בטיחות ביולוגית

מטרת נוהלי GLP הינה להקטין את התרחשות התקריות או התאונות השכיחות
ביותר במעבדה, הנובעות משגיאות אנוש, הפעלה בלתי נכונה של ציוד וביצוע כושל ורשלני. הם כוללים הוראות ביצוע של טכניקות מעבדתיות נפוצות כמו:
עבודה בפיפטות, מחט בקטריולוגית, מחטים ומזרקים, צנטריפוגות, הומוגינזרים ועוד.

הוראות אלה מבוססות על טכניקה של עבודה סטרילית, ומטרתן להגן על הניסוי מזיהום מצד אחד, ועל העובד והסביבה מאידך. ביסודן מונעות הוראות אלו פיזור אוירוסולים, ולהלן יצוטטו כמה מהן:

1. יש ללהט מחטים בקטריולוגיות לכל אורכן החל מהקצה הרחוק מהטבעת.
2. יש לתת למחטים שהות להתקרר לפני מגע במזרע.
3. יש להמנע מגרירת מחט בקטריולוגית לשם זריעה, על משטח אגר קשה.
4. ערבוב, ריסוק וסירכוז ייעשו במבחנות בעלות מכסה אטום.
5. אין לערבב תרבית בפיפטה
6. אין לנשוף מפיפטה את הטיפה האחרונה
7. יש לפתוח אמפולה עם חומר מיובש, תוך עיטוף בגזה טבולה בחומר חיטוי,או בצינורית גומי, רצוי במנדף ביולוגי.
8. יש לצקת תרביות באיטיות

מטרת השימוש בציוד מגן – מניעת הדבקות מעבדתיות.

ציוד מגן מערכתי:

• מנדף ביולוגי
• HEPA מחסום סינון כמו מסנן
• עזרי פיפטציה

ציוד מגן אישי:

• גוף – חלוק מעבדה רכוס לכל ארכו, לשימוש רב פעמי או לשימוש חד פעמי.
• ראש – כובע כדוגמת כובע של חדר ניתוח.
• ידיים - כפפות מגן בהתאם לסוג העבודה.
  
  • כפפות לטקס או ניטריל
  • כפפות לעבודה בחום
  • כפפות לעבודה בקור
  • כפפות רשת או פלב"מ לטיפול בחיות
• רגליים – נעליים סגורות, כיסויי נעליים לשימוש חד פעמי.
• עיניים - משקפי מגן/מגן פנים מלא.
• הגנה נשימתית - שימוש בנשמיות בהתאם לסוג העבודה.
  
  • מסיכת "אבק" שהינה מסיכת נייר המכסה פה ואף להגנה מפני חלקיקי אבקה.
  • מסיכת "נשמית" להגנה של 95-99% מפני חלקיקים נשימים.

המנדפים ופרטי הציוד, שתוארו לעיל, מספקים הגנה כמחסום ראשוני וחוצצים בין הגורם הביולוגי לעובד ולסביבתו. גישה שונה להגנת העובד מקנה הכליאה הביולוגית. עפ"י גישה זו המחסום הביולוגי לא מאפשר את הדבקת העובד או את שרידת הגורם הביולוגי בסביבה. שיטת כליאה זו מושגת ע"י בחירת גורמים ביולוגיים בעלי כושר שרידה נמוך מחוץ לתנאי המעבדה, או ע"י בחירת גורם בעל טווח פונדקאים מצומצם מאוד, כך שלא יוכל להיות מועבר למאכסנים מחוץ למעבדה.
הקווים המנחים למחקר בהנדסה גנטית הגדירו רמות של כליאה ביולוגית
(HOST-VECTOR) לתאים פרוקריוטים, שעל בסיס המאכסנים והווקטורים כונו HV-1  ו- HV-2.

הרמה הראשונה HV-1 מהווה מערכת של מאכסן-וקטור המקנה רמה בינונית של כליאה, לדוגמא מערכת של  E.COLI K-12 (וזנים דומים), ופלסמידים, שאינם מועברים בקלות, כגון: ,_PSC101, COL E1, פאג' למבדה ודומיהם. מערכת זו מכונה גם EK1.

הרמה השניה - HV-2  מהווה מערכת של מאכסן-וקטור המקנה רמה גבוהה של כליאה ביולוגית. הסיכוי של "הימלטות" זן מהונדס ממערכת זו קטן מ- 1:10^-8 (בתנאי העבודה המיוחדים), לדוגמא במערכת EK2, כאשר הוקטור הינו פלסמיד, לא יותר מתא אחד מ- 10⁸ תאי מאחסן יוכל להכפיל את מקטע ה DNA המשובט בתנאים בלתי אופטימליים, המדמים את הסביבה הטבעית מחוץ למעבדה.