עצים נושמים לרווחה

יערות מסוימים עשויים להפחית את ההתחממות הגלובלית

english

דיווחים

תאריך: 12 יולי, 2018
מקור: 
WEIZMANN COMPASS

במסגרת המאבק בשינויי האקלים צצים להם עצים חדשים במקומות שונים על פני כדור הארץ, אלא שלא כל יער משפיע באופן דומה.

על פי מחקר חדש שפרסמו מדענים במכון ויצמן, לנטיעת עצים ממינים הנפוצים באזורים צחיחים-למחצה בשני אזורים שקודם לכן לא היו מיוערים, יש תרומה משמעותית למאבק בהתחממות גלובלית הנגרמת בידי אדם. מהמחקר, שפורסם בתחילת שנה זו בכתב העת Nature's Scientific Reports, עולה כי יכולתם של עצים כאלה לקלוט כמות פחמן שוות ערך ל-10% מכמות הפחמן הנקלטת על ידי כל הצמחייה העולמית ועשויה לסייע בקירור כדור הארץ בתוך כשש שנים.

פרופ' דן יקיר וד"ר איל רוטנברג, שניהם מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת שבמכון ויצמן, עורכים כבר שנים מדידות ביער יתיר שעל גבול הנגב. הנתונים שאספו מעידים על ממצא מפתיע; יערות אורן באזורים צחיחים-למחצה קולטים פחמן בהיקף גדול ויכולים לאגור ולאחסן אותו. ב-18 השנים האחרונות מפעילים השניים ביער תחנת מחקר. יער יתיר מורכב ברובו מעצי אורן ירושלים, שנפוצים בארצות הים התיכון ומשגשגים באקלים זה.

ד"ר גיל יוסף, שהשלים לאחרונה את לימודי הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' יקיר, בדק מה יכולות להיות ההשפעות של נטיעת יער דומה ליער יתיר, אך בקנה מידה גדול בהרבה. הוא התמקד בשני אזורים בעלי כמות גשם נמוכה הדומה לזו של יער יתיר: אזור סאהל הגובל בסהרה וכן שטח נרחב צחיח-למחצה בצפון אוסטרליה.

ד"ר יוסף ופרופ' יקיר השתמשו במודל אקלימי גלובלי אותו פיתחו פרופ' רוני אבישר וד"ר רוברט וולקו מאוניברסיטת מיאמי, כדי לערוך הדמיה של יער המורכב מעצים רבים כאלה. המודל של אוניברסיטת מיאמי אפשר לחוקרים הישראלים לבחון את ההבדלים, תוך שהם נעים בין בדיקה של טווח גיאוגרפי מצומצם לטווח רחב בהרבה, בקנה מידה יבשתי. בהדמיות שערכו, נעשה שימוש בנתוני מזג אוויר אמתיים שנאספו במשך 15 שנים, עובדה שהעשירה וחידדה את ההדמיות.

תוצאות ההדמיות אכן הצביעו על כך שנטיעות יוצרות את התנאים לקירור מקומי אך גם על כך שהשפעתן עשויה להיות רחבה בהרבה. כלומר, הנטיעות עשויות להשפיע על סירקולציה אזורית של האטמוספירה, הגורמת לעלייה ניכרת בכמות הגשם מעל אזורים אלה. המדענים מעריכים שאפילו ייעור של אזורים אלה בלבד עשוי ליצור מאגר פחמן שווה ערך לכ-10% מהפחמן שנקלט על ידי הביוספרה היבשתית, ותוך שש שנים לסייע בהאטת התחממות כדור הארץ.

"ההדמיות שערכנו על פי המודל הצביעו על כך שבדומה ליער יתיר, אם תבוצענה נטיעות בקנה מידה רחב בסאהל ובאוסטרליה, ניתן יהיה לשנות את האקלים המקומי, והיער יצליח להתקיים ואף להתרחב", אומר פרופ' יקיר.

לדברי ד"ר יוסף ופרופ' יקיר, הסיבה העיקרית לתופעה זו נעוצה בכך שלעצים באזורים צחיחים-למחצה יש תכונה נהדרת: הודות לשורשים העמוקים שלהם, הם יעילים בהוצאת מים מעומק הקרקע, מנדפים אותם דרך העלים ומקררים את פני הקרקע. הם גילו שכאשר בוחנים את פעולתם של העצים בקנה מידה רחב, עולה שהם יכולים לעודד היווצרות עננים הודות לתכונה זו שמביאה להגברת האידוי-דיות (אוופוטרנספירציה), כלומר, לעליה בלחות באטמוספירה מעליהם ולקירור פני הקרקע. פרופ' יקיר מוסיף ומסביר ששינוי טמפרטורת פני הקרקע יוצר שרשרת אירועים על פני הקרקע ובאטמוספירה, שבסופו של דבר מגדילה את כמות המשקעים ואת קליטת הפחמן. "העצים מסוגלים להסתגל לאקלים בו הם מצויים ויחד עם זאת – גם להשפיע עליו", הוא מוסיף.

לפרופ' יקיר חשוב לציין שאף כי ייעור אזורים דוגמת הסאהל וצפון אוסטרליה עשוי, תיאורטית, להביא ליצירת מאגר פחמן עצום, קל יותר לדבר על כך מאשר לבצע זאת.

"אם הדבר ייעשה גם במקומות נוספים, תהיה לכך השפעה מצטברת. אנו מתמודדים עם שינויי אקלים ואין לכך תרופת פלא, לכן עלינו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו", הוא מסכם.

Prof. Dan Yakir is supported by the Sussman Family Center for the Study of Environmental Sciences, the Cathy Wills and Robert Lewis Program in Environmental Science, and Dana and Yossie Hollander