תרומתו של מכון ויצמן למדינת ישראל ניכרת בכל מקום ובכל תחומי החיים, ובמיוחד בתחומי התעשייה, והחינוך המדעי.  בעמוד זה מתוארות תרומותיו של המכון לתעשייה ולמינהל המדינה. לחצו כאן לקבלת מידע על פעולתו החלוצית המתמשכת של המכון בתחום החינוך המדעי.

"ויצק", אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם, והראשון בישראל, תוכנן ונבנה במכון ויצמן למדע. בנייתו הושלמה ב-1954. מחשב זה הוכר באחרונה כאבן דרך בהיסטוריה העולמית של התפתחות המחשבים. בעקבות "ויצק" נבנו במכון שני מחשבי "גולם", שהושלמו בשנות ה- 60. ההישגים בתחום זה הניחו את המסד לענף התוכנה, התופס כיום מקום מרכזי במשק הישראלי. מדרשת פיינברג – הגוף האוניברסיטאי של המכון - הייתה המוסד האקדמי הראשון בארץ שהנהיג הוראה במדעי המחשב.

מכון ויצמן למדע היה הראשון שהחל במחקרי סרטן בישראל, הראשון שבנה מאיצי חלקיקים, והראשון שהקים – בשנת 1959 - חברת יישומים שהעשירה את הכלכלה הישראלית והיוותה קטר שמשך אחריו את התעשייה הישראלית המתקדמת.

המכון יזם את הקמת פארק תעשיות המדע הראשון בישראל, "קריית ויצמן" בנס ציונה. בפארק זה פועלות כיום עשרות חברות המיישמות ומפתחות מוצרים ותרופות על בסיס המצאותיהם של מדעני המכון. בין המוצרים העתידיים האלה אפשר למנות חיסונים מתקדמים, ננו-חומרים העשויים לשפר במידה רבה את פעולותיהן של מכונות שונות, מולקולות ייחודיות ונוגדנים הנחוצים לרפואה מתקדמת, רכיבים אלקטרו-אופטיים חדשניים וכלי מחקר שונים.

אלפים  מתושבי ישראל, ובהם עולים חדשים ובוגרי מדרשת פיינברג של המכון, מוצאים את פרנסתם בחברות המייצרות מוצרים שונים על בסיס ידע שפותח במכון ויצמן למדע.

בין התרופות שפותחו במכון וכבר מאושרות לשימוש בארצות שונות, אפשר למנות את התרופה הישראלית האתית הראשונה, "קופקסון", לטיפול בטרשת נפוצה, המיוצרת ומשווקת על-ידי "טבע", תרופה נוספת לטרשת נפוצה, "רביף", המיוצרת ומשווקת על-ידי "סרונו", ותרכיב חיסון חדש לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס B), שיוצר ושווק על-ידי "ביוטכנולוגיה כללית". שיטה מקורית להשתלת לשד עצם מתורם לא תואם מיושמת במספר בתי-חולים בארץ ובעולם, וכך גם שיטה מתקדמת ולא חודרנית להבחנה בין גידולים סרטניים לגידולים שפירים, באמצעות תהודה מגנטית.

תרופות רבות נוספות, ובהן תרופה לסוכרת מסוג 1, טיפול חיסוני בנפגעי חוט השדרה, ועוד, מצויות כיום בניסויים קליניים מתקדמים.

מדעני המכון פיתחו זנים שונים של גידולים חקלאיים משופרים: חיטה עשירה בחלבון ועתירת יבולים, מלונים שמקדימים להבשיל, מלפפוני דלילה עמידים כנגד מחלות, ועוד.

מערכות הצפנה ופיענוח שפותחו על-ידי מדעני המכון, מיוצרות בישראל ומשמשות, בין היתר, להצפנה ופיענוח של שידורי טלוויזיה.

רוב המוצרים האלה מיוצרים בישראל, נמכרים ברחבי העולם בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה, ומכניסים למדינה מטבע זר רב.

מדעני המכון יזמו את הקמת החממות הטכנולוגיות, המסייעות ליזמים ולממציאים בצעדיהם הראשונים.

מדענים רבים מהמכון מילאו, ועדיין ממלאים תפקידים שונים בשירות הציבור.

ד"ר חיים ויצמן, מייסד המכון ונשיאו הראשון כיהן כנשיא הראשון של מדינת ישראל. פרופ' אפרים קציר, הנשיא הרביעי של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל למדעי הטבע, נמנה עם חלוצי המחקר במכון ועמד בראש המחלקה לביופיסיקה מ-1949 עד 1973.

מדענים מהמכון כיהנו כמדענים ראשיים במשרדי ממשלה שונים, וכן בתפקידים נוספים, ובהם נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, וכן כראשי צוותי משימה לאומיים שונים.