פרס א.מ.ת לפרופ' יאיר רייזנר

בזכות הישגים יוצאי דופן בתחום האימונולוגיה בהשתלות

english

דיווחים

תאריך: 23 יוני, 2019
מקור: 
Weizmann homepage

פרופ' יאיר רייזנר מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע נבחר לקבל את פרס א.מ.ת במדעי החיים לביו-רפואה לשנת 2019, המוענק בישראל מטעם קרן א.מ.נ. פרופ' רייזנר פיתח אסטרטגיות להתגברות על מחסומים חיסוניים בהשתלות מֵח עצם לטיפול בלוקמיה ובסוגים נוספים של סרטן, ולאחרונה הציע מקורות חדשים לתאי גזע לטיפול במחלות ריאה.

רייזנר הוא פרופסור אמריטוס במכון ויצמן משנת 2018. הוא הקדיש שנים של עבודה לחקר היבטים רבים של אימונולוגיה בהשתלות, ובמיוחד לפיתוח גישות להשתלת מח עצם בחולי סרטן שלא נמצא להם תורם מתאים. בימים אלה הוא מנהל מעבדה פעילה וממשיך את המחקר שלו במרכז לחקר הסרטן על שם מ.ד. אנדרסון ביוסטון, טקסס.

אחת המשוכות הגבוהות ביותר בהשתלות של מח עצם היא נטייתה של מערכות החיסון של החולים לדחות את מח העצם המושתל. השתלת מח עצם ללא התאמה מלאה בין התורם לחולה הייתה תמיד מטרה נכספת ואתגר עצום בשל דחייה כזאת של השתל וגם בגלל הדחייה ההפוכה, כשהשתל דוחה את הגוף המארח ותאי ה-T ממח העצם המושתל תוקפים אותו. בהתקדמות הדרגתית לאורך השנים, פרופ' רייזנר העניק לקהילה הרפואית תובנות חדשניות, שאפשרו השתלת מח עצם למרות מחסומים גנטיים גבוהים. למעשה, הוא מצא דרכים להערים על המערכת החיסונית ולגרום לה לקבל את השתלים שהיא אמורה לדחות, ולמנוע מתאי מח העצם לתקוף את החולה.

שתיים מפריצות הדרך שלו כבר תורגמו להישגים קליניים. בשיתוף פעולה עם המרכז לחקר הסרטן על שם סלואן קטרינג בניו יורק ב-1980, פרופ' רייזנר מצא דרך לטפל בתינוקות עם חסר חיסוני משולב חמור (SCID); לילדים האלה קראו "ילדי בועה" כי מערכת החיסון שלהם הייתה פגועה כל כך עד שהם נאלצו לגדול בתאי פלסטיק, לפעמים במשך חודשים ושנים, כדי להישמר מזיהומים. פרופ' רייזנר ועמיתיו הרופאים לקחו מח עצם מהורה שהייתה לו התאמה חלקית בלבד עם התינוק החולה, וטיפלו בה בלקטין (נגזרת של סויה) לפני ההשתלה. הלקטין נקשר סלקטיבית לתאי הדם הלבנים הבוגרים ה-"עוינים" במח העצם (תאי T) שיכולים לתווך תגובה חיסונית נגד המקבל, ומסלק אותם בתהליך שנקרא TCD (T Cell Depletion). אחרי ניקוי התאים העוינים, אפשר להשתיל את תאי הגזע ממח העצם של התורם ללא חשש מתקיפת החולה, ומתאפשרת התפתחות של חיסוניות נורמלית אצל החולה. בזכות מחקר חלוצי זה, משתמשים כיום בתהליך ה-TCD בבתי חולים בכל רחבי העולם ועד כה, ניצלו מאות ״ילדי בועה״ מיד עם לידתם.

לאחר מכן, עם ד"ר מרטלי ועמיתיו הרופאים בפרוג'יה באיטליה, פרופ' רייזנר פנה להרחיב את השימוש בהשתלת תאי גזע ממח עצם בעזרת TCD לטיפול בחולי לוקמיה. המחקר הראשוני שלו הראה שלמרות הטיפול המקדים בחולים אלה בהקרנות חזקות, דחייה של השתל עדיין היוותה בעיה קשה. במחקר המשך, הוא מצא שאפשר להתגבר על דחיית השתל על ידי הגדלת המינון של תאי הגזע של מערכת הדם המושתלים עם מח העצם, גישה שקיבלה את השם "mega dose" . ניסויי בדיקת ההיתכנות נעשו בעכברים, ולאחר מכן, הטכניקה יושמה בחולי לוקמיה. מאז מרכזים קליניים רבים נוספים אימצו את הגישה הזו ביותר מ-500 חולים. נוסף על תפקידם של מספרי התאים הגדולים בהשתלות תאי גזע מתורם בלתי תואם, פרופ' רייזנר הראה שההתגברות על דחיית השתל בגישת ה-mega dose פועלת בעזרת מנגנון ייחודי שמתווך על ידי תאי הגזע, מנגנון בשם "וטו", שיש לו אפקט מווסת ייחודי על המערכת החיסונית המארחת. לאחרונה, הוא אף הראה שסוג נוסף של תאים, שניתן להרבות מחוץ לגוף החולה ואשר מווסתים את המערכת החיסונית, פותחים אפשרויות חדשות ומרתקות להשתלות בטוחות יותר במקרים של חוסר התאמה, כשהחולים מבוגרים יחסית ואינם יכולים לעמוד בפרוטוקולים רעילים מאוד לדיכוי המערכת החיסונית. טכניקה זו דורשת הכנה מתונה יותר של החולה ויכולה לעזור גם לחולים באנמיה חרמשית, תלסמיה ומחלות אוטו-אימוניות שונות, כגון סוכרת מסוג 1. ה-FDA אישר לאחרונה ניסוי קליני בגישה הזו, והוא יתחיל בקרוב במרכז לחקר הסרטן על שם מ.ד. אנדרסון.

קבוצתו של פרופ' רייזנר התמקדה גם באפיון תאי גזע שכבר התמיינו ונמצאים ברקמות שונות מלבד מערכת הדם, ובפוטנציאל השימוש בהן כמקור חדש לצורך התחדשות איברים. ממש לאחרונה הוא הדגים במודל עכברים גישה טיפולית חדשה לטיפול במחלות ריאה, המבוססת על השתלה של תאי גזע ייחודיים של הריאה.

את התואר הראשון של פרופ' רייזנר הוא קיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים ב-1972, את השני – מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ב-1974, ואת הדוקטורט – ממכון ויצמן למדע ב-1978. הוא עבד כעמית מחקר במרכז לחקר הסרטן על שם סלואן קטרינג בניו-יורק ולאחר מכן הצטרף לסגל מכון ויצמן ב-1981. עם הפרסים שבהם זכה פרופ' רייזנר לאחרונה נמנים פרס המדע על שם Mechtild Harf של העמותה הגרמנית DKMS המוענק לחלוצים מצטיינים בתחום השתלת מח העצם (2018), מדליית יאפ דה גרף למרצה מטעם אוניברסיטת ליידן (2016), הפרס על שם ארנסט ובוני בויטלר (2015) ופרס רפפורט לחוקר בכיר בתחום הביו-רפואה (2014).