לגשר על פער התגליות

תוכנית חדשה למסחור טכנולוגיות מלווה פרויקטי מחקר בדרך אל השוק

english

כתבות

תאריך: 3 אוקטובר, 2019
מקור: 
Weizmann homepage

עמק המוות במדבר מוהאבי שבקליפורניה הוא אחד המקומות החמים ביותר על פני כדור הארץ. זהו גם הכינוי לו זכה השלב המסוכן בתהליך פיתוח תרופות: שלב המתחיל כשחוקר מגלה משהו, ומסתיים כשהמוצר – תרופה או טכנולוגיה – הופך למסחרי. כינוי זה הולם את האקלים המסחרי של ימינו: רוב המשקיעים מחפשים החזר מהיר להשקעה בטוחה, וקיים קושי גדול למכור חזון שמקורו במחקר בסיסי.

אמנם ישנן דוגמאות רבות לסיפורי הצלחה על גילויים במכון ויצמן למדע שהתפתחו לכדי תרופות, מכשירים ומוצרים, אבל משיכת המשקיעים נעשית תחרותית יותר ויותר. תוכנית חדשה שהשיקה "ידע חברה למחקר ופיתוח בע"מ", הזרוע של מכון ויצמן למסחור טכנולוגיות, מצליחה לגשר על הפער בין פריצות הדרך במדע בסיסי ליישומן המסחרי.

תוכנית IDEA‏ (Innovation Development, Enhancement, and Acceleration – פיתוח, העצמה והאצת חדשנות), נועדה לוודא שהגילויים המבטיחים ביותר מהמעבדות במכון ויצמן יתורגמו לשימוש פרקטי במהירות וביעילות.

ממכון ויצמן צמחו פיתוחים רבים כגון בדיקת מי שפיר, תרופות לטרשת נפוצה, ננו חומרים וננו תרכובות לשימושים תעשייתיים ורפואיים, טכנולוגיית מחשבים מתקדמת ומאגר איחסון נתונים מהפכני. משנת 1959, חברת ידע מצליחה לקדם פיתוחים מסחריים, והיא חתומה על מאות הסכמים עם קבוצות משקיעים בולטות ועם מספר תאגידים בינלאומיים חשובים.

שינויים דרמטיים שהתחוללו בעולם המסחור בשלושים השנים האחרונות מגבירים את התחרות על תשומת הלב של חברות ההון סיכון, התרופות והטכנולוגיה, ומערימים עליה קשיים. לרוב, גופים מסחריים אינם שוקלים רעיונות חדשים שמקורם במעבדות: לטענתם, זהו שלב מוקדם מדי, וההבטחה לתמורה כספית אינה ודאית מספיק. כך הופך המסע אל עבר הפיתוח לפרויקט בסיכון גבוה.

ההתפתחות של IDEA

חברת ידע התנסתה בטקטיקות שונות להתמודדות עם שלב "עמק המוות" בין האקדמיה והתעשייה. הגישה של תוכנית IDEA לגישור על הפער כוללת זיהוי של ממצאים מחקרייםחדשים במעבדות מכון ויצמן, ולאחר מכן בדיקה שיטתי של שאלות כגון: מה הפוטנציאל המסחרי של הממצא הזה? אילו ניסויים או אבות טיפוס עשויים לעניין ישויות מסחריות? קיים צורך לדעת עד כמה רוויה נישה מסוימת של השוק במוצרים דומים, אילו פטנטים או ידע נוסף דרושים כדי להכין את התוצאות המדעיות ל-"מכירה", כיצד ניתן למדוד הצלחה של התגלית, ואיזו אוכלוסיית מטופלים התגלית עשויה לשרת.

פרופ' אלי חזום, שהוא בעל ניסיון רב בעבודה עם חוקרי מדע בסיסי ובעולם העסקי, מנהל את IDEA. הוא משייט הלוך ושוב בין שני העולמות האלה: פרופ' חזום הוא שותף ב-Medica Venture Partners והמדען הראשי שלה, ובעבר כיהן כראש מחלקת מחלות מטבוליות ב-GlaxoSmithKline בארה"ב, וכמנכ"ל ויועץ במספר חברות ביוטכנולוגיה. התכנית תומכת בשלושה שלבים שונים של פיתוח: יצירה של קניין רוחני (IP) חדש, שדרוג IP קיים לחיזוק הפטנט, ופיתוח ועידוד פרויקטים לקראת מסחור. IDEA משתמשת במגוון אנליזות עסקיות ופיננסיות, מטפלת במיקור חוץ של משימות לספקי שירותי מחקר (CRO) וספקי שירותי ייצור (CMO), וממליצה על הבדיקות הפרמקולוגיות והטוקסיקולוגיות הדרושות. פרופ' חזום ומנהלת הפרויקטים ד"ר נטע פסח עובדים עם החוקרים על קביעת אבני הדרך ועל הערכות ההתקדמות. "תוכנית IDEA מותאמת לשיפר הגנת הפטנט והרחבתו, ולקיצור תהליך הפיתוח לקראת מסחור", אומר פרופ' חזום.

משמאל לימין: גיל גרנות-מאיר מנכ"ל ידע, מנהל פרויקט IDEA פרופ' אלי חזום ומנהלת הפרויקטים ד"ר נטע פסח

סיפורי הצלחה

IDEA תומכת בכ-15 פרויקטים בשנה. שלושה עד חמישה מהפרויקטים בכל שנה הם חדשים. הצעות לפרויקטים מגיעות מהמלצות היחידה העסקית של חברת ידע או בעקבות קול קורא שנתי המפורסם במכון. ההצעות נשקלות תחילה על ידי פאנל פנימי ב"ידע" ולאחר מכן על ידי פאנל חיצוני המורכב ממנהלים נבחרים מהתעשייה ומנציגים של חברות הון סיכון. במקרים מיוחדים מועצת המנהלים של ידע נותנת חוות דעת נוספת.

