Home / Sections / Briefs / Fending Off Infectious Disease He

המלחמה במחלות הזיהומיות

לקראת אסטרטגיה חדשה לחיסונים יעילים דרך הפה

english

דיווחים

12 יוני, 2019
מקור: 
Weizmann homepage

הרבה מחלות זיהומיות קטלניות, כמו אבעבועות שחורות, פוליו ודיפתריה, חוסלו לחלוטין או כמעט לחלוטין בעזרת חיסונים יעילים, אך הרבה מחלות זיהומיות אחרות ממשיכות להכות. גם אם נשים לרגע בצד את הקושי לשמור על בריאות הציבור בגלל ההתנגדות לחיסונים או הפחד מפניהם – למשל, ההתפרצות האחרונה של חצבת – ארגז הכלים המדעי למיגור המחלות הזיהומיות נמצא עדיין בתהליך התפתחות מתמשך.

ד"ר זיו שולמן מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע עוזר להבהיר את התהליכים היסודיים של התפתחות החסינות בגוף אחרי קבלת החיסון. ממצאיו, הכוללים חדשות מפתיעות על תגובות חיסוניות שונות באזורים שונים בגוף, עשויים להוביל לחיסונים נוספים שאפשר לתת דרך הפה במקום בזריקות.

הסביבה הקשוחה של מערכת העיכול – שבה חומצת קיבה, מיצי מרה ואנזימים פועלים יחד לפירוק המזון שאנחנו אוכלים – מציבה אתגר גדול בפני מפתחי חיסונים, ואכן, רוב החיסונים הניתנים דרך הפה אינם אפקטיביים במיוחד. מחקר חדש של ד"ר שולמן גילה שגם מערכת החיסון מגיבה אחרת לחיסונים הניתנים דרך הפה מאשר לחיסונים בזריקות. גילוי זה מבוסס על המידע המפורט ביותר שהושג אי פעם על היווצרות נוגדנים נגד מחלות במעי והוא מעניק לחברות התרופות פרדיגמה חדשה שעשויה, בעתיד, לתרום לפיתוח יותר חיסונים הניתנים דרך הפה, שגם יהיו יותר יעילים.

ד"ר שולמן הוא מומחה בתחום תגובה חיסונית נרכשת (adaptive immune response (– מנגנון שבעזרתו מערכת החיסון מזהה את הפולשים המזיקים ומגיבה. בחסינות נרכשת, סוגים שונים של תאים חיסוניים מחליפים ביניהם מסרים מולקולריים ומתמיינים לתאי הרג יעילים ביותר המסוגלים לסייר בגוף ולהשמיד פתוגנים מסוימים.

במחקר החדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Immunology, ד"ר שולמן והדוקטורנטית עדי בירם גילו שתהליך ייצור הנוגדנים התוקפים את הפתוגנים במעי פחות יעיל מאותו תהליך כשהוא מתרחש באיברים פריפריאליים בגוף.

במחקר קודם, בדק ד"ר שולמן איך בקשרי הלימפה הפריפריאליים, תאי B של מערכת החיסון – התאים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להפריש נוגדנים שייקשרו לפתוגן המטרה הספציפי – מועברים לגומחות אימון ייעודיות, ושם מתרחשות בהם מוטציות מבוקרות שמייעלות עוד יותר את התגובה החיסונית המגינה שלהם. גידול במספר תאי ה-B המפרישים נוגדנים בעלי זיקה גבוהה לפתוגן מסוים מייצרים כוח לוחם המקנה לגוף חסינות ארוכת טווח נגד פתוגן זה.

המחקר הנוכחי בודק כיצד תאי B במעי – בניגוד לאלה שבקשרי הלימפה – יוצרים נוגדנים. ד"ר שולמן וגב' בירם מצאו שבמעי, התהליך מתחיל בייצור שאינו מבחין בין תאים המפרישים נוגדנים בעלי זיקה גבוהה לתאים המפרישים נוגדנים בעלי זיקה נמוכה. רק בשלב הבא, תאי ה-B ה"מוכשרים" יותר – אלה שלנוגדנים שהפרישו יש סיכויים טובים להיקשר לפולש – מועברים לגומחות האימון, ושם מתרחשות המוטציות המלטשות את פוטנציאל הלוחמה שלהם בפתוגנים.

מאמינים שהגילוי הזה – "תוכניות אימונים" שונות לתאי B בקשרי הלימפה ובמעי – נובע מהמורכבות העצומה של אוכלוסיית חיידקי המעיים, הכוללת עוד המון חיידקים (שרובם) מועילים. בסביבה כזאת, קשה לגוף לזהות נכון את המטרות ולכוונן בהתאם את התגובה החיסונית בהשתתפות תאי ה-B.

תהיה הסיבה לאבולוציה הזאת אשר תהיה, מחקר נוסף של התגובה החיסונית הזאת, הייחודית למעי, עשוי להוביל לאסטרטגיות חדשות לשליטה בתגובה של תאי B במעי לפולשים – ויכול לסייע, בסופו של דבר, בפיתוח חיסונים חדשים או משופרים הניתנים דרך הפה.

Dr. Ziv Shulman’s research is supported by the Morris Kahn Institute for Human Immunology; the Moross Integrated Cancer Center; the Sir Charles Clore Research Prize; the Rising Tide Foundation; the Azrieli Foundation; the Irma and Jacques Ber-Lehmsdorf Foundation; the Gerald O. Mann Charitable Foundation; and the David M. Polen Charitable Trust

ד"ר זיו שולמן

ד"ר זיו שולמן