תואר דוקטור לשם כבוד לפיטר ייני

english

האנשים שמאחורי המדע

תאריך: 30 אוקטובר, 2017
מקור: 
עמוד הבית

פרופ' פיטר ייני הוא פיסיקאי ניסויי, שהפך לדוברו הבולט של ניסוי אטלס (ATLAS) במאיץ החלקיקים LHC שבמרכז האירופאי למחקר גרעיני (CERN). הוא נמנה על "האבות המייסדים" של ניסוי הענק, היה אחד מהוגיו וממקימיו ונטל חלק מרכזי בגילוי כמה מן המרכיבים הבסיסיים ביותר של המודל הסטנדרטי של פיסיקת החלקיקים.

ייני נולד בשווייץ. סקרנותו שלא ידעה שובע והקסם שהילכו עליו חוקי היסוד של הפיסיקה הניעו אותו ללמוד פיסיקה באוניברסיטת ברן (סיים ב-1973). הוא המשיך ללימודים מתקדמים במכון השוויצרי הפדרלי לטכנולוגיה בציריך (ETHZ), ממנו קיבל תואר דוקטור ב-1976.

לראשונה הגיע ל-CERN כסטודנט בחופשת הקיץ אי-שם בתחילת שנות השבעים והשתתף בניסויים ב- Synchrocyclotronוב-Proton Synchrotron. בהמשך, כחוקר ב-ETHZ, פעל ב-Intersecting Storage Rings , המאיץ הראשון מסוג הדרון באנרגיות-גבוהות. ב-1980, לאחר תקופה בה פעל כעמית מחקר במרכז המאיץ הלינארי של סטנפורד, הוא שב והצטרף לצוות CERN בניסוי UA2. משנת 1991 הוא משמש דובר לא-רשמי של קבוצת המחקר אשר שיתפה פעולה ב-LHC בפיתוח מושג הגלאי הכללי. ב-1995 הפך באופן רשמי למנהל פרויקט האטלס, תפקיד אותו נבחר למלא מספר פעמים.

ניסוי האטלס - ובשמו המלא, A Toroidal LHC Apparatus (ATLAS) - אשר יצא לדרך ב-1992, הוא שיתוף פעולה בין-לאומי בין כ-3,000 פיסיקאים מ-182 מוסדות מחקר ב-38 מדינות. אטלס הוא אחד משני גלאים גדולים במאיץ החלקיקים, שהצליח לספק ראיות ניסוייות לקיומו של חלקיק (בוזון) ההיגס, והוא חיוני למחקר עתידי של הבוזון. ייני היה כוח מניע בניסוי מתחילתו ועד פרישתו ב-2009, כמוביל שיתוף הפעולה וכדוברו, והייתה לו מעורבות ישירה בעבודה הניסויית אשר הובילה לגילוי בוזוני W ו-Z בשנת 1980 ובוזון היגס ב-2012.

תרומתו המשמעותית של ייני לחקר פיסיקת החלקיקים משתקפת, בין היתר, בכ-800 פרסומים מדעיים שלחיבורם היה שותף. הוא אף מילא תפקיד חשוב בקבלתה של ישראל כמדינה הראשונה מחוץ לאירופה כחברה ב-CERN.

לאחר פרישתו הרשמית מ-CERN, הצטרף כמדען אורח וכפרופסור לשם כבוד לאוניברסיטת פרייבורג שבגרמניה, תוך שהוא מוסיף להיות מעורב באופן נמרץ בפעילות אטלס.

פועלו הוכר על-ידי הממסד האקדמי בתארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות שטוקהולם, קופנהגן, ETH ציריך, נובה גוריצה (סלובניה), ברן (שוויץ), אקס-מרסיי (צרפת), האוניברסיטה הקתולית של צ'ילה (צ'ילה) ואוניברסיטת טביליסי (גאורגיה). בין הפרסים הרבים שקיבל נמנים פרס גריינאכר בשווייץ (1998), מדליית הזהב הסלובקית של אוניברסיטת קומניוס (1999), מדליית הכסף של אוניברסיטת צ'רלס (2001), מדליית ארנסט מאך של האקדמיה הצ'כית למדעים (2012) ופרס ג'וליוס ווס (2013). באותה שנה, זכה במשותף גם בפרס מיוחד בתחום הפיסיקה הבסיסית ובפרס מטעם החברה האירופית לפיסיקה של אנרגיות גבוהות. בשנת 2017 זכה במשותף בפרס פנופסקי לפיסיקת חלקיקים ניסויית מטעם החברה האמריקאית לפיסיקה. פרופ' ייני השתמש בכסף שבו זכה כדי ליצור במשותף את מלגת דוקטורט ה-ATLAS, אשר מממנת תכנית לימודים בת שנה ב-CERN  עבור שלושה תלמידים לתואר שלישי.