opening hompeage image materials table
טקס חלוקת פרסי עידוד היצירה נפתח בחלון חדש בקובץ PDF על-שם עפר לידר, שחגג השנה את שנתו הרביעית, ונכנס לשנתו החמישית, נערך ב- 8.1.2009 - יום הולדתו של עפר - באולם ויקס שבמכון ויצמן למדע. עד עתה השתתפו בתחרות עידוד היצירה בין מדענים למעלה מ- 500 יוצרים! הטקס עצמו היה מרשים ומרגש ביותר לפי הדים שקיבלנו ואנחנו ממשיכים לקבל.

האורחים הרבים התכנסו בתחילה באולם הכניסה ליין שתייה וכיבוד. כאן ניתן היה לרכוש את האנתולוגיה "שירת המדע" של השנה, ושל שנים קודמות, וכן את ספר שיריו של עפר לידר "בינותיים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) ואת התקליטור "במעקה היבשת" בו מולחנים שיריו של עפר ע"י מור שטייגל ומבוצעים על ידה. בין האורחים היו הזוכים בפרסים ובציונים לשבח ומשפחותיהם, המשתתפים בתחרות מן השנה ומשנים קודמות, חברינו אנשי הספרות וחברי ועדת ההיגוי והעמותה, אנשי מכון ויצמן למדע, בני העיר רחובות ואורחים נוספים מכל קצות הארץ.

עם כיבוי האורות, כבמסורת נמשכת של השנים האחרונות, נשמעה שירתה של מור שטייגל, שליוותה את עצמה בפסנתר, והפעם בשירו של עפר לידר "מתן בסתר" אשר הלחינה (מתוך התקליטור "במעקה היבשת").
Pres. Zajfman את הטקס פתח נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן, בשיחה על המאחד בין מדע לתרבות: "למעשה קיים קשר רחב בין המדע לתרבות: אלה הם בני-האדם (כלומר המדענים) שעושים את המדע. אחרי ככלות הכל, המדען הוא אדם החי במסגרת התרבות. יש לו שפה, קודי התנהגות, דת, מנהגים, נורמות התנהגות ומוסר. כל הגורמים שמגדירים את התרבות – מגדירים גם אותו. לכן, הדרך שבה המדען עובד... מושפעת עמוקות מהרקע התרבותי שלו. כאשר אנחנו עובדים עם עמיתים זרים, שבאים מתרבות שונה, לעיתים קרובות אנחנו אומרים 'זוהי דרך חשיבה, או פעולה, אופיינית למדען גרמני, או צרפתי, או אמריקאי'. עם זאת, באופן מפתיע, התוצאה הסופית של המחקר, הממצאים והתובנות, הם 'חסרי תרבות': כל מי שמבין את ההיבטים הטכניים של המחקר יוכל להבין ולהטמיע את משמעותו, ללא תלות ברקע התרבותי. משוואה היא משוואה, תרופה היא תרופה, ופוטון הוא פוטון. הניסוי יעבוד באופן זהה כאן ובברלין. תוצאות הניסויים הן אוניברסאליות, הן אינן תלויות בתרבות מסוימת אחת. ועדיין, מדובר בתוצר של תרבות מוגדרת, משום שהוא נעשה על-ידי בני-אדם, תוך שימוש במכלול הערכים המגדירים את תרבותם. לעפר לידר הייתה יכולת ייחודית לתרום לתרבות תרומה כפולה: באמצעות עבודתו המדעית ובאמצעות השירה. בעיני, הוא אחת הדוגמאות הטובות ביותר להישגים של התרבות: היכולת להשפיע על העולם לא רק באמצעות מילים – אלא גם בגילוי ובהבנת עובדות".

Osnat Lider אסנת לידר, שנשאה דברים לזכרו של עפר, סיפרה איך ההתמודדות עם המחלה, הפכה בו למנוף לחיים – לימוד, יצירה, מחקר, תרבות וקשרים אנושיים חמים וקרובים עם חברים ובני משפחה. שלוש הצלעות שהרכיבו את ביתו של עפר וליוו אותו בחייו – מדענים, סופרים ומשוררים, וחבריו ובני משפחתו – הן שמרכיבות כיום את עמותת "שירת חייו", שפועלת לקָרֵב בין מילים לעובדות.

