מוטיבציה ללימודי מדעים אצל תלמידים משכבות סוציואקונומיות נמוכות: אפיון, השוואה וניבוי

בעלי יכולת וויסות עצמי ובעלי מסוגלות ומחוללות עצמית גבוהה. מחקרים הראו שלמעט סביבות למידה לא מסורתיות, מוטיבציה למדעים דועכת החל מסוף בית הספר היסודי ודרך חטיבת הביניים. בבתי ספר המשרתים תלמידים משכבות סוציואקונומיות נמוכות, בעיה זו נוספת לבעיית חוסר המשאבים הקיימת בבתי ספר אלו ולסטריאוטיפים הנלווים לתלמידים אלו ותחושת חוסר המסוגלות אשר נלוות אליהם. מטרת המחקר הייתה, תוך שימוש בתיאורית יעדי מטרה, לאפיין את הגורמים הסביבתיים אשר משפיעים על המוטיבציה של תלמידים משכבות סוציואקונומיות נמוכות ללימודי מדעים בתוך ומחוץ לבית הספר, להשוות את הממצאים לאלו המתקבלים מתלמידים משכבות סוציו אקונומיות בינוניות גבוהות ולבחון אפשרויות חיזוי לשינוי במוטיבציה ללימודי מדעים בתלמידים אלו.

750  תלמידים מחמישה בתי ספר בעיר בעלת צביון סוציואקונומי נמוך נדגמו פעמיים במשך אותה שנת לימודים. התלמידים נשאלו כיצד הם תופסים את גישת לימוד המדעים של בית הספר, המורה למדעים, חברים והורים. כמו כן, התלמידים ענו על שאלות לגבי תפיסת המדעים האישית שלהם ופעילויות מדעים חוץ כיתתיות. הניתוח הכמותני כלל ניתוח פקטוריאלי, מבחני t, רגרסיה לינארית, ניתוח ראש, שיטות החלקה לא פרמטריות, רגרסיה לוגיסטית ומודלי חיזוי. לשם השוואה, אותו ניתוח בוצע גם למדגם דומה שנלקח מתלמידים משכבות סוציואקונומיות בינוניות גבוהות.

התוצאות מראות שתלמידים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות נבדלים מעמיתיהם משכבות סוציואקונומיות בינוניות גבוהות בתפיסתם את יעדי המטרה, לעיתים בצורה שמראה סטייה ברורה מהתיאוריות המקובלות כיום. ניתוח דפוסי מוטיבציה בכיתות השונות הראה שבניגוד לממצא המתקבל מתלמידים בשכבות סוציואקונומיות בינוניות גבוהות, תלמידים משכבות סוציואקונומיות נמוכות אינם מראים דעיכה במוטיבציה שלהם להבנה בלימודי מדע, במעורבות הכיתתית שלהם ובפעילויות החוץ כיתתיות שלהם. תפיסת החברים את ההבנה בלימודי מדעים מראה מגמה הפוכה בין שתי האוכלוסיות, דועכת בתלמידים משכבות סוציואקונומיות בינוניות גבוהות ועולה בתלמידים משכבות סוציואקונומיות נמוכות. 

מטרת הפגנת הציונים של חבריו מהווה גורם ממתן המשפיע בצורה חזקה על שאר הגורמים הסביבתיים בתלמידים משכבות נמוכות אולם לא בתלמידים משכבות בינוניות גבוהות.

באמצעות ניתוח השינוי במוטיבציה לאורך השנה לעומת הסתכלות על הערכים הרגעיים, הצלחתי להראות שהגורם המניע לשינוי במוטיבציה של התלמידים היא ההפרש בין התפיסה האישית שלהם את מטרות הלמידה לבין התפיסה של הגורמים הסביבתיים )מורה, הורים, חברים(. רגרסיה לוגיסטית הראתה קשר מובהק בין ההפרש לבין שינוי במוטיבציה של תלמידים עם מודלים מובהקים שונים עבור המינים. בתלמידים, ההפרש בין תפיסת התלמיד את ההורים לבין תפיסתו האישית הייתה הגורם המשפיע ביותר ואילו אצל תלמידות,

ההפרש בין תפיסת התלמידה את המורה למדעים לבין תפיסתה האישית היה הגורם המשפיע ביותר. בהסתמך על תוצאות אלו, מודל החיזוי שבניתי הצליח לחזות את השינוי במוטיבציה של תלמיד בדיוק של70%  עבור כל אחד מהמינים.

תוצאות אלו מהוות צעדים ראשונים ומבטיחים אל עבר מחקרים מעמיקים ומדויקים יותר אשר יכולים למנוע את הדעיכה במוטיבציה בתלמידים ואולי אפילו להגברתה."