Home / Sections / Alumni / Weizmann Alumni Take On Covid 19 He

חזית רחבה נגד קורונה

בוגרי ויצמן בחברות הביוטק שמחפשות פתרונות למגפה

english

Alumni

20 אוקטובר, 2020

העולם שאנו חיים בו השתנה ללא הכר בשנת 2020. מגפת הקורונה הנגרמת על ידי נגיף SARS-CoV-2, הצליחה לסחוף  את העולם כולו. תוך חודשים ספורים, נדבקו מיליוני בני אדם במחלה, ולמעלה ממיליון איש  מתו כתוצאה ממנה. אף על פי שאסטרטגיות ואמצעים רבים ומגוונים ננקטו וננקטים בניסיון להאט את התפשטותה, מספר הנדבקים במחלה ממשיך לעלות במדינות רבות.

חוקרי מכון ויצמן למדע פועלים ללא לאות לפתח תרופות וחיסונים למחלה. אנו גאים אף בבוגרי המכון, שפנו לתחום הביוטק בישראל ובחו"ל, ואשר עומלים על מציאת פתרונות למגפה.

נוגדנים מבוססי פלסמה אנושית

בוגרת מכון ויצמן, ד”ר נגה אלגם היא מנהלת רפואית במחלקה למחקר קליני בחברת קמהדע, המתמחה בפיתוח וייצור תרופות מבוססות פלסמה אנושית. קמהדע החלה בניסוי קליני בנוגדן ספציפי לקורונה ביולי 2020, והיתה בכך לחברה הראשונה בעולם שהגיעה לשלב זה בפיתוח תרופה מבוססת נוגדנים לנגיף. הניסוי המצומצם, שנערך בבית החולים הדסה וכלל 12 חולים בעלי עומס נגיפי גבוה, השיג תוצאות ראשוניות חיוביות. מצבם של 11 מתוך 12 הנבדקים השתפר תוך 48 שעות  מנטילת התרופה הניסיונית, והם שוחררו מבית החולים לאחר ימים מספר. 

באמצעות טכנולוגיה שפיתחה קמהדע לטיהור ולהפרדת חלבונים מפלסמה אנושית, הצליחו חוקרי החברה לבודד ולרכז נוגדנים ספציפיים לקורונה מפלסמה שנלקחה מחולי הגל הראשון שהבריאו מהמחלה (פלסמת מחלימים) ולפתח תרופה חדשה. על אף שטיפול מבוסס-נוגדנים כבר ניתן לחולי קורונה, הנוגדן שפיתחה קמהדע הוא הנוגדן הראשון הספציפי לנגיף COVID-19.

ד”ר אלגם השתתפה בתכנון הניסויים הקליניים לתרופה החדשה המבוססת על נוגדנים לקורונה. "אני גאה לעבוד בחברה הראשונה בעולם שהצליחה לייצר מוצר שכזה", היא אומרת.

לקראת חיסון הניתן דרך הפה

ד”ר איתמר ידיד הוא חוקר וראש צוות במרכז מחקר ופיתוח במכון המחקר מיגל שבגליל העליון. בימים אלה הוא שותף לפיתוח חיסון לקורונה שיינתן דרך הפה.

ב-2016 פיתחו חוקרי מכון מיגל (MIGAL) חיסון לזן אחר של נגיף קורונה, IBV (נגיף ברונכיטיס מדבקת), הפוגע בעופות. לאחר שגילו זהות גנטית ומנגנונים משותפים בין נגיפי שתי המחלות החליטו במכון מיגל להקים חברה מתמחה, MigVax, שתעסוק בפיתוח חיסון לנגיף הקורונה החדש. החיסון שמפתחים ד”ר ידיד ועמיתיו מבוסס על עבודת המחקר והניסויים שנערכו עבור החיסון ל-IBV, חיסון אשר משתמש בחלבון כימרי כדי לייצר שלוש תגובות חיסוניות בו-זמניות: הפעלה בריריות, תגובה נישאת בדם, וחיסון באמצעות תאים אנטיגניים. הפעולה המשולשת מעניקה הגנה כוללת נגד הדבקה בכך שהיא מונעת תגובות חיסוניות שליליות ומאפשרת הכחדה מלאה של הנגיף.

ד”ר ידיד גילה את העולם המרתק והרב-גוני של האנזימים והביולוגיה הסינתטית במהלך לימודי הדוקטורט שלו במעבדתו של פרופ' דן תופיק מהמחלקה למדעים ביומולקולריים. "תקופת הלימודים שלי במכון ויצמן העניקה לי ידע נרחב בהנדסת חלבונים וייצורם", אומר ד”ר ידיד. "שם רכשתי את הכלים הדרושים כדי לפתח שיטות סינון ופרוצדורות אוטומטיות חדשות, שהן מרכיב חיוני בעבודתי במיגל".

בעוד ד”ר ידיד מפתח חיסון שימנע הדבקות עתידיות, שני בוגרים אחרים של מכון ויצמן, ד”ר ורוניק אמור וד”ר גלעד קוניס, שוקדים על פיתוח תרופות לטיפול בחולים שכבר נדבקו בנגיף.

להרגיע את סערת הציטוקינים

ד”ר ורוניק אמור היא ראשת מחלקת הפיתוח בחברת אנלייבקס (Enlivex), חברת אימונותרפיה פרטית בשלב הניסויים הקליניים המפתחת ומייצרת טיפולים תאיים המאזנים את מערכת החיסון.

