת של מכון דוידסון לחינוך מדעי, מביא את המדע לתלמידים ולמורים מיישובים מרוחקים שאינם יכולים להגיע למכון ויצמן. ה"מדענוע", המופעל על-ידי מדריכים סטודנטים, מציע מגוון של פעילויות, התנסויות והדגמות מדעיות חווייתיות.
 |
מדי שנה מגיעים כ-50 צוותים של תלמידי תיכון מהארץ ומרחבי העולם למכון ויצמן, כדי להתחרות בפריצת כספות במסגרת טורניר הפיסיקה. מטרתם אינה להשיג מטמון או אוצר אלא להתנסות בלימודי פיסיקה יצירתיים, לקבל ציון 100 בבחינת המעבדה של הבגרות בפיסיקה, להציג את מנגנון הנעילה ההנדסי היצירתי שבנו, וכמובן - לנסות "לפצח" את הכספות שבנו הקבוצות האחרות. השילוב בין יצר התחרות הטבעי לבין לימוד פעיל ולא שגרתי מגויס במכון דוידסון לצורך שורה ארוכה של תחרויות ואולימפיאדות, לקבוצות וליחידים. משרד החינוך מכיר בחלק מהתחרויות ומזכה את משתתפיהן בציון בבחינות הבגרות.
תחרויות נוספות: טורניר הכימיה בו נדרשים המשתתפים "לפצח" את הרכבה של תרכובת כימית; האולימפיאדה הארצית למתמטיקה המיועדת לתלמידי תיכון, האולימפיאדה למדעי החלל, האנרגיה ולמדעי הסביבה על-שם אילן רמון וצוות מעבורת הקולומביה; תחרויות המחשבים "קודגורו" ו"קודגורו-אקסטרים", ועוד. מוסדות אקדמיים, תעשיית ההיי-טק ויחידות צבאיות מובחרות עוקבים בעניין אחר התחרויות והזוכים בהן.
 |
מעט מאוד עיסוקים עשויים להתאים לנער צעיר, לאמו ולסבו בעת ובעונה אחת. הרצאות פופולריות על היווצרות היקום או על שיטות למלחמה בסרטן, תצפיות אסטרונומיות ומפגשים העוסקים בכימיה של היין - כל אלה עשויים להוות הזדמנות לפעילות בין-דורית מעשירה, מחכימה ומהנה. מכון דוידסון לחינוך מדעי פונה ישירות לציבור הרחב, ומזמין אותו להשתתף במגוון רחב של הרצאות, מפגשים וקורסים המציבים את החידושים המדעיים על סדר יומם של מבוגרים ובני-נוער כאחד.
סדרת ההרצאות "מפגשים בחזית המדע" מציעה לציבור חשיפה למידע עדכני ובכללו החידושים האחרונים ממעבדותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע, המוצגים על-ידי המדענים עצמם ותלמידי מחקר.
במסגרת פעילות "קפה מדע" מתקיימים מפגשים חודשיים, על כוס קפה ובגובה העיניים בהם משוחחים מדענים עם הציבור על נושאים מדעיים עכשוויים, שחלקם מעצבים את חיינו כאן ועכשיו.
 |
במכון ויצמן מאמינים שאפשר להבין את משמעות הכבידה מבלי להכיר את משוואות ניוטון, לחוות את חוק שימור התנע תוך הסתחררות על קרוסלה, ולבחון את חוק שימור האנרגיה תוך התנדנדות על יו-יו ענק. החוויות והשעשועים האלה מגרים את סקרנותם של ילדים, בני-נוער ומבוגרים, וגורמים להם להתעניין במדע.
תפיסה זו הובילה להקמתו של גן המדע על-שם קלור. בגן, שהוא מוזיאון מדע ראשון מסוגו בעולם, הפועל תחת כיפת השמים, מבקרים מדי שנה כ-70,000 ילדים, בני-נוער ומבוגרים. בין עצים ומדשאות נמצאים עשרות מוצגים המדגימים עקרונות פיסיקליים, אקולוגיים ותופעות טבע. המבקרים בגן מוזמנים לגעת במתקנים, לשחק איתם, להזיז אותם, לטפס ולהתנדנד עליהם - ואגב כך לרכוש, באופן חווייתי ופעיל, ידע על תופעות ועקרונות מדעיים.
האקו-ספירה הפועלת בגן היא סביבה אקולוגית סגורה ומבוקרת, יחידה מסוגה בישראל. היא בנויה ככיפה גיאודזית העשויה זכוכית. בתוכה ומסביבה אפשר למצוא צמחים ובעלי-חיים, ולהתוודע מקרוב לעקרונות סביבתיים שונים.
 |
חינוך מדעי, כמו המדע עצמו, מתקיים בעולם חסר גבולות שבו פורחים שיתופי פעולה ומתבצעת הפריה הדדית שמעלה רעיונות חדשים. דוגמה בולטת בתחום זה היא כפר הנוער על-שם לאוב שבמכון ויצמן, המתפקד ככפר גלובלי קטן. מדי קיץ מתארחים בכפר כמה עשרות תלמידי תיכון מצטיינים מרחבי העולם ומישראל, המשתתפים במחנה הבין-לאומי לנוער שוחר מדע על-שם בסי לורנס. תוכנית המחנה מתמקדת בביצוע מחקרים במעבדות מכון ויצמן למדע, בהנחיית מדענים ותלמידי מחקר מהמכון, לצד הרצאות, שיחות, ביקורים וסיורים החושפים בפני המשתתפים שאלות המעסיקות כיום מדענים בחזית המדע העולמי. בנוסף לפעילויות במעבדות, יוצאים משתתפי המחנה לטיולים ברחבי הארץ.
גם עבור מורים למדעים, מהווים מפגשים בין-לאומיים הזדמנות להעשרה מקצועית ולהחלפת דעות.
בסמינר הבין-לאומי למורי מדעים על-שם משפחת שוורץ משתתפים מורים מארבע יבשות: אמריקה, אירופה, אוסטרליה ואסיה, לרבות המזרח הרחוק וישראל. המשתתפים נחשפים לתוכניות לימוד ולשיטות הוראה חדשניות ללימוד מדעים שפותחו במכון דוידסון בליווי מדענים ממכון ויצמן. יחסי הגומלין בין המורים מאפשרים לימוד מעמיתים ומעבר מהיר של ידע ושיטות לימוד בין מדינות שונות בעולם.