כמו משפחה

המשרד הבינלאומי ע"ש גרשון קקסט הפך למרכז סיוע אד-הוק למדענים זרים

english

דיווחים

תאריך: 11 נובמבר, 2020

בחודש מרץ 2020, מצאו את עצמם כשישים סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים של מכון ויצמן 'תקועים' בחו"ל ללא יכולת לשוב לישראל. אף שאין זה חלק מתפקידם הרשמי במכון, נרתמו מייד ראש תחום המשרד הבינלאומי איילין הלברשטדט וצוותה למצוא דרך להחזיר אותם לארץ. בכך, הפך המשרד בינלאומי – שבימים כתיקונם עוסק במתן תמיכה כוללת למדענים וסטודנטים מרחבי העולם – למעין מרכז סיוע אד-הוק למדענים זרים.

המשרד הבינלאומי ע"ש גרשון קקסט הוקם בשנת 2018 כדי לספק מגוון שירותים למדענים ולסטודנטים מחו"ל בעניינים לא אקדמיים. נושאים כגון המרת רישיון נהיגה זר, רישום ילדים לבתי ספר, מציאת דיור וטיפול רפואי. צוות המשרד גם דואג לפן החברתי ולחיי הקהילה של אנשי המדע הזרים על ידי ארגון טיולים ברחבי הארץ ומסגרות בהן האוכלוסייה הבינלאומית של המכון יכולה להיפגש, להתחבר, לדבר על החיים שמחוץ למעבדה ועוד. בראש השנה הקודם, מלאה החצר האחורית של המשרד הבינלאומי בכ-250 סטודנטים, מדענים ובני משפחה, לציון החג בצוותא. התקיימו שם מגוון אירועי תרבות כמעט בכל חודש ואירועים לרגל חגי כל הדתות, שהאירו את ההרכב המגוון של אוכלוסיית המכון.

כעת, אומרת איילין הלברשטדט, "הצרכים הרגשיים השתנו". לדבריה, לא מדובר רק בלוגיסטיקה של השגת אשרות, יש גם אלמנט אישי. אנשים רוצים לחזור הביתה; הם מתגעגעים למשפחותיהם. במקרה קורע לב במיוחד, פוסט-דוקטורנט שניסה לשוב למולדתו ללידת ילדו הראשון לא הצליח למצוא טיסות יוצאות או נכנסות, ולכן החמיץ את הלידה.

עבור אם ממדינה באסיה, ביקור בן שבועיים בארץ, אצל בנה (סטודנט לתואר שלישי) ומשפחתו התארך לשהות של כמה חודשים. קבוצת סטודנטים מצאה את עצמה תקועה בסרביה במשך כחמישה חודשים, בדרך חזרה למכון לאחר ביקור בביתם בסין.

הנורמלי החדש

בעבר, ההנחיות לכל סטודנט, עמית, או מדען אורח כיצד להגיע לישראל נמסרו בהודעת דוא"ל בודדת שהכילה מידע לגבי אשרות, טיסות, ביטוח בריאות ודיור. כיום, השינויים במגבלות על טיסות ובדרישות הסגר שמתעדכנות חדשות לבקרים, סגירת משרדי ממשלה רבים והגבלת תנועה בין מדינות, יצרו משחק חדש לגמרי.

לכן, כעת כל מקרה מטופל בנפרד. "עלינו להבין היכן בעולם נמצא התלמיד או המדען המסוים, מה קורה שם כרגע? אילו הגבלות בתוקף?", מסבירה הלברשטדט. לאחר מכן, היא וצוותה מתחילים בהשגת האישורים הנדרשים לנסיעה, אשרות, טיסות; עריכת הסדרי מגורים, הן דיור ראשוני בהסגר (שצריך להתקיים בחלל ייעודי בקמפוס) וגם דיור לטווח הארוך מיד לאחר מכן; תיאום תחבורה משדה התעופה ווידוא שיש אוכל במקרר עם ההגעה. ובמידה והטיסה מתבטלת, עליהם להתחיל את כל התהליך מחדש.

כעת, הם שואבים עידוד מהצלחות קטנות. למשל, כאשר קבוצת סטודנטים של המכון מהודו מצאו עצמם ללא יכולת להגיע לישראל, שיתף פעולה צוות המשרד עם מקביליו באוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה העברית ומוסדות השכלה גבוהה אחרים לאיתור מטוס ישראלי בהודו וחכירת טיסה לארץ, שעליה העלו מספר רב ככל האפשר מהסטודנטים של כל המוסדות.

"כעת יש לנו קבוצת וואטסאפ לכל רכזי הסטודנטים הזרים בישראל, שלא הייתה קמה בנסיבות אחרות. כל כך הרבה דברים צצו מתוך הכרח", איילין מוסיפה, ומסכמת: "מכון ויצמן הוא מוסד בינלאומי. קמפוס נטול מדענים מחו"ל הוא פשוט לא אופציה; אז אנחנו עושים את מה שצריך ודואגים לכך שהמכון ייתן לאורחיו את התחושה של בית הרחק מהבית שלהם".