כאשר גורם זר פולש לזרם הדם, מערכת החיסון שולחת סימני התראה ותאים מיוחדים כדי לנטרל את האיום. לאחר שהזיהום הושמד, מערכת החיסון אמורה לשוב למצבה הרגיל והמאוזן. אולם ישנם כמה זיהומים נגיפיים, חיידקיים ופטרייתיים הגורמים להפעלת-יתר של מערכת החיסון, מצב המכונה "סערת ציטוקינים". במצב זה, מערכת החיסון יוצאת מכלל שליטה ותוקפת רקמות בריאות של הגוף, מה שעלול לגרום לסיבוכים קשים כגון נזק לרקמות ואיברים, קריסת מערכות ואף מוות. כיום אנו יודעים שחולי קורונה רבים חווים סערת ציטוקינים, ושסיבוך זה גרם במקרים רבים למותם.

אנלייבקס מפתחת את התרופה אלוסטרה (Allocetra-OTS) לטיפול בכשל בתפקוד הריאות עקב תגובת יתר של מערכת החיסון וסערת ציטוקינים בחולים הסובלים מספסיס (אלח דם). אלוסטרה רותמת את פעילותם של תאים בשלבי מוות-תאי (אפופטוזיס) מוקדם ובכך מאותתת למערכת החיסון למתן את תגובתה, גורמת לאתחול של המערכת, ומעודדת חזרה למצב מאוזן ויציב (הומיאוסטזיס).מוקדם יותר החודש (אוקטובר 2020) דיווחה אנלייבקס שחמישה חולי קורונה שטופלו בתרופה הניסיונית שוחררו מבית החולים הדסה בתוך 8-5 ימים, כשבמצבם חל שיפור ונמצא שאינם חולים עוד.

ד”ר אמור היא בעלת תואר שני (2010) ותואר שלישי (2015) מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן, שם למדה בהנחייתו של פרופ' אליאור פלס. היא סבורה כי מומחיותה בזיהוי ויישום טכנולוגיות חדשות, שהיא הבסיס להישגיה בחברת אנלייבקס, נרכשה במהלך לימודיה במכון.

"אין יום שבו אני לא חושבת על לימודי במכון ויצמן," אומרת ד”ר אמור. "במכון למדתי מהמומחים הטובים ביותר בתחום מדעי החיים. שם למדתי ניהול זמן יעיל וכיצד לתעדף את המשימות העומדות בפני, כיצד לבנות מחקר באופן יסודי וקפדני, כיצד לבצע ניתוח ביקורתי של נתונים, וכיצד לארגן ולהציג את הממצאים".

בוגר המכון ד”ר גלעד קוניס, חוקר בחברת פלוריסטם תרפיוטיק (Pluristem Therapeutics), חברת תרופות ישראלית העוסקת בפיתוח וייצור תרופות המבוססות על תאי גזע. גם עבודתו של ד"ר קוניס מתמקדת ב תוצאותיה ההרסניות של סערת ציטוקינים. ד”ר קוניס חוקר את השפעתם של תאי שליה על מערכת החיסון. תאים אלה, המכונים תאי PLX, שעליהם יש לפלוריסטם קניין רוחני, הם תאי סטרומה דמויי מזנכימה אשר משפעלים את מנגנוני הבקרה הטבעיים של מערכת החיסון ובכך מונעים תגובת יתר חיסונית בגוף.

משום שסערת ציטוקינים מתרחשת לעתים קרובות בחולי קורונה הסובלים מדלקת ריאות, פלוריסטם החלה בשלב 2 של ניסויים קליניים בחולי קורונה עם דלקת ריאות. לשלב זה גויסו 140 חולים בארה"ב ו-40 חולים מישראל ומגרמניה, ותוצאותיו אמורות להתפרסם עד סוף 2020.

במקביל לניסויים הקליניים בתרופה מבוססת תאי שליה, פלוריסטם מעניקה טיפולי חמלה לחולי קורונה בארה"ב ובישראל. על פי החוק האמריקאי, ניתן להעניק טיפול בתרופה חדשה שטרם אושרה לחולים קשים שעבורם לא קיים אופק טיפולי אחר. החולה האמריקאי הראשון שטופל במסגרת זו בתרופה של פלוריסטם היה אדוארד פירס, מעצב תפאורות בברודוויי, שהחלמתו מקורונה זכתה להד תקשורתי רב והוכתרה כ-"נס" לאחר שעבר תוך זמן קצר מאשפוז במצב קשה להחלמה מלאה ושחרור מבית החולים.

כסטודנט לתואר שלישי במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן, בקבוצת המחקר של פרופ' מיכל שוורץ, למד ד”ר קוניס כיצד תאי מערכת החיסון יכולים לתמוך במערכת העצבים המרכזית ולסייע בטיפול במחלות ניווניות של מערכת העצבים כגון אלצהיימר ו-ALS.

"במעבדה של פרופ' שוורץ במכון ויצמן ראינו תמיד את התמונה הכוללת, בדקנו כיצד הדברים עובדים ברמה המערכתית וכיצד ניתן ליישם אותם באופן מעשי. הגישה הזאת הועילה לי מאוד בזמן שחקרתי את תאי ה-PLX בפלוריסטם. כעת הגענו לשלב הניסויים הקליניים של התרופות התאיות שלנו, ואני רואה כיצד המחקר המדעי מיושם בפועל. זה מרגש מאוד".

Tags: