בטיחות ביולוגית

רמה זו שונה מהקודמת בכמה נקודות:

• ניתן לעבוד בה בגורמים ביולוגיים מקבוצת סיכון 2.
• צוות העובדים יהיה מאומן בטיפול בגורמים פתוגניים, ותחת פיקוחם של מדענים מוסמכים לכך.
• הגישה למעבדה מוגבלת לעובדים מסוימים בזמן ביצוע העבודה.
• תהליכים בהם משתחררים אוירוסולים יבוצעו במנדפים ביולוגיים או תוך שימוש בציוד מיגון פיסי אחר.

להלן מובא מכלול הדרישות למעבדה ברמת בטיחות 2:

1. נהלים בסיסיים:
   
   • הגישה למעבדה תהיה ע"פ שיקוליו של מנהלה, בזמן עריכת ניסויים.
   • משטחי עבודה יחוטאו אחת ליום ולאחר כל שפך של חומר ביולוגי.
   • כל פסולת נוזלית או מוצקה תחוטא לפני פינויה.
   • אין לקחת פיפטה בפה. יש להשתמש במכשיר מתאים.
   • אין לשתות, לאכול, לעשן או להתאפר בשטח המעבדה. יש לאחסן מזון במקררים / ארונות מיוחדים מחוץ לשטח העבודה.
   • על הצוות לרחוץ ידיו בתום טיפול בגורם הביולוגי, בחיות מעבדה או לפני עזיבת המעבדה.
   • יש לבצע את כל התהליכים תוך המעטה ביצירת אוירוסולים.
2. נהלים ייחודיים:
   
   • חומר מזוהם שעליו לעבור חיטוי מחוץ למעבדה, ייסגר במיכלים מוגני נזילה.
   • מנהל המעבדה יגביל את הכניסה אליה באופן כללי. אנשים הרגישים יותר להדבקות, או שהדבקה תגרום להם תופעות חריפות מהרגיל, לא יורשו להיכנס למעבדה ולחדר החיות. על מנהל המעבדה מוטלת האחריות להעריך כל מצב, להתיר או לאסור כניסת אנשים, בהתאם לשיקוליו.
   • מנהל המעבדה מתווה מדיניות שעל פיה רק אנשים שהוזהרו לגבי הסיכון ומקיימים דרישות מסויימות, למשל חיסון, יורשו להיכנס.
   • כשיש דרישה לחיסון מוקדם, יש להציג שלט אזהרה על דלת הכניסה לשטח העבודה. השלט יכלול את הסימון הבינלאומי, יזהה את הגורם הביולוגי, את שם מנהל המעבדה ומספר הטלפון שלו (או של כל אחראי אחר) ואת הדרישות המיוחדות לכניסה מעבדה.
   • יש לקיים תוכניות להשמדת מכרסמים וחרקים.
   • יש ללבוש חלוקים כלשהם כל זמן השהייה במעבדה. אין לצאת בחלוקים אלה לאיזורים מחוץ למעבדה - ספריה, חדר אוכל, משרדים.
   • אין להתיר הכנסת חיות שאינן קשורות לעבודה.
   • יש להמנע ממגע בחומר ביולוגי. כשאין אפשרות להימנע מכך או בטיפול בחיות מודבקות - יש ללבוש כפפות.
   • כל הפסולת מהמעבדה וחדרי החיות מחוטאת לפני הפינוי.
   • השימוש במחטים ובמזרקים יוגבל להכרחי בלבד. הם יהיו מטיפוס ננעל (לואר לוק) או שהמחט הינה חטיבה אחת עם המזרק. יש להזהר מאוד מדקירה. אין לקפל, לשבור או להחזיר מחטים לכיסויין. יש לזרקן כמות שהן למיכל קשיח, ולחטאן לפני הפינוי - רצוי באוטוקלב.
   • תאונות ושפכים המלווים בחשיפה משמעותית לגורם הביולוגי, ידווחו מיד למנהל המעבדה. לאחר כל תאונה יש לערוך הערכה רפואית, טיפול כנדרש, ולשמור רשומים מדויקים בכתב כמעקב אחר תוצאות הדבקה אפשרית.
   • במידת הצורך, ע"פ אופי הגורם, יש להתחסן.
   • יש להכין ולאמץ מדריך לנהלים בטיחותיים. הצוות יקבל הדרכה לגבי הסיכונים המעורבים בעבודה, יקרא ויעקוב אחר הנהלים והטכניקות הבטיחותיים.
3. ציוד בטיחותי: יש להשתמש במנדף ביולוגי (קבוצה 2) או בציוד מגן אישי בביצוע הפעולות הבאות:
   
   • בתהליכים היוצרים אוירוסולים: סירכוז, טחינה, ריסוק, סוניקציה, עירבול, פתיחת מיכלים אטומים, הדבקת חיות דרך האף, ואיסוף
     רקמות מודבקות מחיות או מביצים.
   • טיפול בריכוזים גבוהים או נפחים גדולים של גורם ביולוגי. ניתן
     לסרכז חומרים כנ"ל בחלל המעבדה אך ורק אם נעשה שימוש בראש צנטריפוגה אטום, או במבחנות בטיחותיות אטומות, ואם הפתיחה נעשית במנדף ביולוגי.
4. התקנים בטיחותיים:
   
   • יש לתכנן את המעבדה כך שתינתן לניקוי בקלות.
   • משטחי העבודה יהיו עמידים למים, חומצות, בסיסים, ממיסים
     אורגניים וחום בינוני.
   • ריהוט יהיה יציב ויש לשמור על מרווחים לגישה לניקוי.
   • בכל מעבדה יהיה כיור לרחיצת ידיים.
   • על חלונות נפתחים להיות מצויידים ברשת נגד חרקים.
   • יהיה בנמצא אוטוקלב לחיטוי חומרי פסולת.