חדשות

אחרי התנינים והאווזים ,ממתינים גם הקופים לישועה מבג"ץ

ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם ביצוא קופי מקוק לאנגליה לצורכי ניסויים .זהו כבוד מפוקפק, טוענים ארגונים שעתרו לבג"ץ נגד הסחר בקופים שמתבצע מחוות מזור .זה חיוני למטרות מחקר, טוענת החברה הסוחרת בקופים. בג"ץ אסר בינתיים יבוא קופים לחווה וקצב למדינה חודשיים לעשות סדר במדיניות הלא-עקבית שלה בנושא
מאת משה גורלי

ביום רביעי לפני 12 יום הותיר בית המשפט העליון על כנו צו ביניים, האוסר יבוא של 60 קופים לחוות מזור. נציגי ארגוני בעלי החיים צהלו בסיום הדיון, אבל במונחים של משחק כדורגל ההובלה והיתרון שלהם הם רק במחצית. המשחק טרם הסתיים כי השופט אהרן ברק קצב למדינה 60 יום לעשות סדר בסתירות שהתגלו בהודעותיה השונות, הנוגעות למדיניות יבוא הקופים לישראל.הניצחון הזמני בדמות הצו ניתן לשתי עתירות שונות שהוגשו בנושא. האחת, שהוגשה על ידי "העמותה למען מדע מוסרי" באמצעות עו"ד גילעד רוגל, דורשת לחדול לאלתר ממתן היתרים לחוות מזור ליבוא קופים לישראל ויצואם ממנה. השנייה, שהוגשה בידי עמותת "תנו לחיות לחיות" באמצעות עו"ד אמיר רוזנברג, דורשת לבטל את היתרי הסחר בקופים בהיותו מנוגד למדיניות הפומבית המוצהרת שנקבעה על ידי הרשויות, לתקנות הגנת חיות הבר ולעקרון המידתיות, בשל הסבל הרב הנגרם לקופים שמובלים לישראל רק כדי לייצאם שוב.

העתירה מופנית נגד השרה לאיכות הסביבה יהודית נאות ורשות הטבע והגנים, המופקדים על מתן ההיתרים, אבל הכתובת העיקרית שלה היא חברת - BFC חוות ריבוי קופים בע"מ, העוסקת ביבוא להקות רבייה של קופי "מקוק ארוך זנב" מהאי מאוריציוס וביצואם למטרות מחקר וניסויים. פעילות החברה, שהחלה ב, 1991-מתנהלת בחווה במושב מזור שבמרכז הארץ. הוולדות מופרדים מאמהותיהם בגיל רך ומשווקים בעיקר לאנגליה". מאז 1994"2000 נטען בעתירות", ייצאה החברהועד, לאנגליה 1,362 קופים ;עבור כל קוף היא מקבלת סך של 1,500 דולר, כאשר הוצאות ההובלה לחו"ל חלות על הלקוח."

המדיניות השתנתה. המאבק בחווה יכול היה למעשה להסתיים בזירה הפוליטית, מה שהיה חוסך את הפנייה לבג"ץ. השר הקודם לאיכות הסביבה, צחי הנגבי, כבר השתכנע לבטל את היתרי הסחר. במסמך שגיבש ב - 29.1.2003 הוא קבע: "מומלץ כי אנגליה תגדל בעצמה את הקופים הדרושים לניסויים, זאת בשל הסבל הנגרם לקופים בעת המשלוח." השר הוסיף וקבע שהפסקת הסחר לא תפגע במחקרים מדעיים בחו"ל, בשל היצע רב של קופים בעלות נמוכה, ושקיום החווה מעודד ניסויים בקופים ולכן אין תמריצים למציאת חלופות לניסויים אלה. כמו כן קבע, שרשות הטבע והגנים אינה מסוגלת לקיים פיקוח ומעקב ראויים על הנעשה בחוות מזור.אבל המעניין במסמך הוא העמדה הערכית שהביע השר" וחובתי, הן כשר הממונה על רשות הטבע והגנים על פי חוק והן בתוקף אחריותי על חוק הגנת חיות הבר, להביע בעניין זה עמדה ערכית ומוסרית. מדיניות בתחום סחר בקופים, כבכל תחום אחר, משתנה בהתאם להתפתחות המדע, לזרימת המידע ולעיצובן של נורמות חברתיות.

בעשור האחרון חל בישראל שינוי משמעותי ביחס הציבור בכל מה שנוגע לרווחת בעלי חיים, ובעיקר לנושא הניסויים. המדיניות הלאומית צריכה להתאים עצמה לערכי המוסר ולנורמות הציבוריות, ולא לאינטרסים הכלכליים הצרים של יחידים. במקום להישאר ברשימה המפוקפקת של מדינות העולם השלישי שעוסקות בסחר בקופים, חובתנו להצטרף לשורת המדינות הנאורות שחדלות מעיסוק אכזרי זה." יש לציין שגם השרה לאיכות הסביבה שקדמה להנגבי, דליה איציק, דגלה בעמדה זו. ב - 1999היא קבעה שיש "לעקור את התופעה של יצוא קופים מן השורש. זאת תופעה מבישה שלא עומדת בשום קריטריון ערכי של חברה מודרנית." חלק מרכזי בשכנועו של השר הנגבי קיבלה עליה השחקנית אורנה בנאי, פעילה מרכזית במלחמה נגד חוות מזור.אלא שחילופי השרים במשרד לאיכות הסביבה הביאו לשינוי המדיניות. השרה יהודית נאות, טוענים שוחרי בעלי החיים, מחויבת יותר למחקר המדעי מאשר לבעלי החיים. לכן גובשו העתירות הנוכחיות לבג"ץ, עתירות שחשפו לא רק את הסתירות בין עמדות השרים אלא גם את הסתירות במדיניות.

החל בשנת 1980 ישראל היא צד לאמנה בינלאומית להגנת חיות בר, אמנת, "CITES" שנוצרה ונחתמה בוואשינגטון ב. 1973-חברות האמנה רשאיות באופן חד-צדדי ליטול עליהן התחייבויות מחמירות יותר מהנדרש באמנה. והנה, בשנת 2000 קיבלה עליה ישראל, בהודעה רשמית של רשות הטבע והגנים למוסדות האמנה, החמרה המגבילה את היבוא והיצוא של קופים - למקרים נדירים של שיגורם אל "מוסדות שיקום" או "מקלטים לחיות." לפיכך, טוענים העותרים, ההיתר שנתנה השרה נאות באוקטובר 2003 לחוות מזור לייבא שתי להקות קופים סותר ומפר את ההתחייבות הבינלאומית שהמדינה קיבלה עליה.הרשות, באמצעות עו"ד שרה שלום, מספקת הסבר מעניין להחמרה זו: "גיבושה בא בעקבות גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים." ומה הקשר ? "מאות קופים הוכנסו לארץ ונמכרו לחנויות ולאנשים פרטיים כחיות מחמד ופשטה תופעה של גידול קופים בבתים פרטיים על ידי כל בר-בי-רב בתנאי תחזוקה ירודים ביותר. על מנת לבלום תופעה קשה זו, שהיוותה סכנה לשלומם של הקופים ולבריאותו של הציבור, נקבעה אז מדיניות הרשות האוסרת על' יבוא פרטי 'של קופים." כלומר, לטענת הרשות האיסור לא כוון בכלל לחוות מזור. אפילו המדינה נחלצה לעזרת הרשות ו- , BFCויומיים לפני הדיון בבג"ץ הודיע מטעמה עו"ד מלכיאל בלאס מהפרקליטות ש"בכוונת הרשויות המוסמכות בישראל להגיש למזכירות האמנה בתוך זמן קצר הודעה מתקנת בדבר מדיניותה של מדינת ישראל, אשר תשקף באופן נכון יותר את המדיניות הנוהגת."

