תרומה לגילוי תרופות

משימתן של חברות הפארמה היא לפתח תרופות פוטנציאליות ולאחר מכן לשווק ולמכור אותן למטופלים. משימתם של חוקרים באקדמיה היא לחשוף תגליות על הביולוגיה של בני אדם. אבל השלב המגשר בין שני העולמות – שלב הפיכת התגליות לטיפולים אפקטיביים – נחשב בעבר למסובך, בגלל הקושי הכרוך בהשגת המימון לחקירה היקרה והמפרכת של הפוטנציאל היישומי של התרכובות.

כדי לתת מענה לאתגר זה, מכון ויצמן למדע מקים את המכון לכימיה תרופתית ע"ש ד"ר ברי שרמן – בעזרת תרומה גדולה ממשפחת שרמן מטורונטו. המכון יממן מחקר חדשני על תרכובות שעשויות להפוך לתרופות לטיפול במגוון מחלות והפרעות בבני אדם, כולל מחלות אוטואימוניות, סרטן, מחלות של ניוון עצבי ומחלות זיהומיות.

עם המחקרים שצפויים להיערך במכון שרמן נמנים מאמצים לפתח אנטיביוטיקות חדשות שיתגברו על הבעיה המתעצמת של עמידות לאנטיביוטיקה. החוקרים גם ירתמו מטבוליטים צמחיים לפיתוח תרופות פוטנציאליות כגון L-DOPA, התרופה המובילה בטיפול במחלת פרקינסון, ויקדמו תרכובת מבטיחה, אפקטיבית ולא יקרה, שיש לה פוטנציאל להפוך לתרופה למלריה.

בראש מכון שרמן יעמוד ד"ר שראל פליישמן מהמחלקה למדעים ביומולקולריים. בין השאר, עובד ד"ר פליישמן בשיתוף עם ד"ר נטע רגב-רוצקי מאותה מחלקה, על מלריה – המחלה הטפילית שמדי שנה פוגעת במאות מיליוני בני אדם וגורמת למותם של כמעט חצי מיליון, בעיקר של ילדים. הגורם לזן המלריה המסוכנת ביותר הוא טפיל חד-תאי בשם 'פלסמודיום פרציפרום', החודר לתאי הדם האדומים ולכלי הדם.

לפני כמה שנים, חוקרים גילו שלחלבון המלריה RH5 ולקולטן שלו בבני אדם, basigin, יש תפקיד חיוני בתהליך חסימת החדירה לתאי דם אדומים ונטרול הטפיל. אבל הזיקה בין ה-RH5 והקולטן חלשה מאוד ולכן כל טיפול יהיה כרוך בהזרקת כמויות גדולות של הקולטן למטופל – והליך כזה הוא לא רק יקר, אלא גם מסוכן.

החוקרים מנסים למצוא שיטה לחזק את האינטראקציה בין ה-RH5 והקולטן. באמצעות אסטרטגיה של תכנון ממוחשב מתקדם, הם פיתחו מוטציה של הקולטן, שהזיקה שלו ל-RH5 חזקה פי 2,000 מזו של הקולטן בבני אדם. טכנולוגיה זו עשויה לאפשר שימוש בריכוזים הרבה יותר נמוכים, ולכן רלוונטיים טיפולית, של מוטציית הקולטן לחסימת החדירה לתאי הדם האדומים.

"מדובר בתרומה רבת חזון, שהגיעה בדיוק בעת שבה טכנולוגיות חדשות לסקירה ואבחון מאפשרות לחוקרים לקחת מולקולות מבטיחות אל השלב הבא של תחום הבריאות, וקרן שרמן הופכת אפשרות זו למציאות", אמר פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע. "אנו אסירי תודה על השותפות עם משפחת שרמן".

המכון החדש הוא מחווה הולמת לברי שרמן, שהכיר והבין את האתגר כמנכ"ל אחת מחברות הפארמה החשובות בקנדה. ברי ואשתו האני מתו בנסיבות טרגיות בדצמבר 2017, וילדיהם הקימו את מכון שרמן החדש לזכר אביהם.

ברי שרמן היה מדען קנדי, איש עסקים ונדבן. את התואר הראשון שלו בפיזיקה הנדסית השלים בעזרת מלגה באוניברסיטת טורונטו, ואת התואר השני והדוקטורט באסטרופיסיקה השלים בעזרת מלגה ב-MIT. את Apotex, חברה לייצור תרופות גנריות, הוא ייסד ב-1974 מתוך רצון לשפר את הגישה של מטופלים בכל רחבי העולם לתרופות. היא הפכה לאחת מחברות התרופות

החשובות בקנדה, ובעשור האחרון היא סיפקה תרופות ביותר מ-50 מיליון דולר לאזורי אסון.

פעילותה הפילנתרופית של בני הזוג שרמן הייתה מהבולטות בקנדה, והם תרמו גם למטרות שונות בישראל. תמיכתם במכון ויצמן התחילה עוד בשנות השמונים, ורוב התמיכה הופנתה למחקר באנרגיה חלופית וביו-רפואה. לזכרם, הקרן הנושאת את שמם ממשיכה לקדם את מטרותיהם הפילנתרופיות. בשנה שעברה קרן שרמן גם תמכה בפרסי פוסט-דוקטורט למדעניות באמצעות מכון ויצמן, והקרן בשיתוף עם Apotex התחייבה לתמוך בניסויים קליניים ב-ALS בקנדה.