מדע, אמנות, ומה שביניהם

מפגשים בין מדע לאמנות, והחלפת רעיונות בין מדענים ואמנים

 

אוצר: יבשם עזגד

 

 

האמנות העכשווית, המושגית, ממש כמו המדע, יוצאת לדרכה מגרעין פנימי, מרעיון שנובט בדעתם של היוצרים, האמנים או המדענים. בהמשך מתחולל תהליך של זיקוק, בידוד, וניסוי. הדיוק והעקביות הם ערכים מרכזיים בשני עולמות אלה, שנראה שלא רק שאינם רחוקים כל-כך זה מזה, אלא למעשה יש ביניהם שילוב רעיוני לא מבוטל.

מכון ויצמן למדע, כארגון עולמי מוביל במדע, רואה באמנות פעילות משלימה, המאפשרת למדענים ולאמנים כאחד להתבונן בעולם בעת ובעונה אחת מגובה רב יותר - ובאופן בוחן ומדויק יותר. במילים אחרות, הסינרגיה המתחוללת לעיתים בין שני התחומים – ובין שתי נקודות מבט אלה - עשויה לאפשר למדענים ולאמנים כאחד להגיע להישגים משמעותיים יותר במסע המתמשך להבנת העולם ומקומנו בתוכו.

על בסיס התפיסה הזאת, מוצגות בשנים האחרונות, בחללי עבודה שונים במכון ויצמן למדע, תערוכות אמנות - ובעיקר אמנות ישראלית עכשווית.