ואכן, כשבועיים לפני הדיון בבג"ץ שלחה רשות הטבע והגנים למזכירות האמנה הודעה מתקנת בדבר מדיניות ישראל. עורכי הדין רוזנברג ורוגל זעמו במהלך הדיון על "המכתב הפזיז והנמהר שתכליתו לסכל דיון בבג"ץ, שהוצא בחוסר סמכות והוא בטל. הרשות בלהיטותה הפרה התחייבות כלפי האמנה." בלאס: "לא פזיז ולא נמהר. השרה שמעה את כל הצדדים וקיבלה החלטה מאוזנת. נכון שהשר הקודם נקט עמדה מחמירה יותר ;היום יש שרה שמדיניותה שונה." אל-על סירבה להטיסם עו"ד רוברט פישמן ייצג בדיון את חוות מזור: "יש בעולם 200,000 קופים שמגדלים בשבי למטרות מחקר. השימוש השנתי הוא בכ - 100,000. החווה שלנו היא טיפה בים, ים שאין בו פסול והוא אפילו חיוני. אנו שולחים כמה מאות בשנה למוסדות מחקר באנגליה שעוסקים באיידס, פרקינסון, פוליו. גם כאן נהנים מתוצאות המחקרים ואת זה צריכים העותרים להטמיע." כדי לסייע להם להטמיע, ביקש פישמן מבית המשפט להטיל על העותרים ערובות כספיות לפיצוי על נזקים שנגרמו בגלל העתירה. פישמן קבל שהעיכוב במשלוח 60 הקופים כתוצאה מצו הביניים פוגע ברציפות הריבוי בגלל הזדקנות הקופים הוותיקים, שזקוקים לרענון השורות. השופט ברק דחה את ההתייחסות לבקשה זו. העותרים לא מבינים את פשרה. לא מקובל, הם טוענים, להשית פיצוי על עותר ציבורי המוחה נגד מדיניות הרשויות.

אלא שמתחת לצחצוחי השפה המשפטית מתנהל מאבק מר בין הצדדים, הרווי איומים, השמצות, תביעות דיבה ומאבקים משפטיים. ב - 1994 דחה בג"ץ עתירה של חוות מזור להכיר בה כענף יצוא מועדף. בשנת 2000 הוגשה עתירה לפי חוק חופש המידע לחשיפת היתרי הסחר של החווה ומספר הקופים המוחזקים בה. נחשף כי בחווה מוחזקים כ - 1,000 קופים. מאבק משפטי נוסף התנהל סביב סירובה של חברת אל-על להטיס קופי ניסוי. חוות מזור תבעה את אל-על וזו חזרה בה מסירובה.העותרים מצטטים דו"ח מ 2001-של "החברה המלכותית להגנה על בעלי חיים של אנגליה" (RSPCA) בסוגיה של סבל פרימטים המיובאים לאנגליה לצורך ניסויים. לפי הדו"ח, ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם במספר קופי המקוק ארוך הזנב המיוצאים לאנגליה לצורך ניסויים בהם (אחרי מאוריציוס והפיליפינים). כמו כן, על פי הדו"ח, בבדיקות שנערכו באנגליה נמצא כי כל הקופים המיובאים מישראל מוגדרים קופים מדור ראשון - כלומר, הוריהם נלקחו מהטבע - דבר המוכיח כי מתקיימת פגיעה בחיות בר באופן שוטף.

שופטי בג"ץ - ברק, אדמונד לוי ואשר גרוניס - טרם צללו לכל הסוגיות האלה. בינתיים הם שלחו את נציגי המדינה לחזור עם מדיניות יבוא/יצוא מוסכמת וברורה: האם האיסורים חלים על יבוא פרטי בכלל, או רק על עולי חבר המדינות חובבי הקופים. בינתיים שמחים אנשי הארגונים בצו הביניים, בניצחון הזמני שהוארך; אבל גם הם, למודי סבל כבעלי החיים עצמם, יודעים שהחלון שנפתח עלול גם להיסגר. הרשויות בישראל, בכל התחומים, נוטות להעדיף את אנשי העסקים ולהסביר להם פנים.אלא שדווקא הניסיונות האחרונים בתחום בבג"ץ מעוררים תקווה שהשופטים ימשיכו לטפס במעלה האבולוציוני. תחילה היה זה השופט מישראל חשין שאסר קיום קרבות עם תנינים בחמת גדר. אחר כך אסרה השופטת טובה שטרסברג-כהן את פיטום האווזים. עכשיו, מקווים שוחרי רווחת בעלי החיים, אחרי התנינים והאווזים הגיע זמנם של הקופים. הרי מדובר בשלב הקרוב ביותר לבני האדם.



חזרה לחדשות