ריקי בנימין

"שברים פשוטים"

בניין תשתיות ושירותי מחקר על-שם ראול וגרציאלה דה פיצוטו, קומה 3

מדענים שאפתניים שביקשו להבין את המנגנונים המולקולריים המונחים בבסיסה של האבולוציה, הציתו את עניינו ודמיונו של מ"ק אשר. רוח הזמן – רוח של שינוי וחידוש מתמיד – הובילה אותו לפיתוח ענף מחקר חדש שאפשר לכנותו בשם "ריצוף אבולוציוני". במקום השאלה הוותיקה הקשורה לדרכים לריצוף של מישור באמצעות אריחים זהים, הוא הציע, ניסה והדגים ריצוף מ"אריחים" שמשתנים ללא הרף – כך שהשינוי עצמו הוא הגורם הקבוע היחיד במערכת.

ריקי בנימין מגלה, בסדרת העבודות המוצגות בתערוכה זו, שיכולתנו להתמודד עם שינויי צורה אבולוציוניים "עלילתיים", נתקלת במגבלות כאשר מבנים צורניים זהים מוצבים בכיוונים שונים ומנוגדים זה לזה. הקושי הזה נובע, בין היתר, מחלוקת תפקידים מוגדרת וממודרת היטב בין מרכיבים שונים במוחנו, ומפרקי זמן זעירים הנדרשים לתקשורת בין המרכיבים האלה. בנימין, בעבודותיה המציפות אותנו באפשרויות צורניות – שאליהן נלוות משמעויות ו"הצעות" שונות באשר למציאות ה"אמיתית" - מאלצת אותנו לאמץ את תפיסתנו עד לקצה. וגם בעשותנו זאת, אם נישאר בתחומי המרחב הגרפי של היצירה, נתקשה למצוא בו את מקומנו ה"נכון", דבר שבמידה רבה מדמה את מצבנו האמיתי, כאן ועכשיו.