להדוף את האבולה

חיסון נגד אבולה – אחת המחלות הוויראליות הקטלניות בעולם – אושר לאחרונה על ידי סוכנות התרופות האירופית (EMA). זאת הפעם הראשונה שחיסון כלשהו נגד אבולה עבר את המשוכה הזאת. החיסון, שפותח בתחילת המילניום על ידי חברת התרופות האמריקאית Merck, כבר עזר אמנם, לצמצם התפרצויות קטלניות של המחלה, אבל עדיין לא ידוע כיצד הוא מעורר את המערכת החיסונית של הגוף להילחם בנגיף, וגם לא אם חיסונים כאלה יעילים לטווח ארוך.

מחקר חדש של ד"ר רון דיסקין ממכון ויצמן למדע, שנערך בשיתוף עם עמיתים באוניברסיטת קלן שבגרמניה, מגלה איך חיסון זה נגד אבולה מעורר את מערכת החיסון וגם מציע איך לשפר, בגרסאות עתידיות של החיסון, את ייצור הנוגדנים הרלוונטיים בגוף. נוסף על כך, החוקרים הראו שמטופלים שקיבלו מינון נמוך של החיסון, מייצרים פרופיל נוגדנים דומה לזה של מטופלים שקיבלו מינון גבוה. מידע זה עשוי לסייע בעתיד להוזיל את המערך החיסוני נגד המחלה.

לממצאים, שעשויים לסייע בדיכוי מגפת האבולה הנוכחית, פורסמו לאחרונה בכתב העתNature Medicine. במסגרת המחקר, בחן ד"ר פלוריאן קליין, אימונולוג מאוניברסיטת קלן, דגימות דם משישה אנשים שחוסנו בעבר נגד אבולה ובודד כמה נוגדנים שנקשרו לחלבוני הנגיף. ד"ר דיסקין בחר להמשיך לחקור שניים מהנוגדנים, שנראה שיש להם סיכוי גבוה להשתתף בתגובה חיסונית לטווח ארוך.

בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני חדיש, ד"ר דיסקין הצליח להבין את המבנה התלת ממדי של היקשרות הנוגדנים לנגיף. בעזרת הנתונים הללו גילה הצוות של דיסקין עובדה חשובה: מנגנוני ההיקשרות של שני הנוגדנים לחלבוני האבולה שונים מהמנגנונים של שאר הנוגדנים. יתר על כן, החוקרים מיפו את הנקודות המדויקות שבהן הנוגדנים נקשרו וראו שמקומות ההיקשרות תואמים למה שקורה אצל אנשים שחלו באבולה והחלימו.

מחקרים במעבדה בקלן – שבהם הנוגדנים שנחקרו בצוות של דיסקין השמידו ביעילות נגיף אבולה חי – איששו גילוי זה, וייתכן שמנגנון ההיקשרות הייחודי של שני הנוגדנים האלה יוכל לתרום לשיפור היעילות של החיסון נגד אבולה בגרסאות עתידיות.

בנוסף, החוקרים גם גילו שמטופלים שקיבלו מינון נמוך של החיסון ייצרו פרופיל נוגדנים דומה לזה של מטופלים שקיבלו מינון גבוה. גילוי זה עשוי להקטין את עלויות הייצור של החיסון ולעזור לשירותי הבריאות באפריקה המתמודדים עם קשיים כספיים, לתת יותר מנות חיסון ליותר אנשים ולהציל חיים.

Dr. Ron Diskin’s research is supported by the Moross Integrated Cancer Center; the Dr. Barry Sherman Institute for Medicinal Chemistry; the Jeanne and Joseph Nissim Center for Life Sciences Research; and the estate of Emile Mimran