"אמנות היא לא מה שהאמן רואה, אלא מה שהאמן גורם לאחרים לראות", אומרת אנה בלאיש, ממכון מקס פלנק לפסיכיאטריה במינכן, גרמניה; ואמנית שמשלבת ביצירתה ציור, ועיבוד תמונה ממוחשב. "האמנות מאפשרת לקחת הפוגה במסלול עשייה אחד, ולהתמקד במחשבה מופשטת, בחלומות”. בלאיש משלבת רישומי דיו (נקודות, כתמים) עם אלמנטים...
לי ינור מציבה אותנו אל מול מיצב-וידיאו "מוּשׁהֶה", מעין סביבה מועשרת ביתר, אשר מציעה לנו להישיר מבט, בעת ובעונה אחת, אל שדות חיטה, פני הים, ליל ירח מלא, מרבדי כלניות, טפטוף גשם קל - וגוף אדם בתנועה. לכל אלה מצטרפים דימויים שמקורם משדה המדע – ממעבדות מחקר במכון ויצמן למדע, בעיקר מתחום חקר המוח....
בתורת היחסות הכללית, מתואר (מתמטית) שדה הכבידה באמצעות העקמומיות של המרחב-זמן, או כפי שמכנים זאת הפיסיקאים, ה"מטריקה". לפי תפיסה זו, ה"מטריקה", מתארת מעין יריעה דינמית, רציפה ושלמה המושפעת מהזיקה בין העיוות של המרחב-זמן לבין מקורות האנרגיה והמאסה שבתוכו. יואב ברנר מנסה להעביר את התפיסה החזותית של ה...
ביצירתו של דוד גרשטיין ניכרת שאיפה "לדבר" אל עולם האמנות ואל הציבור הרחב כאחד. התמקדותו באמנות פיגורטיבית מאפשרת לו לחלוק אתנו את תובנותיו באשר לחיי היומיום, כאן ועכשיו. השימוש הנועז בצבע נובע משאיפה "לחקות את הטבע", ואולי אפילו להתחרות אתו. בהזדמנויות שונות אמר כי כפי שבטבע פרי או פרח בוהקים...
מדענים שאפתניים שביקשו להבין את המנגנונים המולקולריים המונחים בבסיסה של האבולוציה, הציתו את עניינו ודמיונו של מ"ק אשר. רוח הזמן – רוח של שינוי וחידוש מתמיד – הובילה אותו לפיתוח ענף מחקר חדש שאפשר לכנותו בשם "ריצוף אבולוציוני". במקום השאלה הוותיקה הקשורה לדרכים לריצוף של מישור באמצעות אריחים זהים,...
מבנים גיאומטריים ו"מערכות היחסים" שהם מנהלים בינם לבין עצמם, ועם גופים אחרים, הן הנושא שמרתק ומעסיק את גליה לוצקי, בוגרת האוניברסיטה הפדגוגית של מוסקבה במתמטיקה. אבל בה בעת, היא מנסה לבחון את הדרך שבה משחקי גומלין בין תבניות מסודרות עשויות לחשוף את קו הגבול בין האמיתי לדמיוני. ההשתקפויות ההדדיות של...
תקופת הברזל החלה לפני כ-3,200 שנים, ככל הנראה באזור שאנו מכירים כיום בשם תורקיה. באותה עת שימש הברזל בעיקר לייצור ולעיצוב כלים שונים, דוגמת חוד של חנית, או גרזן, ועוד. היכולת לעצב את המתכת כרצון היוצר, התאפשרה הודות לשימוש בתנורים שהתיכו (או כמעט התיכו) את הברזל ואיפשרו ליוצרים לכופפו, או, בהמשך,...
ציורי נוף בקמפוס מכון ויצמן למדע, באמצעות סמרטפון אינטואיציה היא הכלי הראשון של מיכאל זלטקין. הסמארטפון, או כפי שהוא מכנה אותו, "הסטודיו שלי", רק מספק את הטכנולוגיה ואת המקום שבו מתחולל מעשה היצירה. את הממדים הקטנים של מסך הסמארטפון, הוא רואה כיתרון. את מגוון הכלים הדיגיטליים הוא רותם בסגנון שמבוסס...
שלום פלש מתמקד בציורי נוף, ונוף עירוני, זרם שהתפתח במאה ה-17 בהולנד, ובמאות ה-18 וה-19 בארצות נוספות באירופה. קיימים שני סוגים של ציורי נוף: פנורמיים, המציגים מראה כולל ורחב של איזור מסוים, ואנקדוטיים, ייחודיים, המשקפים נקודה מסוימת במרחב כמו רחוב צר או בית ישן. הכנת ציור פנורמי עשויה להימשך כמה...
מגדל המאיץ על-שם קופלר תוכנן על-ידי האדריכל משה הראל בשנת 1975, והפך עם השנים לסימן היכר אדריכלי של מכון ויצמן למדע. המבנה הייחודי משלב שני מגדלים. האחד, דמוי בורג, מתנשא לגובה 57 מטרים. בראש השני, שגובהו 53 מטרים, נבנה מבנה דמוי ביצה שאורכו 22 מטרים ורוחבו 14 מטרים. מבנה המאיץ עשוי בטון חשוף....
התערוכה מוצגת במתחם המערך לקידום נשים במדע ולשוויון מגדרי  
יהושע גריפית נוסע. כך כתב-הכריז גדעון עפרת בשנות ה-90 של המאה שעברה. לפי עפרת, גריפית – בציוריו - נסע באותן שנים במרחב, באמצעות מכוניות, רכבות חשמליות, אניות, כרכרות, אופנועים, אווירונים, סוסים, סירות מפרש, או מנוע, גונדולות, ובכל מה שיכול היה לקחת אותו הרחק מכאן, במסע של התנתקות, של התרחקות, של "...
יש גבול אחד בעולם הצילום. גבול אחד שנהוג לחשוב שפשוט אי אפשר לעבור אותו. הגבול הזה הוא מישור המצלמה, המפריד בין מי שניצבים לפני העדשה, ומי שניצבים, מוגנים, מאחוריה. האפשרות לפעול בעת ובעונה אחת משני עברי הגבול הזה, מזכירה את הפרדוקס של נעילת מגירה, והשארת המפתח בתוכה. אלכסנדר קטן-שמיד וגדי דגון...
מאות, ולעתים אפילו אלפי אנשים נכנסים מדי יום בשערי מכון ויצמן למדע. כולם מודעים היטב למקום החשוב של האסתטיקה והיופי בחיי המכון. הגינון המוקפד, העצים הצעירים, לצד הוותיקים, המגוון, הטיפוח המוקפד, כל אלה מרחיבים את הלב וקוראים לכולנו ליצור יצירות שיעמדו בסטנדרטים הגבוהים של הסביבה שבה אנו חיים...
יהושע גריפית נוסע. כך כתב-הכריז גדעון עפרת בשנות ה-90 של המאה שעברה. לפי עפרת, גריפית – בציוריו - נסע באותן שנים במרחב, באמצעות מכוניות, רכבות חשמליות, אניות, כרכרות, אופנועים, אווירונים, סוסים, סירות מפרש, או מנוע, גונדולות, ובכל מה שיכול היה לקחת אותו הרחק מכאן, במסע של התנתקות, של התרחקות, של "...
40 מדענים ואמנים, משמונה ארצות, מציגים מעבודותיהם בתערוכה בין-לאומית רחבת היקף: מפה מפה שעל הקיר – מיפוי באמנות ובמדע. באחת מהסצינות היותר זכורות ב"המלך ואני" (1956, במאי וולטר לאנג), בשיעור הראשון שבו אנה לאונאוונס (דבורה קר) מלמדת את ילדיו הרבים של מונגקוט, מלך סיאם (יול ברנר), היא מראה להם את...