Osnat Lider פרופ' ירון כהן, שלמעשה היה איש המדע ש"גילה" את עפר, ופתח בפניו את עולם האימונולוגיה, הנחה את עפר בעבודת הדוקטורט, ומאוחר יותר היה חברו הקרוב, שותפו למחקר במחלקה לאימונולוגיה, ורֵעַ מלווה של חייו, דיבר על המסורת של תחרות השירה כאמצעי לשמר את זכרו של עפר. "שנה אחר שנה אנו חוזרים וקוראים בשיריו, ורואים את השפעתו על אנשים אחרים", אמר. "משתתפי התחרות כותבים את השירים שעפר לא הספיק לכתוב, וממשיכים את דרכו".

פרופ' דני כספי, קרא מתוך "בינותיים" של עפר לידר, ופרש בפני הקהל את הקשיים הפרוזאיים של העמותה ביום-יום של מפעל עידוד היצירה, השוקק ונמשך ונכנס לשנתו החמישית. כל זאת – מול קשיים גוברים במימון הציבורי. הופנתה קריאה לכל הקהל ולכל אוהדי הרעיון לתת תמיכה ולגייס תמיכה, כי אסור לנו בשום אופן לחדול מן הדרך הזו, דרכו של עפר.

Aggie Mishol המשוררת אגי משעול, חברת ועדת ההיגוי וועדת השיפוט, חלקה עם הקהל את השאלה "מה זה מוזה", שהייתה ההרצאה המרכזית של הערב. "האם זאת ציפור רבת יופי? חסד מלאכי? דמון? שפת אלים חרישית? להגדיר מה זה מוזה זה לנסות לתפוס פרפר במעופו. אי אפשר לתפוס אותה – היא באה והולכת כרצונה", אמרה, וניסתה בכל זאת, בסיוע דברי משוררים, פילוסופים ואמנים, לעמוד על טיבה ועל טיב מערכת היחסים שלה עם האמן. "כל מה שיש באהבה יש במוזה: חיזור, חרדת נטישה, תלות, געגועים ואושר על זה שהיא שורה".

panel

בחלקו השני של הערב הוענקו הפרסים לזוכים ע"י בני משפחתו של פרופ' עפר לידר. חבר השופטים כלל השנה את פרופ' יאיר רייזנר (יו"ר), ליאת קפלן, אגי משעול, חנה ריינשרייבר ואבנר שץ. השופטים קראו מתוך נימוקיהם. המשוררת רחל חלפי קראה מתוך יצירות הזוכים בקריאה שנסכה קסם על הקהל ועל הזוכים עצמם.

First prize בפרס הראשון בסך 7000 ש"ח זכה ד"ר ארז פודולי על שיריו. ארז פודולי נולד בתחילת שנות השבעים להורים ישראלים ששהו בניו-יורק לצורך לימודים. אביו וסבו יורדי ים ואף הוא יוצא להפליג כשנחה עליו הרוח. ארז השלים לאחרונה את לימודי הדוקטורט בנוירוביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומתחיל בלימודי בתר-דוקטורט בסטנפורד, ארה"ב. בבוקר עצמו שבערבו התקיימה חלוקת הפרס – הגן על הדוקטורט. ארז זכה בפרס קיי מטעם האוניברסיטה העברית ובמלגת אשכול ממשרד המדע. בעיניו, "היצירה המדעית והשירה חולקות את הרגע שבו נשפך אור חדש על שולחן העבודה." היכולת ללכוד את הרגע הזה מתיכה יחד את המדען אל המשורר. אחר-כך, כבר בוערת החובה לספר לעולם שמסביב.

"גם אם נכחיש, כל מי שכותב זקוק לרגע הזה, לצלצול הטלפון, שמבשר: זכית. אנחנו כותבים הרבה, במשך שנים, לרוב למגירה, עד שיום אחד השירים נלחצים החוצה, וקשה להמשיך לכתוב מבלי שקוראים אותך," אמר פודולי בטקס. בדברים מרגשים ונרגשים שבאו מן הלב וחדרו ללבבות, סיפר על היום שבו צלצל הטלפון המבשר, והודה לחבר השופטים על ההכרה שהוענקה לו.

