חנן גטריידה, תצלומים
"חשיפה כפולה "
בניין תשתיות ושירותי מחקר על-שם ראול וגרציאלה דה פיצ'וטו

חנן גטריידה נודע כצלם מונומנטלי, המשורר את נופי ישראל, לרבות נופים אורבניים, תעשייתיים ותחבורתיים, תוך שליטה רבת השראה באור הנופל עליהם – והחוזר מהם אל המצלמה ומשם אל עין הצופה. השליטה הטכנית, ההקפדה חסרת הפשרות ובניית קומפוזיציות כמו-ציוריות, הפכו לכתב היד המזוהה שלו. לפיכך, תצלומי האנשים בסביבת העבודה שלהם – ובמקרה זה, סביבת העבודה הממוחשבת שלהם – הם מעין פסק זמן מחויך, המבליט צד נוסף בדרך שבה הוא תופס ומעביר לנו את חוויית המציאות: לצד האדם שאוהב ושר לנופי ישראל, המקפיד על קלה כחמורה, יש בלבו ובמצלמתו גם פינה חמה לאנשים, לרגעים הקטנים, המלווים לעתים במבוכות קלות, בחיי העבודה שלהם, שנראים לעתים כתמונות מתוך קומדיית מצבים.

בסדרת התצלומים המוצגת בתערוכה זו, עושה גטריידה שימוש בטכניקת צילום שכמעט עברה מהעולם: חשיפה כפולה. זה אולי המקום להבהיר שמדובר בתצלומים שמבוצעים על-גבי פילם, שאותו חושף הצלם פעמיים, או מספר פעמים ובכך יוצר למעשה מעין קולאג' חד פעמי, שמוצג כאן כפי שהתקבל על הפילם, ללא כל התערבות או עיבוד. התוצאה, שעשויה להיראות כמעין רגעי חלום שקפאו ומוסגרו, מנסה לרמוז לנו שהדברים אינם בהכרח כפי שהם נראים, ושייתכן שאחרי ככלות הכל, המציאות אינה קשיחה כל כך, כפי שלעתים נדמה לנו. אל הרמיזות הללו נלווית אמירה ברורה למדי באשר למעמדם (המוטל בספק) של המצלמה והצילום בכלל כגורמים שעשויים להוכיח מה באמת קורה, או קרה במקום מסוים בזמן מסוים.

חנן גטריידה חי עם משפחתו בקבוצת שילר, בה נולד, ממשיך את מורשת הוריו החלוצים, שהגיעו לקיבוץ ב-1937. עבודותיו הוצגו בגלריות שונות בארץ, בהולנד ובארה"ב, וכמה מהן מצויות באוספים פרטיים במקומות שונים בעולם. בשנת 2000 זכה בפרס ראשון בתחרות הבין-לאומית לטבע ונוף שנערכה בישראל. בשנת 1997 יצא לאור ספר הנופים שלו "אקח אותך לשם" מלווה במילות שירה של יורם טהרלב, והפך מאז לאחד מספרי הצילום הנמכרים ביותר. משנת 2002 מכהן גטריידה בחבר הנאמנים של בצלאל.