שאלות ותשובות עם פרופ' גבי ברבש

פרופ' גבריאל ברבש, ד"ר לרפואה (MD) ומוסמך לבריאות הציבור (MPH), הוא מנכ"ל אמריטוס של משרד הבריאות בישראל ומנהל תוכנית "מניסוי לריפוי" (Bench-to-Bedside) של מכון ויצמן למדע, המאגדת יחדיו מדענים ורופאים העובדים על טיפולים ופתרונות אחרים למחלות.

הוא פרופסור לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב והיה בעבר מנכ"ל המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי. בשנות התשעים פיקח על תוכנית להתמודדות עם  גל של מקרי שחפת בעקבות הגעתם של עולים חדשים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. בימים אלה, הוא נמצא בחזית  מאמצי בריאות הציבור בישראל לעצור ולמגר את התפרצות מחלת הקורונה COVID-19. עד כה, נגיף הקורונה החדש הוביל ליותר ממאה אלף מקרי מחלה ויותר מ 3,000 מקרי מוות ברחבי העולם. בישראל, נכון ל15 במרץ, ישנם 200 מקרים מאומתים של חולים ב, ללא מקרי מוות.

מדוע מערכת הבריאות הציבורית בישראל נוקטת בגישה כה אגרסיבית למניעת המחלה לעומת מדינות אחרות?

לא כל המדינות לוקחות את הנושא מספיק ברצינות, למרבה הצער. בישראל אנו מתייחסים לכך מאד ברצינות, מכיוון שהנגיף הזה הוכיח כי יש לו שיעור הדבקה גבוה ביותר. לא רק שהרבה אנשים יידבקו, אלא גם האגרסיביות שלו – שיעור מקרי התמותה מהנגיף גבוה ביותר ומוערך כגבוה פי 3 עד 20 מזה של שפעת עונתית. כלומר,  בין חצי אחוז ל-ארבעה  אחוזים מהאנשים הנגועים בנגיף הקורונה עלולים למות, בהשוואה לשיעור התמותה משפעת עונתית, הנע בין 0.1 ל-0.2 אחוזים.

נחזור לשיעור ההדבקה, כדי לקבל את תחושת המספרים העצומים. בשפעת עונתית נדבקים כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה בכל עונה נתונה.  בנגיף הקורונה צפויים להידבק בין 60 ל-70 אחוז מהאוכלוסייה . הבדל זה שופך אור על המשמעות של שיעור מקרי התמותה:  אפילו  חצי אחוז של 60 אחוז מהאוכלוסייה, זה מספר עצום. אם היינו מאפשרים לנגיף להתפשט, ללא התערבות, היינו מדברים על הידבקות של 60 עד 70 אחוזים מהאוכלוסייה. שיעור הדבקה זה אינו דומה לשום דבר שראינו אי פעם מאז, כנראה, שנת 1918 עם השפעת הספרדית.

עד כמה יעיל אמצעי הבידוד הביתי במניעת התפשטות הנגיף?

נראה כי הבידוד הביתי הוא האמצעי היחיד היעיל שיש לנו כיום נגד נגיף הקורונה. אנו מנסים לצמצם את מספר החולים הכללי ולהאט את מספר הנדבקים החדשים כדי לאפשר למערכת הבריאות להתמודד עם מספר קטן של חולים בכל זמן נתון. אנו מנסים לשטח את העקומה של שיעור ההדבקה.

בידוד ביתי הוא יעיל היות שהוא לא רק מבודד את האנשים הנגועים  שחווים  סימפטומים ומסוגלים לטפל בעצמם בבית, אלא גם מבודד את האנשים שנדבקו ואינם מודעים לכך, היות שאינם סימפטומטיים.

בשלב זה, אנו בודקים רק אנשים עם סימפטומים, כך שהבידוד והריחוק החברתי הם האמצעים הטובים ביותר שניתן לנקוט כדי לעצור את ההדבקה. עשינו עבודה טובה לדעתי בהעברת החשיבות של שני הצעדים הללו.

באילו דרכים התמודדה ישראל עם מגפת הקורונה בצורה טובה יותר או שונה ממדינות אחרות?

ישראל הצליחה להדוף במידה  את "יבוא" נגיף הקורונה מחו"ל, הן על ידי מניעת כניסת אזרחים זרים לישראל והן על ידי בידוד ביתי של אזרחים ישראלים ותושבים זרים שחזרו מחו"ל.

מאמץ זה היה מוצלח מאד ולאחר מכן עברנו לשלב הבא – התמודדות עם עצירת ההדבקה בתוך ישראל – ולקרוא לצעדים נוספים שיושמו רק בימים האחרונים. התחושה שלי היא שזוהי רק ההתחלה.

במהלך סוף השבוע (14-12 במרץ), מערכת החינוך הייתה סגורה, כמו גם כל המסעדות, בתי הקפה, ומקומות פנאי נוספים, כולל קניונים, בתי קולנוע ומוסדות תרבות. ראש הממשלה, עודד את כל העובדים שיכולים לעבוד מהבית לעשות כך, אולם הוא השאיר זאת לשיקול דעתם של החברות והארגונים הפרטניים. מה צפוי לנו בהמשך?

נקטנו בצעדים הראשונים, וישנם צעדים נוספים שיהיה עלינו לנקוט, בכיוון של השבתה כמעט מוחלטת של המשק, ואנו בוחנים אותם. כל האפשרויות נבדקות.

אם כל המדינות אינן נוקטות באותם צעדים אגרסיביים ונוטלות חלק במאבק בנגיף, איך תוכל ישראל להגן על אזרחיה באופן מלא? האם ישראל יכולה לבודד את עצמה בצורה הרמטית מהעולם?

למעשה, אנחנו די יכולים. בנקודה בה ישראל חסמה את הנתיבים האוויריים בינה לבין שאר עולם והטילה מגבלות על כל מי שנכנס למדינה, צמצמנו בצורה דרסטית את ההשפעות של אמצעים לא נאותים או טיפול לקוי מצד ממשלות אחרות. אנו עכשיו נלחמים בכוחות עצמנו. במידה רבה בודדנו את עצמנו משאר העולם.

האם ההתפרצות מדגישה את הפגיעות של העולם למחלות ומחדדת את הנחיצות של מחקר מדעי? מה אתה יכול לומר על תפקיד המדע?

מסגרת הזמן לתרגום מחקרים מדעיים לפרקטיקה היא שנים, ואפילו לפתח חיסון לוקח לפחות שנה. מדע הוא השקעה לטווח ארוך. הדבר המדהים הוא שלמרות הרמה הגבוהה של מחקר והמגוון העצום של מחקרים שנעשים ברחבי העולם במאה ה-21, אורב לו נגיף בתוך עטלפים שיש לו את היכולת להפתיע את כולנו, להעמיד את העולם על הקצה, לזרוע הרס בכלכלות ולהרוג אנשים. אני סבור כי זה מחדד את העובדה שהמדע חייב להיות בכל מקום, ולהביא בחשבון כל אפשרות, בניסיון להיות כל הזמן צעד אחד קדימה.