לאחר זיהוי הפרויקטים בעלי הסיכויים הטובים למימוש מסיוע במסחור, צוות ‑IDEA עובד בשיתוף פעולה עם החוקרים הרלוונטיים ועם המומחים העסקיים והמומחים לפטנטים של ידע, ובונה תוכנית פיתוח: תוכנית זו כוללת אבני דרך מוגדרות עד למסחור מוצלח של הפרויקט. קיימים פרויקטים הדורשים ניהול בידי מומחים חיצוניים מהתעשייה, ובמקרים מסוימים מועצת המנהלים של ידע מבקשת דוחות מצב רבעוניים. כך תוכנית IDEA משלימה את הפעילויות של ידע ומובילה למסחור מהיר ויעיל.

"באמצעות הפעילויות של IDEA אנחנו רוצים ליצור מסגרת חדשה לביצוע מו"פ פנימי, שמבטיח שתגליות מכון ויצמן תהפוכנה למוצרים חדשים עם הזדמנויות אמיתיות וטובות, לתועלת האנושות", אומר גיל גרנות-מאיר, מנכ"ל ידע.

שורה של פרויקטים כבר קיבלה מימון ממשקיעים אחרי תקופת אינקובציה ב-IDEA. להלן מספר דוגמאות לפרויקטים אלה:

סטארט-אפ שייסדה חברת BioLeaders: מחקר חלוצי בראשותם של פרופ' משה אורן ופרופ' ורדה רוטר הוביל להבנה ש-p53 – הגן מדכא הגידולים החשוב ביותר – ומוטציות שלו מעוררים שרשרת אירועים שמובילה להתחלקות בלתי נשלטת של תאים, ובסופו של דבר לסרטן. פפטידים ודמויי-פפטידים שפותחו לאחרונה ומסוגלים לנרמל את הפעילות של ה-p53 המוטנטי, הביאו לרגרסיה בגידולים אגרסיביים מאוד בכמה מודלים של סרטן. שלא כמו בטיפולים קונוונציונליים נגד סרטן, המפעילים את מסלול ה-p53 ולכן יש להם אפקט חלש על גידולים המכילים מוטציות של p53, הפפטידים הנקשרים ל-p53 מצליחים להחזיר אותו לתפקודו המקורי. המטרה היא שיפור התרופות על בסיס דמויי-הפפטידים, שתעשיית התרופות מעדיפה. החברה הקוריאנית BioLeaders בשיתוף עם ידע, הקימה חברה ישראלית לפיתוח תרופות p53 בהשקעה של 10 מיליון דולר. חוקרים ראשיים: פרופ' משה אורן ופרופ' ורדה רוטר, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא

On-Sight: יוזמה משותפת של מכון ויצמן ואוניברסיטת ניו יורק, הכוללת מערכת, שיטה ומדיום נגיש למחשבים לזיהוי אנומליות לב אנטומיות באמצעות אולטרסאונד. המטרה היא לפתח ולבחון מכשירי אולטרסאונד ידניים לבני אדם. החברה נוסדה ב-2018 בהשקעת seed של 2 מיליון דולר, והיא נמצאת בשלבי השגת אישור לשימוש קרדיולוגי ממנהל התרופות והמזון האמריקאי. חוקר ראשי: פרופ' ירון ליפמן, המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית

נוגדן לטיפול במחלות הקשורות להזדקנות: פרויקט בשלבים מוקדמים לייצור נוגדנים המסוגלים לתייג ולהתמקד בסמנים מסוימים על פני התא – סמנים שקיימים בתאים שהפסיקו להתחלק (ומכונים "תאים מזדקנים"). הרעיון הוא להשתמש בנוגדנים האלה על מנת לחסל את התאים המזדקנים, כגישה טיפולית במחלות הקשורות לגיל, ובכלל זה בפיברוזיס ריאתי. חברת סטארט-אפ הוקמה על ידי Explore Bio (שיתוף פעולה בין M Ventures‏, Arkin Bio Holdings, Pontifax ו-WuXi AppTec), ונחתם הסכם הרשאה. חוקר ראשי: פרופ' ולרי קריז'נובסקי, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא

Kiralis: מולקולה היא "כיראלית" אם היא קיימת בשתי תצורות מרחביות שונות שהן תמונת ראי זו של זו, והחוקרים קוראים להן "ימנית" ו"שמאלית". בין שתי התצורות יש הבדלים משמעותיים בהתנהגות הכימית, אף על פי שהרכבן הכימי זהה. הטכנולוגיה צמחה מתגלית משותפת של מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית בירושלים, לגבי שימוש בשדות מגנטיים להפרדת תערובת של מולקולות כיראליות משני הסוגים על סמך תכונה שנקראת "סלקטיביות ספין מושרית כיראליות" (Chiral Induced Spin Selectivity). המטרה היא לפתח שיטת הפרדה שתאפשר לשפר את הבטיחות והאפקטיביות של מגוון מוצרים כימיים, מתרופות ועד בשמים. Kiralis נוסדה בהשקעת seed של יותר מ-3 מיליון דולר, על ידי קרן הון הסיכון הישראלית Grove Ventures. חוקר ראשי: פרופ' רון נעמן, המחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית.