שוחים בפלסטיק

היצירתיות והיצרנות האנושית הן בלתי נדלות. לאחרונה, גילו חוקרים במכון ויצמן למדע שהמסה של כל החומרים מעשה ידי אדם – בטון, פלדה, אספלט – גדלה כל כך, עד שעתה היא שווה למסה של כל החיים על פני כדור הארץ )ה"ביומסה"(. מגמה זו רק הולכת ומתחזקת.

מחקר חדש של חוקרי המכון מצא שהמסה הכוללת של החומרים מעשה ידי אדם, ה"אנתרופומסה", הגיעה לנקודת העקיפה. בני האדם בונים בניינים, דרכים, כלי רכב ומוצרים חדשים בקצב שמכפיל את עצמו כל עשרים שנה, ומתקדמים לקראת "ג'ונגל בטון" שצפוי להגיע ליותר מכפליים מסת היצורים החיים עד שנת 2040: יותר משני טריליון טונות. את המחקר פרסמו החודש בכתב העת Nature אמילי אלחכם וליעד בן אורי מקבוצתו של פרופ' רון מילוא במחלקה למדעי הצמח והסביבה, והוא מראה שבתחילת המאה העשרים, האנתרופומסה הייתה כ-3% מהביומסה הכוללת. תוך מעט יותר ממאה שנה, המספר הזה גדל להיות שווה למשקל כל הדברים החיים למרות שמספר בני האדם הוכפל פי ארבעה בלבד. כיום, עבור כל אדם על כדור הארץ מיוצרת בממוצע בכל שבוע אנתרופומסה גדולה ממשקל גופו.

הקפיצה בייצור מוצרים מלאכותיים בולטת משנות החמישים והלאה, כאשר בטון וחומרי בנייה נוספים נעשו זמינים יותר. אחרי מלחמת העולם השנייה צצו בתים פרטיים רחבי ידיים, כבישים ובנייני משרדים רבי קומות בכל רחבי ארצות הברית, אירופה ומדינות נוספות, וקדחת הבנייה נמשכת כבר יותר משישה עשורים.

לשינויים המלאכותיים האלה הייתה השפעה עצומה על מחזור הפחמן ועל בריאות האדם, ובעקבותיהם הציעו חוקרים שם לעידן החדש: האַנְתְרוֹפּוֹקֶן – העידן שבו הפעילות האנושית הפכה להיות הגורם הדומיננטי על הביוספרה.

"המחקר מספק תמונת מצב של כדור-הארץ בשנת 2020 ... ועוזר לנו להבין את המשמעות של העידן שלנו, עידן האַנְתְרוֹפּוֹקֶן, המתאפיין בהשפעה חסרת תקדים של האדם על כדור הארץ", אומר פרופ' מילוא. "המסר שלנו במחקר – הן לקובעי המדיניות והן לקהל הרחב – הוא שאי אפשר להמעיט במידת השפעתנו [בני האדם] על העולם בהשוואה לאיתני הטבע הגדולים והחזקים. אנחנו שחקן מרכזי ורב השפעה, וכפי שנהוג לומר - עם כוח רב מגיעה גם אחריות רבה", הוא מוסיף.

המחקר גם משווה את המסלולים הדינמיים של חומרים מלאכותיים בעולם למסלולי החומרים הטבעיים המשתתפים במחזורים הביולוגיים והגאולוגיים. "כשאנחנו מציבים את המסה המלאכותית לעומת הביומסה במאה האחרונה, אנחנו מפנים זרקור לממד נוסף של ההשפעה הגוברת של הפעילות האנושית על כדור הארץ. אנחנו מוצאים שמעבר להשוואה של תפוחים לתפוזים, חשוב גם להשוות תפוחים לטלפונים סלולריים'', אומרת אלחכם.

מידע נוסף ניתן למצוא ב-Anthropomass.org, אתר האינטרנט שבנה הצוות של מילוא בהמשך למחקר, שמסביר את המחקר, דרכי החישוב והתוצאות בצורה בהירה.