Second prize בפרס השני בסך 4000 ש"ח זכה ד"ר יאן כגנוב על סיפורו "אטרזיה ביליארית". ד"ר כגנוב סיים לימודי רפואה בקישינב, מולדובה, שם נולד וגדל. בשנת 1990 עלה לישראל, עבר את כל שלבי ההתמחות הרפואית בבית-החולים בנהריה ושירת בצה"ל כרופא קרבי. משנת 2002 הוא מכהן כמנהל רפואי של איזור הגליל העליון ב"מכבי שרותי בריאות". הוא כותב שירה וסיפורת ברוסית, ועד כה פירסם ארבעה ספרים. נשוי לענת, ולהם שני ילדים: ליה (10) ודוד (6.5). בדבריו המרתקים סיפר בהומור רב על ניסיונו כרופא בארץ מול ספרי הקריאה שמונחים על ארוניות הלילה של המאושפזים, והנה, אותו ספר מונח ליד כל מיטה! והנה לאחר חצי שנה מתחלף הספר הקודם ומופיע ספר חדש וליד כל המיטות – שוב כותר זהה! ומכאן המשיך ודיבר על תרבות הרב-מכר, על כל היבטיה .

Third prize
בפרס השלישי בסך 3000 ש"ח זכה ד"ר אלישע בר-מאיר על סיפורו "החביתה של אלפונסו". ד"ר בר-מאיר, רופא רדיולוג, מנהל את מכון הרנטגן בבית-החולים בני-ציון בחיפה ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה של הטכניון. הוא עוסק בדימות איברים ורקמות. הוא נשא מעין הרצאה קצרה מלווה במצגת על דימות המוח ועל המחשבות העולות בו מול החתכים של האדם בצילומי ה CT והMRI אודות משמעות התובנה והרגש, האומנות והיצירתיות בשתי ההמיספרות.

חובה נעימה היא לנו לציין, כי מיד בתום הטקס תרם ד"ר בר-מאיר את כל סכום זכייתו להמשך פעילות פרס עידוד היצירה, ועל כך- תודתנו והוקרתנו.

ציון לשבח הוענק לשני יוצרים מצטיינים:

  • ד"ר צפריר קולת, בעל תואר שלישי בפיסיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים מנהל תוכניות ופיתוח מוצרים בחברת מיכשור רפואי, על שיריו.
  • אורן שלף, חוקר במכון לחקר המדבר, בעל תואר שני באקולוגיה של איזורים צחיחים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על סיפורו "שיטפון מאוחר".

Music
את הערב ליוו שלוש יצירות מוסיקליות שהלחין שמואל מלכין, פרופסור אמריטוס ממכון ויצמן, לשלושה שירים של עפר לידר, מתוך הספר: "בינותיים". את השירים המקוריים והמרתקים שרה בהגשה מרגשת זמרת המצוסופרן איילת אמוץ בליוויו של אריאל הלוי בפסנתר, כאשר באותה עת מוקרן הטקסט על המסך. בסיום הערב הוזמן המלחין לבימה לתודה מיוחדת.

את הערב הנחה גם השנה במקצוענות, פרופסור בני גיגר, שניצח על האירוע בקלילות, בנועם ובשליטה מעוררי התפעלות.
האירוע כולו על במתו המסוגננת, המוסיקה והטקס צולם והוקלט.

הקהל התפזר שוב אל אולם המבואה ורבים עוד נותרו בחבורות כמו מסרבים להיפרד. שוב היו מי שרכשו את את האנתולוגיה המהודרת של תחרות השנה, וכן את ספרו של עפר "בינותיים" ואת התקליטור "במעקה היבשת", מרימים בכך תרומה למפעל ולהמשכו.

האנתולוגיה, הספר והתקליטור ניתנים לרכישה תמורת 50 ₪ המוקדשים להמשך קיום מפעל עידוד היצירה לזכרו של עפר לידר. להזמנה ולתרומה נא לכתוב אל העמותה: osnat@interpage.co.il.