חללית ישראלית על הירח

היכנסו לקישור החי לצפות בנחיתה ההיסטורית

כתבות

11 אפריל, 2019
מקור: 
Weizmann homepage

הלילה של 11 באפריל 2019 ייזכר בתור הלילה ההיסטורי שבו נחתה חללית ישראלית על הירח. "בראשית", החללית הבלתי-מאוישת שנבנתה ביוזמת עמותת SpaceIL ובשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית, תנסה לנחות על הירח בשעה 21:45 שעון ישראל. אם הכל יעבור בשלום, ישראל תהיה המדינה הרביעית שהגיעה לירח - אחרי ארה"ב, רוסיה וסין.

את השידור המלא ניתן לראות כאן
 

מכון ויצמן יארח אירוע נחיתה בקמפוס שברחובות, אשר יתחיל ב-21:00 בצפייה בטלסקופ בחזית בניין בנוזיו. לאחר מכן, יוזמנו המשתתפים להתכנס באודיטוריום הבניין לשיחה בהנחית ד"ר דוד פולישוק ולעדכונים ממדען המשימה של "בראשית", פרופ' עודד אהרונסון, שיהיה באותה עת בחדר הבקרה של התעשייה האווירית.

החללית "בראשית" הושקה בחודש פברואר השנה, ושיגרה ממשגר פאלקון 9 בתחנת החלל קנדי בקייפ קנוורל שבפלורידה. לאחר מכן, הצליחה לבצע תמרון שבו עברה למסלול המקיף את הירח.

"חללית בראשית... נתנה לנו הרבה רֵאשיתות: היא החללית הראשונה לירח במימון פרטי, החללית הישראלית הראשונה שיצאה ממסלול כדור הארץ והגוף הארצי הראשון שביצע מהלך כה מופלא בתקציב כה צנוע,, אומר פרופ' אהרונסון. "זה כבוד גדול והתרגשות גדולה עבורי להיות חלק מכוח המשימה הזה. מעבר להשלכות הטכנולוגיות, הציבוריות והחינוכיות של מהלך זה, למשימה יש גם מטרות מדעיות: להבין את הגיאולוגיה של הירח באזור הנחיתה, למדוד את השדה המגנטי ולפענח את ההיסטוריה שלו על הירח וכן למדוד את המרחק אל מערך הרטרורפלקטור המותקן על המפלס העליון של החללית. מדענם ברחבי העולם מצפים לתוצאות שיתקבלו".

את מסעה המלא של "בראשית" ניתן לראות כאן 

עמותת SpaceIL, שהוקמה כדי להנחית חללית ישראלית על הירח, שמה לה למטרה הן להגדיל את הגאווה הלאומית והן ליצור "אפקט אפולו", כלומר, להעניק השראה לדורות העתיד לשאוף לעסוק במקצועות מדע וטכנולוגיה. המונח "אפקט אפולו" נטבע לזכר האנשים הראשונים שנחתו על הירח ב‑1969, אירוע מכונן שעורר נחשול של התעניינות במדע בשנות ה-70 של המאה הקודמת. אך המשימה הישראלית טומנת בחובה מטרה נוספת: להבין טוב יותר את השדה המגנטי של הירח. בכך עוסק מיזם המחקר המרכזי של המשימה, שאותו מוביל פרופ' עודד אהרונסון, שהוא גם מדען המשימה ב‑SpaceIL.

פרופ' אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת עזר לצוות SpaceIL לבחור ולאפיין את אתר הנחיתה (ים הרוגע, Mare Serenitatis, במחצית הצפונית של הירח, בין אפולו 15 ל‑17). מעבר לכך, הוא מנצל הזדמנות זו כדי למדוד את השדה המגנטי של הירח בדרך שלא נוסתה עד כה.

לכדור הארץ יש שני סוגים של שדות מגנטיים: אחד גלובלי, הנובע מהליבה החמה של כדור הארץ ומגן על אטמוספירת כדור הארץ, ואחד מקומי הנובע מסלעי פני השטח, ואותו ירש כדור הארץ מהשדה הגלובלי עם התקררות הסלעים המַגְמטים. לירח, לעומת זאת, יש שדה מגנטי מקומי בלבד. "התעלומה הגדולה היא, אם אין על הירח שדה מגנטי גלובלי, איך ומתי השיגו סלעי הירח את השדה שלהם? זו השאלה שעליה אנו מנסים לענות." אומר פרופ' אהרונסון.

