זרז לקריירה מדעית

תוכנית נויבאואר לחוקרים צעירים עוזרת לסטודנטים ערביים לפרוץ דרך באקדמיה

english

Students

תאריך: 12 נובמבר, 2020

הדרך אל שוויון הזדמנויות בישראל רצופה במהמורות עבור סטודנטים ערבים. השתלבות חברתית, משוכות סוציו-אקונומיות ומודלים להשראה הם רק חלק מהאתגרים שעמם מתמודדים סטודנטים ערביים כשהם חוצבים את דרכם במסלול הלימודים הגבוהים.

תוכנית אקדמית חדשה מסייעת לסטודנטים ערביים בתואר ראשון לעשות את הקפיצה האישית מתוך תנאי הסביבה ולשקול ברצינות קריירה מדעית.

תוכנית נויבאואר לחוקרים צעירים, שהושקה בשנת 2018, מתקיימת בחודשי הקיץ במדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע ומיועדת לסטודנטים ערביים הלומדים לתואר ראשון בביולוגיה, כימיה ופיסיקה. בראשה עומדת פרופ' ליאה אדדי מהמחלקה לביולוגיה מבנית (לשעבר, דיקנית מדרשת פיינברג וכיום יועצת הנשיא לקידום נשים במדע). במסגרת התוכנית, מתנסים הסטודנטים במשך חודשיים בעבודת מעבדה. המטרה היא לטפח את העניין שלהם במדע ולעודד אותם להמשיך בלימודים מתקדמים במדעים לתואר שני ולדוקטורט. סופו של דבר, כך מקווים יוזמי התוכנית, תגדל כמות החוקרים הערבים-ישראלים ותעשיר את כלל הקהילה המדעית בארץ.

"עידוד ההרשמה של סטודנטים מהמגזר הערבי לתוכניות דוקטורט לא מטפל בבעיית תת-הייצוג מספיק מוקדם", אומרת פרופ' אדדי. "צריך לחשוף סטודנטים למחקר מדעי כבר במהלך הלימודים לתואר ראשון". פרופ' אדדי מציינת שחוקרים רבים במכון ויצמן הסכימו ואף שמחו לארח סטודנטים במהלך הקיץ, אבל מדגישה את מקומה של קרן משפחת נויבאואר כזרז שהפך את הרעיון למציאות.

"דגמים חזקים לחיקוי מאיצים פיתוח של כישרונות", אומר ג'ו נויבאואר מקרן משפחת נויבאואר. "כל הצלחה מדעית של דוקטורנט ערבי מציתה שאיפות אקדמיות בעוד עשרות. מעבדות המחקר מלמדות סטודנטים ממגוון תרבויות לעבוד יחד. הם בודקים השערות, ומאששים או דוחים אותן. השיטה המדעית מאפשרת לסטודנטים לשקול מחדש גם הטיות חברתיות. המדע הוא נתיב חשוב לקידום ערכי שלום ודמוקרטיה".

הפצת המסר

קידום התוכנית נעשה בערבית ברשתות החברתיות וגם בדפוס, הסטודנטים המתעניינים הוזמנו ליום פתוח בקמפוס, וגם המועצה להשכלה גבוהה פרסמה את השקתה.

מתוך 29 המועמדים לתוכנית הראשונה ב-2018, תשעה התקבלו ושבעה סיימו אותה. בשנה שלאחר מכן, היו 25 מועמדים ו-11 התקבלו. רוב המועמדים הם נשים. למעשה, במחזור האחרון היו תשע נשים ושני גברים.

התוצאות כבר מגיעות. אחת הסטודנטיות התחילה ללמוד לתואר שני במכון ויצמן בסתיו 2019, ועוד ארבע יתחילו ללמוד בסתיו הקרוב.

מדע ללא גבולות

שהד אשיוח'י, שהחלה את התואר השני במחלקה לגנטיקה מולקולרית, אומרת שלפני התוכנית היא לא יכלה לדמיין שתעזוב את ירושלים ואת המשפחה שלה עבור לימודים, אבל עכשיו היא מבינה ש"למדע אין גבולות". גם המשפחה, שבתחילה חששה מהמסלול שבחרה, התחילה לתמוך בה ובשאיפותיה.

ארבע הסטודנטיות האחרות שנרשמו – חלק מהן כבר אומרות שהן שואפות להמשיך לדוקטורט בבוא היום – מספרות סיפור דומה: רק מעטים מעמיתיהן במגזר הערבי שמעו על מכון ויצמן ועל ההזדמנות ללמוד מדעים כאמצעי לשיפור העולם. כל אחת ואחת מהן מכירה תודה לקרן משפחת נויבאואר ומדגישה את חשיבות הייעוץ שהעניקו לה לא רק החוקרים הראשיים במעבדות, אלא גם שאר חברי הצוות.

פרופ' אדדי מחזקת דברים אלה ומציינת שמנטורים טובים חיוניים להצלחת הסטודנטים, ושלמעבדות מכון ויצמן יש "מסורת משפחתית של תמיכה בחברים חדשים".

את החיבור בין המועמדים למעבדות עושים פרופ' מיכל שרון (במדעי החיים) ופרופ' דוד מרגוליס (בכימיה ופיסיקה), לבקשתו של ד"ר עמי שליט, המזכיר האקדמי של מדרשת פיינברג. פרופ' שרון אף אירחה את אחת הסטודנטיות במעבדתה.

