כשמדע פוגש בממשל

הצהרת בלפור, שהשבוע מציינים מאה שנים לחתימתה ואשר שינתה את פני ההיסטוריה הציונית, היתה במידה רבה תולדה של ידידות. הקשר החברי בין ד"ר חיים ויצמן ושר החוץ הבריטי, הלורד ארתור בלפור, דחף לגיבושו של המסמך ב-2 בנובמבר,1917, צעד שהוביל להקמתה של מדינת ישראל.

בהמשך, זכה ד"ר חיים ויצמן לכהן כנשיאה הראשון של מדינת ישראל ואף יזם את הקמתו של מכון זיו למחקר מדעי ב-1933, שבשנת 1949 נקרא על שמו: מכון ויצמן למדע.

של ד"ר ויצמן והלורד בלפור צמחה על רקע פטנט שפיתח ויצמן ליצירת אצטון מתסיסה של עמילן. לאצטון, שהשימוש היומיומי הרווח שלו הוא בהסרת לק לציפורניים, היתה חשיבות היסטורית לצבא הבריטי בימי מלחמת העולם הראשונה בשל היותו רכיב חיוני בתחמושת.

בנוסף להיותו כימאי המסור למחקר במדע בסיסי, ד"ר ויצמן התעניין גם בפן היישומי של עבודתו. הוא בילה מספר שנים בפיתוח המולקולות לסינתוז גומי, מה שהוביל לגילוי תהליך התסיסה של אצטון. בשנת 1914, לבריטניה היה צורך אדיר באצטון, ששימש לייצור חומר נפץ הודף באופן שצמצם את כמות העשן בעת ירייה – מה שעזר לחיילים להסתתר מעיני האויב. באותן שנים, התרכז ייצור האצטון בגרמניה, ברוסיה ובפינלנד ובשל המלחמה נגדעה אספקתו לבריטניה. בנוסף, שיטת הייצור היתה איטית ודרשה כמות גדולה של עצים, שלא היו בידי בריטניה.

ד"ר ויצמן כתב לרשויות בריטניה על מערכת התסיסה שלו, הם שלחו נציגים לבדוק אותה, וזמן קצר לאחר מכן נרשם הפטנט והחל הייצור התעשייתי של אצטון. כמחווה פטריוטית, סירב ויצמן לקבל תמלוגים על הפטנט שיצר עד לסיומה של המלחמה. החלטה זו הגיעה לאזניו של ווינסטון צ'רצ'יל, שסיים אז את תפקידו כראש האדמירלות כדי לפנות את מקומו ללורד ארתור בלפור. הממונה החדש שכר את שירותיו של ויצמן כיועץ לענייני האצטון ונושאי כימיה לשר התחמושת, דיוויד לויד ג'ורג'.

באותם ימים, פעלה הקהילה היהודית בבריטניה באופן אינטנסיבי לקידום הקמתו של בית לאומי ליהודים בפלשתינה, וד"ר ויצמן היה חלק ממעגל זה של פעילים (שחלקם, כגון ישראל זיו וסימון מרקס, הפכו לימים לתורמים נדיבים של מכון ויצמן למדע). ב-1917, מונה בלפור לשר החוץ וב-2 בנובמבר אותה שנה, כתב את הטקסט שנודע כהצהרת בלפור - מכתב ללורד וולטר רוטשילד, מנהיגה של הקהילה היהודית בבריטניה, שהצהיר על תמיכתו של הממשל הבריטי בהקמתו של בית לאומי יהודי בפלשתינה.

מאמר בנושא, שפורסם במגזין Israel Chemist and Engineer, מסכם את הנושא כך: "...היחסים האישיים שרקם ויצמן עם שני אישים אלה [בלפור ולויד ג'ורג'] בשנים 1917-1915 וכן עם אישים יהודיים בולטים כגון הרברט סמואל, שכיהן כמזכיר המדינה בקבינט של אסקווית', ישראל זיו, סימון מרקס, הארי סאקר, יוליוס סימון, סמואל טולקבסקי ואחרים תרמו משמעותית לקידום האג'נדה של התנועה הציונית, ששיאה היה בהצהרת בלפור ב-2 בנובמבר 1917, שהכריזה כי: "ממשלת הוד מעלתו רואה בחיוב את ייסודו של בית לאומי ליהודים בפלשתינה".

מאמר זה מבוסס על המאמר "אצטון: מדע, עסקים ופוליטיקה – 100 שנים לפטנט האצטון של ד"ר חיים ויצמן" מאת פרופ' דוד מירלמן (מכון ויצמן למדע), פרופ' יהודה ריינהרץ (אוניברסיטת ברנדייס), פרופ' מוטי גולני (אוניברסיטת תל אביב) ופרופ' אליהו רוזנטל (אוניברסיטת תל אביב), אשר פורסם במגזין Israel Chemist and Engineer, גיליון 2, אוגוסט 2016.