אין זו הפעם הראשונה שיימדד השדה המגנטי של הירח, אך תהיה זו המדידה השאפתנית ביותר מבחינת רזולוציית הנתונים שמתכננים להשיג במשימה. המגנטומטר הירחי של פרופ' אהרונסון, שנבנה ב-UCLA ומותקן על החללית, יערוך מדידות בהקפות שלפני הנחיתה, בנחיתה עצמה וגם אחריה, וכך "יהיו לנו נתונים מדויקים יותר על מספר רב יותר של אנומליות מגנטיות, וברזולוציה גבוהה יותר" הוא אומר. "מטרתנו הסופית היא ליצור פרופיל של השדה המגנטי של הירח ולהבין את מקורו".

מידע זה יאפשר לו ולמדענים אחרים בתחום כוכבי הלכת בצוות הבינלאומי שלו להבין כיצד החל לפני זמן רב תהליך המגנטיות של הירח, ולקרב את המדענים בצעד קטן אחד – כדברי ניל ארמסטרונג – להבנת היווצרותו והתפתחותו של הירח.

המראה מבוססת על שותפות סביב מדע

מסעו ונחיתתו של הטיל SpaceX Falcon 9, שנשא את החללית הישראלית "בראשית" היו מועדים לתקלות. אולם, הכוחות שדחפו את פרויקט SpaceIL דרבנו גופים חשובים להאמין שהשמיים כבר אינם הגבול, כשמדובר ביכולתם של המדע והטכנולוגיה בישראל.

עמותת SpaceIL החלה את דרכה כמתמודדת שאפתנית בתחרות Google Lunar XPRIZE, שמטרתה להנחית חללית בלתי מאוישת על הירח, ונכללה בין חמשת המתמודדים שעלו לגמר. כאשר גוגל הכריזה לפני שנה על סיום התחרות ועל הפרס הכספי בסך 30 מיליוני דולרים, החליטה עמותת SpaceIL שלמרות שהסתיימה התחרות, היא תמשיך כמתוכנן. המיזם הוא שותפות עם התעשייה האווירית לישראל ופועל במימון פרטי, בעיקר של מוריס קאהן (המכהן גם כנשיאה של SpaceIL), ד"ר מרים ושלדון אדלסון, סמי סגול, ננסי וסטיבן גרנד (כולם גם תורמים של מכון וייצמן), סילבן אדמס, ואחרים. עמותת SpaceIL מקבלת תמיכה גם ממשרד המדע והטכנולוגיה, סוכנות החלל הישראלית ובזק.

באוקטובר הצטרפה גם נאס"א כשותפה והציעה לתרום למשימה שני רכיבים. הראשון הוא שימוש ברשת החלל העמוק (Deep Space Network) שלה, שתשמש לתקשורת במשימה ולקבלת נתונים מהחללית ומהמגנטומטר הירחי של פרופ' אהרונסון. נתונים אלה יהיו נגישים לציבור. השני הוא "מערך מראות מחזירות לייזר" (רטרורפלקטורים) – סדרה של מראות קטנות המסודרות בקפידה שיאפשרו לערוך מדידות מכווננות היטב של המרחק לירח. אם יתברר שמערך המראות המחזירות שימושי, נאס"א מתכננת להשתמש במראות דומות בעתיד כדי למדוד מרחקים בין עצמים שונים וכוכבי לכת בחלל.

הפתעת ה-XPRIZE

בחודש מרץ השנה, עמותת XPRIZE, שמעניקה פרסים בתחומים מדעיים שונים, הודיעה שתיתן מיליון דולר על משימת "מון שוט" (Moon shot) לצוותים שמצליחים להגיע לירח. נחיתה מוצלחת של החללית הישראלית צפויה להסתכם בזכייה בפרס.

שהפרס של גוגול לא ניתן בסופו של דבר, אנו שמחים שהתחרות המריצה צוותים מרחבי העולם לממש את שאיפתם להגיע לירח ואנו גאים להיווכח בהישג של SpaceIL", אמרה אנושה אנסארי, מנכ"לית עמותת XPRIZE.

Prof. Oded Aharonson is supported by the Helen Kimmel Center for Planetary Science which he heads, the Zuckerman STEM Leadership Program, and Adolf and Mary Mil Foundation

A rendering of the SpaceIL's Beresheet spacecraft conducting its planned scientific mission to measure the magnetic field of the Moon. Credit: SpaceIL

A rendering of the SpaceIL's Beresheet spacecraft conducting its planned scientific mission to measure the magnetic field of the Moon. Credit: SpaceIL

SpaceIL’s Mission Scientist Prof. Oded Aharonson of the Weizmann Institute next to the Beresheet spacecraft after integration of the magnetometer instrument.

SpaceIL’s Mission Scientist Prof. Oded Aharonson of the Weizmann Institute next to the Beresheet spacecraft after integration of the magnetometer instrument.