"זה משמח במיוחד שאנחנו תומכים בכל כך הרבה נשים ערביות בתוכנית הזאת", אומרת פרופ' שרון מהמחלקה למדעים ביומולקולריים ומזכירה עד כמה קטן הייצוג של נשים אלה במדעים. בזכות הניסיון שצברה בתוכנית נויבאואר לחוקרים צעירים, פרופ' שרון נבחרה לייצג את מכון ויצמן ביוזמה חדשה שמוביל הפורום הישראלי לקידום נשים באקדמיה לגיוס נשים ממגזרי מיעוטים ללימודים מתקדמים.

אף על פי שמדרשת פיינברג נאלצה לבטל את תוכנית קיץ 2020 בשל מגפת הקורונה, ד"ר שליט, פרופ' אדדי וכל שאר המעורבים בתוכנית המצליחה, מצפים להמשיך בה בקיץ הבא ולקדם בברכה סטודנטים חדשים בקמפוס.

אמירה אגבאריה, עשתה את התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה ועבדה על התפתחות חלבונים ועיצובם במעבדה של פרופ' דן תופיק במחלקה למדעים ביומולקולריים. אמירה אומרת שהיא הרגישה שהיא מצטרפת למשפחה חדשה, "משפחה שבה כולם עובדים יחד, עוזרים זה לזה ונפגשים סתם בשביל הכיף". היא עבדה עם טכנאי מעבדה ועם פוסטדוקטורנט שלימדו אותה את שיטות העבודה וכל מה שצריך לדעת כדי לערוך ניסויים באופן עצמאי.

 

סמיחה מתוולי עשתה את התואר הראשון במכללה האקדמית הדסה. היא זו שנדנדה לחברתה שהד שתגיש מועמדות לתוכנית נויבאואר, וגם לחברה נוספת, קרין גו'בראן, ולבסוף היא עצמה הגישה מועמדות. סמיחה שודכה למעבדה של פרופ' יוסף ירדן במחלקה לבקרה ביולוגית – מחלקה שהכירה והעריכה את הישגיה בחקר הסרטן – וגילתה ש"המדע הוא שפה בינלאומית, במיוחד במעבדה של ירדן", שבה הצוות מגיע מכל קצות הגלובוס. המנטורית שלה הייתה הפוסטדוקטורנטית דונטלה רומניילו מאיטליה.
 

 

שהד אשיוח'י עשתה את התואר הראשון במכללה האקדמית הדסה, ובמסגרת תוכנית נויבאואר השתלבה במעבדה של פרופ' זבולון אלעזר במחלקה למדעים ביומולקולריים. "לא ציפיתי לזה, אבל התוכנית שינתה את חיי", היא אומרת. כששהד ראתה את הפרסום בפייסבוק, היא לא חשבה שהתוכנית תתאים לה: מכון ויצמן היה רחוק מהבית, מחוץ לתחום הנוחות שלה, והיא לא הייתה בטוחה שהיא בכלל עומדת בדרישות. אבל בעידודה של חברתה הטובה סמיחה (שאחר כך נרשמה גם היא), היא נרשמה ביום האחרון. כשהתקשרו אליה ממדרשת פיינברג, הייתה לה הרגשה שמכון ויצמן יהיה בית חם. שהד חשבה ש"אוטופגיה" – מערכת סילוק האשפה הפנימית בתא – היא נושא מרתק, והמעבדה של פרופ' אלעזר הייתה מסבירת פנים במיוחד. הדוקטורנט אורן שץ הקדיש שבוע על חשבון זמן הניסויים שלו עצמו, ולימד אותה על תהליך האוטופגיה, והמשיך להדריך אותה בכל שיטות המעבדה ו"איך לחשוב כמו מדענית", היא נזכרת. שהד לומדת עכשיו לתואר שני במכון ויצמן.

קארין ג'ובראן, גם היא מהמכללה האקדמית הדסה, השתלבה במעבדה לחקר הסרטן של פרופ' משה אורן במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, שהשם הבינלאומי שיצא לה, היא מודה, הרתיע אותה בהתחלה. העידוד והאווירה החברית בצוות של אורן חיזקו את רוחה. קארין נהנתה מאוד מהטעימה הקצרה של החיים במעבדה, ואחרי שהתוכנית הסתיימה, היא המשיכה לעבוד כטכנאית במעבדה של אורן.

רואן זועבי עשתה את התואר הראשון בטכניון, ונבדלה מחברותיה בכך שבחרה להשתתף בתוכנית במהלך השנה האקדמית, ולא בקיץ. מינואר עד יוני – לכל אורך סגר הקורונה – היא עסקה במחקר על אימונותרפיה לסרטן במעבדה של ד"ר רוני דהן במחלקה לאימונולוגיה. רואן אומרת שהחוויה הייתה "מעוררת השראה ופוקחת עיניים" ועזרה לה לגלות בעצמה את המשיכה למחקר. בסתיו הבא היא תתחיל את הלימודים לתואר שני במכון ויצמן.
 

Ameera Egbaria

Ameera Egbaria

Shahd Ashouokhi

Shahd Ashouokhi

Rawan Zoabi

Rawan Zoabi