Home / Sections / New scientists / Introducing Dr. Meital Oren Suissa He

נא להכיר: ד"ר מיטל אורן-סויסה

על הבדלים מוחיים בין המינים

english

חוקרים חדשים

18 אוקטובר, 2017
מקור: 
עמוד הבית
Dr. Meital Oren-Suissa

Dr. Meital Oren-Suissa

בעלי החיים שמעמידים צאצאים באמצעות רבייה מינית חולקים אותם תאי עצב ומעגלים מוחיים ששולטים בהתנהגויות מסוימות. אם כך, מדוע כה גדול השוני בין התנהגותם של זכרים להתנהגותן של נקבות? ד"ר מיטל אורן-סויסה, חוקרת חדשה במחלקה לנוירוביולוגיה, בוחנת כיצד נוצרים מעגלים עצביים שונים כתלות במין ואיך באים לידי ביטוי ההבדלים במעגלים העצביים בהתנהגות.

את שאלות המחקר שלה מפנה החוקרת כלפי תולעת בשם סי אלגנס (C. elegans), סוג של נֵמָטוֹדָה (תולעת עגולה). בדומה ליצורים חיים אחרים, לתולעת זו יש תאי עצב תלויי-מין, כלומר, יש הבדלים בין מערכות העצבים של הזכרים ושל ההרמפרודיטים. מה שהופך את הסי אלגנס למודל אלגנטי במיוחד למחקר זה הוא העובדה שהגנום שלה כבר רוצף.  

"כל המדענים מכירים את הדוֹגמה לפיה גנים מקודדים חלבונים שבונים מעגלים אשר מגדירים התנהגות", אומרת ד"ר אורן-סויסה, שעשתה את עבודת הפוסט-דוקטורט שלה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, לאחר שקיבלה מלגת רבסון במסגרת התכנית הלאומית לפרסי מחקר פוסט-דוקטוריאליים לקידום נשים במדע, "אבל הקשרים המולקולריים בין גנים להתנהגויות הם מורכבים ביותר. העובדה שיש לנו את הריצוף הגנטי של הסי אלגנס וגם את המיפוי של כל הקשרים העצביים שלה עבור שני המינים הופכת תולעת זו למודל אידיאלי לבדיקת קשרים נוירולוגיים ברמת התא-הבודד ברזולוציה מאוד גבוהה ובקונטקסט של יצור חי".

הבדלי מין במוח

ד"ר אורן-סויסה משלבת בין רמות שונות של מחקר במדעי המוח: מולקולרי, תאי, עצבי והתנהגותי. גישה זו חיונית למחקרה בנושא מנגנוני התכנות הגנטי אשר שולטים באופן שבו מעגלים מוחיים מתפתחים, מוצאים את תפקידם במוח ומשתמרים עם הזמן - וכיצד כל אלה שונים בין מוחותיהם של נשים וגברים.

ההשלכה הפוטנציאלית של מחקר בנושא השפעתם של הבדלי מין על התפתחותה של מערכת העצבים היא עצומה. גנים רבים, הקשורים במחלות נוירולוגיות ובהפרעות שונות, מראים הבדלים תלויי-מין בתהליכים התפתחותיים ופסיכולוגיים וכן במנגנוני ריפוי - כגון במחלת האלצהיימר ובדיכאון. לדברי ד"ר אורן-סויסה, טיפולים רפואיים במצבים אלה אינם מכניסים לשקלול הבדלים בין המינים, היות שמפתחים אותם בעקבות ניסויים שנעשים בעיקר על בעלי חיים ממין זכר.

גילוי שהוביל לשינוי קריירה

ד"ר אורן-סויסה, שגדלה בקרית אתא ובחיפה, עשתה את התואר הראשון, השני והשלישי שלה בטכניון. היא למדה ביולוגיה של התא והחלה להתעניין במדעי המוח באופן לא צפוי. "עסקתי במחקר של חלבון אשר גורם לתאים להתקבץ יחד", היא נזכרת, "וגיליתי שהוא פעיל בתאי עצב, מה שהפתיע אותי משום שתאי עצב אינם מתקבצים אלא מתקשרים זה עם זה באמצעות סינפסות (מרווחים בין התאים). הסתבר, שאותו חלבון שימש למטרה אחרת בתאי עצב - הוא סייע לעצב את צורתם. גילוי זה גרם לי להתחיל להתעניין במערכת העצבים". מאוחר יותר, קראה מאמר שפרסמה פרופ' טלי קמחי ממכון ויצמן, אשר גרם לה לכוון את העניין שלה בהבדלים תלויי-מין במוח.

"עבורי, העיסוק במדע אינו רק מקצוע, אלא דרך חיים", היא מצהירה. "אני לא מכבה את הראש אחרי שנגמר יום עבודה אלא ממשיכה לחשוב על בעיות מחקריות. הסיפוק שמקבלים מחיבור של כל הנקודות יחד אחרי שנים של ניסויים אינו דומה לשום דבר אחר".         

 

      

Dr. Oren-Suissa is supported by The Azrieli Foundation, Mr. and Mrs. Lawrence Fels, Grosvenor Capital Management, the Estate of George Frank Nelson, Miriam Netzer, and The Joseph D. Shane Fund for Neurosciences. She is the incumbent of the Jenna and Julia Birnbach Family Career Development Chair