עכבר עם אופי

שאלת השפעתם של גנים על התנהגויות ועל עיצוב האישיות נבחנת במחקר חדש של מדענים במכון ויצמן למדע ועמיתיהם. המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Nature Neuroscience, זיהה ארבעה סוגי טמפרמנט מובחנים אצל עכברים – סוגים שניתן להשוות אותם למאפיינים אישיותיים אצל בני אדם – ואף קישר בינם לבין פרופילים גנטיים ספציפיים. זהו צעד חשוב לקראת מחקר מעמיק יותר של בריאות הנפש ושל מחלות נפש אצל בני אדם.

המחקר נערך במעבדתו של פרופ' אלון חן מהמחלקה לנוירוביולוגיה, הנשיא הנכנס של מכון ויצמן, בשיתוף חוקרים ממכון מקס פלנק לפסיכיאטריה במינכן, והובילו אותו ד"ר אורן פורקוש וסטויו קרמיהייב מהמעבדה של פרופ' חן. הממצאים העולים בו עשויים לפתור את אחד הקשיים המרכזיים הניצבים בפני חוקרי מוח המסתמכים על מודלים טרום-קליניים כגון עכברים, כשהם עוסקים בבריאות הנפש ובמחלות נפש: היעדר כלי מתאים להעריך אישיות של עכבר.

"סיווג שיטתי זה של רכיבי אופי, המבוסס על הבדלים בין אינדיבידואלים, הוא צעד חיוני לקראת חקירה ממוקדת יותר של הביולוגיה של בריאות הנפש", אומר פרופ' חן.

בעוד שאת אישיותם של בני אדם אפשר להעריך באמצעות שאלונים – כמו המבחן של מודל חמשת הגורמים (המכונה Big Five) או מבחנים רב-ברירתיים (מבחנים "אמריקאיים") אחרים – את אישיותם של עכברים אפשר להעריך רק לפי התנהגותם (חוקרים מסכימים שלעכברים, כמו לתינוקות, אין באמת אישיות, אלא טמפרמנט). בבני אדם בודקים, למשל, באיזו מידה הם מפגינים פתיחות להתנסויות, מצפוניות, מוחצנות, נעימות ונוירוטיות. במעבדה של פרופ' חן, לעומת זאת, נבדקו עכברים שהיו באינטראקציה עם עכברים אחרים, במטרה לזהות תכונות התנהגותיות כגון דומיננטיות, סקרנות, נגישות ואגרסיביות.

עכבר העיר ועכבר הכפר

את ארבע תכונות האישיות הללו מכנים חוקרים "תחומי זהות" (identity domains), והן התגבשו מתוך 60 סוגים שונים של התנהגויות שנצפו אצל עכברים שצולמו בווידאו במשך שעות כשהם חוקרים את סביבתם, רודפים אלה אחרי אלה, בורחים, מחפשים מזון, אוכלים ועוד, לבד או בקבוצות. החוקרים לא נתנו לתחומי הזהות שמות, כדי לא לייחס לבעלי החיים תכונות אנושיות, והמחקר התמקד בהשפעתם של תחומי הזהות על התנהגויות ותכונות שונות של העכברים. למשל, נמצא מתאם חזק בין הטמפרמנט הבולט ביותר לבין מידת הדומיננטיות של העכבר.

הצוות של פרופ' חן עבד עם פרופ' אורי אלון מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, ומצא שמשילוב המידע על שניים מתחומי הזהות נגזרים שלושה ארכיטיפים התנהגותיים מובחנים. לשלושת הארכיטיפים אפשר לקרוא "עכבר העיר" (דומיננטי ואינטראקטיבי), "עכבר הכפר" (מתבודד ודומיננטי מאוד) ו"זוטר" (לא דומיננטי). רוב העכברים, כמו רוב האנשים, הם תערובת של ארכיטיפים.

השיטה דומה למדי למבחני האישיות של בני אדם המתבססים על חמישה ממדים – תכונות שאינן משתנות עם הזמן.

בינתיים החוקרים גם הראו שארבעת הממדים תואמים למגוון הבדלים בהתבטאות של גנים במוח העכבר, ושקיימים הבדלים גנטיים מהותיים בין הקבוצות. זה נעשה באמצעות כלים לריצוף אר-אן-אי בתא בודד ובעזרת זנים מהונדסים גנטית של עכברים.

במחקר מוצגת לראשונה שיטה אובייקטיבית ועקבית להערכת התנהגות עכברים, ויש לו השלכות משמעותיות על מחקר מעמיק יותר של בריאות הנפש בבני אדם.

"המחקר הזה יפתח את הדלת למגוון סוגים של מחקר", אומר ד"ר פורקוש, פוסט-דוקטורנט לשעבר במעבדה של פרופ' חן, שכעת מכהן כמרצה בכיר באוניברסיטה העברית בירושלים. "אם אפשר לזהות את הגנטיקה של האישיות, אולי נוכל גם לאבחן מה קורה כאשר הגנים האלה משתבשים, ולהציע טיפולים בהתאם. אולי בעתיד נוכל גם להשתמש בתובנות אלה כדי לפתח פסיכיאטריה מותאמת אישית".

Prof. Alon Chen’s research is supported by the Vera and John Schwartz Professorial Chair in Neurobiology; the Ruhman Family Laboratory for Research in the Neurobiology of Stress; the Perlman Family Foundation, founded by Louis L. and Anita M. Perlman; the Fondation Adelis; Bruno Licht; and Sonia T. Marschak