אפקט בראשית

משימת החלל של ישראל נמשכת

english

דיווחים

תאריך: 14 אפריל, 2019
מקור: 
Weizmann homepage

בראשית, החללית הישראלית הראשונה, התרסקה בניסיון להגיע אל הירח. אולם, למרות שמסעה בן שמונה השנים הסתיים בחבטה, הוא הצליח להפיח בישראלים ובתומכים מרחבי העולם את התחושה שהשמים כבר אינם הגבול – לא כשמדובר במדע ובטכנולוגיה ישראלים.

ב-4 באפריל, לאחר שבעה שבועות שכללו, בין השאר, תמרונים מורכבים סביב כדור הארץ והירח, נכנסה בראשית אל מסלול הכבידה הירחי. בכך, הפכה למדינה השביעית בהיסטוריה שהצליחה לעשות זאת. ב-11 באפריל, החלה להתקרב אל פני הירח, משם שיגרה סלפי שכלל את דגל ישראל שעליו נכתב "עם ישראל חי" ו-“Small Country, Big Dreams”. לאחר מכן, כבה המנוע הראשי ובאורח פלא חזר לפעול. אך היה זה מאוחר מכדי להאט את תאוצתה של בראשית, והיא התנפצה אל הקרקע.

יוצריה של הגשושית – ומדען המשימה פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע – ידעו מהשלבים הראשונים של הפרויקט שמדובר במשימה בסיכון גבוה. אחרי הכל, זוהי דרכו של מחקר מדעי: ניסוי וטעיה, למידה מהצלחות וכישלונות של אחרים, הרבה יזע ודמעות עד לפריצת הדרך. והחלל הוא מרחב מאתגר.

קִצה של בראשית אינו מטשטש את ההישגים הטכנולוגיים וההנדסיים הגדולים שנדרשו כדי להביא אותה לאן שהגיעה ואת העובדה שמצוינות, חדשנות ומחקר – מהולים בקורטוב של חוצפה ישראלית – הם מתכון מצליח להתקדמות. יומיים לאחר סיומו המאכזב של המסע, הפילנתרופ מוריס קאהן, אשר תרם את רוב הממון לפרויקט של SpaceIL, הודיע על כוונתו לפתוח בפרויקט בראשית 2. "המסר שלי לילדים הוא שאם אתה נכשל, אתה חייב לעמוד בחזרה על הרגליים ולהשלים את העבודה.... ואנחנו מתכוונים להשלים את המשימה שהתחלנו".

הצד המואר של הירח

לאורך שמונה השנים של תהליך התקדמותו של פרויקט בראשית, למעלה ממיליון תלמידים ישראלים למדו על הפרויקט והרחיבו את הידע שלהם בנוגע לחלל. אחראים לכך אנשי חינוך שפעלו מטעם עמותת SpaceIL – אשר העסיקה יותר מדריכים ממהנדסים – וערכות חינמיות שהופצו באמצעות הרשת. המטרה היתה לא רק לחזק את גאוותם הלאומית של תלמידים אלא גם ליצור מקבילה של "אפקט אפולו", שתעודד את דור העתיד להתעניין במדעים ובטכנולוגיה, כפי שקרה בשנות ה-70 לאחר הנחיתה על הירח.

עד כה, השיג הפרויקט מספר בראשיתיות. "בראשית היתה החללית הראשונה שנשלחה לירח במימון פרטי, החללית הישראלית הראשונה שיצאה את מסלול כדור הארץ וניסיון הנחיתה החללי הראשון שמימש צעד ענקי בתקציב כה צנוע", אומר פרופ' אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה.

תרומתו של פרופ' אהרונסון לפרויקט היתה בקביעת מיקום הנחיתה של בראשית על הירח (על ההמיספרה הצפונית, בין אפולו 15 ל-17) וכן במדידת השדה המגנטי של הירח באופן שמעולם לא נעשה עד כה. בימים אלה הוא עובד על SpaceIL כדי לקבוע את הכמות והאיכות של הנתונים שנאספו מנסיעתה ההיסטורית של בראשית.

Prof. Oded Aharonson is supported by the Helen Kimmel Center for Planetary Science, which he heads, the Zuckerman STEM Leadership Program, and the Adolf and Mary Mil Foundation

בזמן שבראשית ירדה, צילמה תמונה זו של פני הירח ממרחק של 15 ק"מ

בזמן שבראשית ירדה, צילמה תמונה זו של פני הירח ממרחק של 15 ק"מ