שרנסקי תרם למחקר הקורונה בוויצמן

אסיר ציון המפורסם בעולם תרם את כספי פרס בראשית למאבק במגיפה

english

דיווחים

תאריך: 17 יוני, 2020

פעיל זכויות האדם ואסיר ציון לשעבר, נתן שרנסקי, תרם את כספי פרס בראשית שבו זכה, סך של מיליון דולר, לתמיכה במאבק למיגור נגיף הקורונה. חלק מהתרומה יופנה למחקר במכון ויצמן למדע אשר עוסק בפיתוח תרופות וחיסונים למחלה.

הפרס השנתי, שזכה לכינוי "הנובל היהודי" על ידי מגזין TIME, מוקיר דמויות ייחודיות על הישגים מקצועיים יוצאי דופן, תרומה לאנושות ומחויבות לערכים יהודיים. ועדת פרס בראשית הודיעה בדצמבר האחרון על החלטתה להעניק את הפרס לשרנסקי, שכיהן בעבר כחבר כנסת, כשר הפנים וכסגן ראש הממשלה.

התרומה למכון ויצמן תופנה לתמיכה במחקרו של ד"ר רון דיסקין בנושא נגיף הקורונה; ד"ר דיסקין מתמחה בנגיפים נוספים המועברים על ידי בעלי חיים. שאר מקבלי המענקים מכספי הפרס הם ארגונים לא ממשלתיים במדינות שונות. את המימון למחקר שרנסקי ביקש לייעד "לפרויקטים בישראל בעלי סיכויי הצלחה גבוהים". יתר על כן, הוא הוסיף, "אני שמח לתרום למכון ויצמן לא רק בגלל איכות המחקר המתבצע בו אלא בגלל הקשר שלו להיסטוריה של הציונות".

שרנסקי עצמו היה מעורב בייסוד הפרס בעת שכיהן כראש הסוכנות היהודית, והרעיון היה שהזוכים יתרמו חלק מכספי הפרס שהוענק להם. חתני הפרס הקודמים כוללים את ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג והשחקן ההוליוודי מייקל דאגלס.

בזכות חופש המחשבה

"בתקופת הקורונה, אני מתחבר לקהילות יהודיות בכל העולם, כפי שתמיד שמרתי על קשר אתן", שרנסקי אומר ומוסיף בבדיחות: "עכשיו יש לי גם עצות שימושיות – איך לשרוד בתנאי בידוד".

בקרב יהדות העולם, שרנסקי זכה למעמד של גיבור, בזכות תשע השנים בהן היה כלוא בבתי כלא סובייטים כמסורב עלייה בשנות השבעים והשמונים. מאוחר יותר כיהן כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית משנת 2009 ועד 2018, וכיום הוא עומד בראש המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות.

"נולדתי בברית המועצות וגדלתי ללא זהות יהודית. ידעתי שאני יהודי רק בגלל שהרגשתי אנטישמיות; להיות יהודי זה כמו מחלה שהיינו צריכים ללמוד לחיות איתה", הוא אומר. אבל, הוא מוסיף, הייתה ציפייה שיהודים יצטיינו במדעים, במתמטיקה או במוזיקה. הוא בחר במתמטיקה. "לפני שהפכתי לציוני, המתמטיקה הייתה מגדל השן בו תכננתי להסתתר.

שרנסקי הושפע עמוקות מאנדריי סחרוב, פיסיקאי הגרעין הסובייטי שהפך למתנגד למשטר ולפעיל זכויות אדם ושלום שפעל נגד התפשטות הנשק הגרעיני, וזכה בפרס נובל לשלום ב-1975. בפרט התרגש שרנסקי ממסה שכתב סחרוב ב-1968 ואשר נשלחה להנהגה הסובייטית ("הרהורים אודות קדמה, קיום הדדי בשלום וחופש אינטלקטואלי"), שעסקה בערך החופש האינטלקטואלי וטענה שללא חופש המחשבה, המדינה לעולם לא תהיה מעצמת-על מדעית.

רגע מכריע נוסף הגיע בעת ביקור של מדענים ישראלים בברית המועצות במהלך שנות השבעים. בהזדמנות זו, פגשו שרנסקי ומסורבי עלייה אחרים את פרופ' אריה דבורצקי, שהיה אז נשיא האקדמיה הישראלית למדעים. דבורצקי, לימים נשיא מכון ויצמן (1988-1985), העביר בביקור הרצאה על תפקידם של מדענים ישראלים בפיתוח חקלאות מדברית בישראל ובמחקר גרעיני.

שרנסקי נזכר: "ישראל עדיין לא הייתה מדינת הסטארט-אפ שהיא היום, אבל היה חשוב לנו, כמדענים מסורבי עלייה, לדעת שישראל קשורה למדע – המולדת הראשונה שלנו. לאחר מכן, הפכה הציונות למולדתנו".

ובחזרה לימים אלה: שרנסקי אומר שבעוד שהוא מודאג מהקשר בין יהדות התפוצות לישראל באופן כללי, ומביטול תוכניות רבות המביאות יהודים מרחבי העולם לישראל, הוא גם מאמין שהמגיפה העולמית "מזכירה לאנשים את ערך הזהות, בדרך מוחשת מאוד". בינתיים, הוא מוסיף, עם כל הביקורת על המערכת הפוליטית בישראל, אזרחי המדינה סבורים שבמידה רבה, היא מצליחה להתמודד היטב עם המשבר.

התרומה למכון ויצמן מנוהלת על ידי עמותת מתן-משקיעים בקהילה.

Tags: