שיתוף פעולה MIT-ויצמן

תרומה גדולה של משפחת סגול תתמוך בכיווני מחקר חשובים

english

דיווחים

תאריך: 3 ספטמבר, 2018
מקור: 
Weizmann homepage

זוג אנשי העסקים והפילנתרופים, סמי וטובה סגול, תרמו לאחרונה לשורה של שיתופי פעולה רב תחומיים בין מכון ויצמן למדע והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).

"תרומה זו" תממן לא רק מחקר משותף לשני המוסדות הגדולים הללו", אומר סמי סגול. "הייתי רוצה שזה יהיה מנוף למימון שיתופי פעולה מדעיים בין רשת סגול למדעי המוח בישראל וחוקרים במסצ'וסטס, שהיא מרכז חשוב נוסף לפעילות מדעית". הוא מקווה שתורמים נוספים ילכו בעקבותיו "כדי שישראל תעמיק את קשריה עם מסצ'וסטס – וכשמטרה זו תושג, השמיים הם הגבול".

ההכרזה על התרומה ניתנה ב-MIT, בכינוס ה-Global Gathering החגיגי של מכון ויצמן שהתקיים ביוני האחרון בבוסטון. האירוע מתקיים אחת לשנתיים בערים שונות ומפגיש בין התורמים והידידים של המכון.

התכנית תחלק מענקים על בסיס תחרותי לשיתופי פעולה בין חוקרים של מכון ויצמן ו-MIT. ועדה מדעית עם נציגי שני המוסדות תפרסם קול קורא להצעות מחקר, ובנוסף, בשני המוסדות יתייעצו עם הסגל המקומי במטרה לזהות תחומים מבטיחים ולהגיש הצעות בתחומים אלה.

"אנחנו מקווים שתרומה זו תניע הזדמנויות חדשות למצוינות ושיתוף פעולה, ואנחנו אסירי תודה על כך שהזוג סגול עשו את הצעד החשוב הזה וסללו את הדרך למשקיעים נוספים בעתידו של שיתוף הפעולה המדעי בין חוקרים ישראלים ואמריקאים ברמת המחקר הבסיסי", אומר פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן.

היסטוריה של שיתוף פעולה

מכון ויצמן ו-MIT שיתפו פעולה בעבר בתחום מדעי המחשב ואף חלקו ביניהם אנשי סגל. שיתוף הפעולה התחיל בשנות השבעים של המאה העשרים והוביל לעבודה פורצת דרך בתחומי הקריפטוגרפיה, תורת הסיבוכיות והאלגוריתמים והביולוגיה החישובית.

לקראת סוף שנות השבעים, פיתח פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן – אז חוקר ב-MIT – בשיתוף עם רונלד ריבסט ולאונרד אדלמן מ-MIT, את אלגוריתם ההצפנה RSA, שהפך את רעיון ההצפנה באמצעות מפתח ציבורי למעשי ושימושי. הפיתוח הראה שאפשר להצפין הודעה, לשלוח אותה למקבל ולפענח אותה בקלות, כאשר הסיכון שצד שלישי הרואה את ההודעה יצליח לפענח אותה, קטן. כך אפשר להגן על סודיות המסחר האלקטרוני ולהצפין מידע באופן שרק למשתמשים מסוימים תהיה גישה אליו. האלגוריתם הפך לבסיס של כל הטרנזקציות המסחריות באינטרנט כמעט, כולל בבנקאות מקוונת. על המחקר פורץ הדרך הזה קיבלו שלושת החוקרים את פרס טיורינג לשנת 2002, שהוא הפרס היוקרתי ביותר בעולם במדעי המחשב.

פרופ' שמעון אולמן ממכון ויצמן קיבל את הדוקטורט שלו בהנדסת חשמל מ-MIT והצטרף למעבדת הבינה המלאכותית ב-MIT (1973-1983). בין 1982 ל-1986 כיהן במקביל כפרופסור חבר ב-MIT ובמכון ויצמן. ב-1986 הוא חזר למכון ויצמן במשרה מלאה והמשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם עמיתיו ב-MIT במשך יותר משלושה עשורים.

פרופ' שפרירה גולדווסר עשתה ב-MIT את עבודת הפוסטדוקטורט במדעי המחשב, ובמשך שנים רבות נמנתה עם סגל הפקולטות למדעי המחשב במכון ויצמן וב-MIT במקביל. לאחר מכן, ב-2018, היא עברה לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. היא ייסדה את קבוצת הקריפטוגרפיה ואבטחת המידע ב-MIT. על עבודתה בתחום הקריפטוגרפיה הוענק לה פרס טיורינג ב-2013.

משפחת סגול

משפחת סגול מעורבת עמוקות בקידום המחקר המדעי ובחיזוק מעמדה של ישראל כמרכז חשוב בחקר מדעי המוח ואריכות הימים. בין שאר פעילויותיה, המשפחה הקימה את 'רשת סגול למדעי המוח ואריכות ימים' – 12 מרכזים בשמונה מוסדות ישראליים למחקר וטיפול קליני בתחומי מדעי המוח, הזדקנות ואריכות ימים. המכון למחקר מדעי בתחום אריכות ימים על שם סגול שהוקם ב-2017, הוא תרומתה האחרונה של המשפחה למכון ויצמן. משפחת סגול ייסדה את 'כתר פלסטיק' ב-1948, והפכה אותו ממפעל קטן ביפו לקבוצה תעשייתית עולמית מובילה בתחום מוצרי הצריכה לבית. סמי סגול הוא חבר במועצה הבינלאומית של המכון, וב-2016 הוענק לו דוקטורט לשם כבוד מטעם המכון. בני הזוג סגול גרים בתל אביב.