מכון שוורץ/רייסמן לפיסיקה תיאורטית

בנייתן של מעבדות ענק שבהן חוקרים מדענים את צפונות היקום – חשבו לרגע על מאיץ החלקיקים LHC ליד ז'נבה או על הסינכרוטרון בשנחאי – עשויה להסתכם בעלות של מיליוני ואף מיליארדי דולרים. אבל בעולמה של הפיסיקה התיאורטית, ההשקעה החכמה ביותר היא בקיבוצם של המוחות המבריקים ביותר תחת קורת גג אחת, שבה שיחות – וגם קפה – זורמים בחופשיות.

זהו המודל העסקי שעומד מאחורי יוזמה חדשה ומלהיבה של מכון ויצמן למדע: מכון שוורץ/רייסמן לפיסיקה תיאורטית.

"דיון מוליד גילוי", אומר פרופ' אלי וקסמן, אסטרופיסיקאי תיאורטי המשמש כראש המכון החדש. "בניגוד לכנסים מקצועיים אשר נוטים להיות מובנים בקפדנות, אנחנו מקווים ליצור כאן סביבה פתוחה שתעודד את צמיחתם של רעיונות חדשים".     

למכון שוורץ/רייסמן לפיסיקה תיאורטית (ITP), אשר הוקם בעזרת תרומתה נדיבה של קרן ג'רלד שוורץ והת'ר רייסמן מטורונטו, יש שלוש מטרות: לקדם את המחקר בתחום הפיסיקה התיאורטית המתבצע במכון, למשוך תיאורטיקנים מובילים מרחבי העולם אל הקמפוס וכן ליצור קשרים אישיים שיפרו שיתופי פעולה בינלאומיים.

קרן ג'ראלד שוורץ והת'ר רייסמן אף סייעה בהקמתם של מרכזי שוורץ/רייסמן לחינוך מדעי ברחובות ובתל אביב ושל מרכזים חינוכיים נוספים ברחבי ישראל.

בדומה למודלים מצליחים שמנהלים מוסדות אחרים לפיסיקה תיאורטית – הידועים שבהם הם אוניברסיטת קליפורניה סנטה ברברה ואוניברסיטת מיינץ, גרמניה – הדיונים במכון החדש בישראל יערכו במסגרת של סדנאות ממוקדות שצפויות להתקיים כארבע פעמים בשנה, לאורך זמן של עד שבועיים כל אחת. סדנאות אלה מושכות אליהן מבחר מגוון של חוקרים, בתר-דוקטורנטים וסטודנטים מרחבי העולם. 

בסדנה אשר התקיימה באביב האחרון במכון ויצמן, השתתפו תיאורטיקנים מהרווארד, MIT, קיימברידג', CERN,TIFR  וממוסדות מובילים אחרים, לצד "כוכבים מקומיים" של האקדמיה הישראלית. את הסדנה - שכותרתה "חקירות קוסמולוגיות בפיסיקה בסיסית" – יזם ואירח ד"ר כפיר בלום, שאומר כי נוכח שינויים דרמטיים באופן שבו אנחנו בוחנים תופעות קוסמולוגיות ומודדים אותן, הגיע הזמן לשינוי דרמטי בשיח המקצועי.

"מדענים שוחים כעת במידע חדש, הודות לטכניקות גילוי עדכניות", הוא אומר. "עם שלוש הרצאות ביום והרבה זמן פנוי לדיונים בלתי-פורמליים, יכולנו לבחון כיצד התפתחויות מהפכניות אלה משפיעות על הדרך שבה אנחנו ניגשים אל השאלות הגדולות. זה היה אירוע פורה ביותר".

את הסדנה השניה, אשר תתקיים בדצמבר 2016, יארח ד"ר ארז ברג מהמחלקה לפיסיקה של חומר מעובה. נושא הסדנה: מצבים קוונטיים של חומר.    

"הנושא עשיר מאוד בתיאוריה, אבל יש לו גם חשיבות מעשית רבה, למשל בביסוס העקרונות הדרושים ליצירתם של חומרים חדשים", אומר ד"ר ברג, ומוסיף כי הסדנה תתמקד גם במפגש הבלתי-צפוי בין פיסיקה של חומר מעובה, פיסיקה של חלקיקים ותיאוריה של מידע קוונטי. "עבור רוב המשתתפים יהיה זה ביקור ראשון כאן, ואני שמח להכיר להם את ישראל ואת העבודה הנהדרת שנעשית בארץ".

בפיסיקה, תיאוריה יכולה להוביל לגישות מחקריות חדשות, דבר אשר ראש ITP , פרופ' וקסמן, יודע מניסיון אישי.

פרופ' וקסמן בונה מודלים של פליטת קרינה וחלקיקים ממקורות משתנים בעומק החלל, תופעות אשר מדענים יודעים עליהן באופן תיאורטי אך מתקשים למדוד. הוא עובד על פרויקט ישראלי-אמריקאי שמטרתו לפתח מיני-לוויין שיאתר את הפליטה שהוא וצוותו צפו את קיומה. "אם פרויקט הלוויין יצליח", הוא אומר, "נוכל לחקור התפוצצויות של כוכבים ואת הדינמיקה הקשורה בחורים שחורים ענקיים. זה גם עשוי לעזור לנו לאתר את המקור לגלי כבידה – עיקומים מחזוריים במרחב ובזמן שאיינשטיין חזה את קיומם כבר ב-1915, ואשר נצפו לראשונה על ידי אסטרונומים השנה. כתיאורטיקן, מעולם לא חשבתי שאכנס לעסק הזה של בניית לוויינים, אבל מסתבר שלעולם אין לדעת לאן תוביל אותך התיאוריה". 

 

Prof. Eli Waxman