כללי בטיחות בעבודה במעבדה רדיואקטיבית

הזמנה וקבלה של חומרים רדיואקטיביים

הזמנת חומרים רדיואקטיביים נעשית באמצעות המערכת הממוחשבת "תפנית". חומרים המצויים ברשימה הם החומרים המורשים לשימוש על ידי המשרד לאיכות הסביבה. במידה וחומר רדיואקטיבי אינו מצוי ברשימה הממוחשבת יש לפנות לממונה על בטיחות קרינה לקבלת אישור הזמנה. אם המזמין הינו עובד חדש וזו הזמנתו הראשונה עליו לקבל אישור ראשוני מאת ממונה בטיחות קרינה. רשימת מורשים לעבודה עם חומרים רדיואקטיביים מצויה במערכת "תפנית".

בעת ביצוע ההזמנה יש לתת מידע נכון ומדויק כדלקמן:

  • מספר קטלוגי
  • רדיואיזוטופ (למשל P-32)
    כמות
    אקטיביות
    שם מלא של המזמין המורשה ושל ראש קבוצת המחקר
    מחלקה, בנין, מספר החדר בו ישתמשו בחומר הרדיואקטיבי
    מספר הטלפון של המעבדה

ממונה בטיחות קרינה בודק מידי שבוע את ריכוז ההזמנות, מאשר אותן לפני הוצאת ההזמנה וחותם על טופס האספקה עם קבלת החומרים במכון. החומרים מסופקים ישירות לצרכנים במעבדה ובאחריותם לקבל את החומרים ולאכסנם באופן הנדרש על פי ההנחיות בטופס המלווה את החומר. חומרים בעלי אקטיביות גבוהה במיוחד נשמרים במעבדה הרדיואקטיבית המרכזית, באחריות ממונה בטיחות קרינה, והעובד ייקח דוגמאות בהתאם להוראות הממונה לשימוש במעבדתו.

הוראות עבודה במעבדה רדיואקטיבית

  1. יש להקפיד על סטנדרטים של סדר ונקיון על מנת למנוע חדירה של חומר רדיואקטיבי לתוך הגוף.
  2. אין לאפשר כניסת מבקרים ללא אישור ראש קבוצת המחקר.
  3. להקפיד על רחיצת ידיים לפני מגע עם הפה או העיניים (אכילה, שתייה, עישון, איפור).
  4. אכילה, שתייה ועישון אסורים במעבדה. אין לאחסן חומרים רדיואקטיביים במקרר יחד עם חומרי מזון.
  5. שימוש במיגון על פי הצורך.
  6. השתמש תמיד בכפפות, חלוק שרוול ארוך ומשקפי מגן על פי הצורך.
  7. פיפטציה יש לבצע באמצעי מכני, אין לעשות פיפטציה באמצעות הפה.
  8. שפך קטן יש לנקות מיידית. לצורך ניקוי שפך גדול יש להיעזר ביחידת הבטיחות ולעקוב אחרי נוהל חרום.
  9. עבודה במנדף כימי – כל עבודה הכרוכה ביצירת ארוסול, הרתחה, נידוף, זיקוק, שקילת אבקה תיעשה במנדף.
  10. שולחן העבודה עשוי מחומר חלק, לא נקבובי, ועמיד בחומרים כימיים. משטח העבודה מכוסה בנייר ספיגה.
  11. עם סיום העבודה, כל עובד ינקה את אזור עבודתו וידאג לפנות את הפסולת הרדיואקטיבית ולאחסן בצורה נכונה שאריות חומר רדיואקטיבי. ביצוע ניטור עצמי, שטיפת ידיים וניטור חוזר.
  12. ליד אזור העבודה תוגדר פינה לפסולת רדיואקטיבית – מיכל לפסולת מוצקה, מיכל לפסולת נוזלית בתוך מגש לקליטת שפך. המיכלים מסומנים בתווית "רדיואקטיבי".
  13. תיקון צנרת במעבדה יבוצע רק בנוכחות נציג יחידת הבטיחות.
  14. מעבדה שמפסיקה השימוש בחומר רדיואקטיבי – על ראש הקבוצה להודיע על הפסקת העבודה הרדיואקטיבית לממונה בטיחות קרינה.

כללי בטיחות בעבודה עם חומרים רדיואקטיביים

  1. הכר את תכונות החומר הרדיואקטיבי איתו אתה עובד.
  2. תכנן את עבודתך כך שהטיפול בחומר הרדיואקטיבי ימשך זמן מועט ככל האפשר. ככל שזמן העבודה קצר יותר - מנת הקרינה קטנה יותר. בצע ניסויים "קרים" לרכישת מיומנות.
  3. עבוד במרחק מירבי ממקור הקרינה - מרחק כפול מהמקור, מקטין לרבע את מנת הקרינה (חוק היחס ההפוך הריבועי).
  4. השתמש במיסוך מתאים נגד קרינה◦פרספקס יעצור קרינת ביטא
    • עופרת בעובי מתאים תעצור קרינת X וקרינת גאמא
    • עבודה עם רדיואיזוטופים מסוימים (125- I) חייבת להתבצע במנדף, תוך שימוש באמצעי מיגון מתאימים
  5. לבש חלוק ותגי ביקורת קרינה מתאימים. כמו כן לבש כפפות לטקס והרכב משקפי מגן. עבודה ברדיואיזוטופים מסוימים (פולטי גאמא חזקים) מחייבת נשיאת תגים או דוזימטרים אחרים לניטור הקרינה.
  6. עבוד לפי חוקי ונהלי הבטיחות
    • עבוד על משטח המיועד לעבודה ברדיואיזוטופים. המשטח חייב להיות מכוסה בחיתול.
    • סמן כל ציוד ומכשור המיועד לעבודה עם רדיואיזוטופים בתווית תקנית.
    • אין לעבוד בחומרים רדיואקטיביים כאשר יש פצעים פתוחים בידיים.
    • אכילה, שתיה, עישון או שימוש במוצרי קוסמטיקה באזור בו יש רדיואיזוטופים אסורה.
    • אין לבצע פיפטציה בפה.
    • יש להשתמש באמצעי רחצה מתאימים (ברז וסבוניה מופעלים ע"י המרפק, מתקן לניגוב ידיים) לאחר סיום השימוש ברדיואיזוטופים.
    • שמור על סדר וניקיון בסביבת העבודה.
  7. בדוק לעיתים קרובות, באמצעות מונה גייגר, את סביבת העבודה לצורך זיהוי קיומו של זיהום. במיקרה בו התגלה זיהום:
    • הזהר את הסובבים אותך.
    • הגבל תנועת אנשים אל אזור הזיהום.
    • דווח למוקד החרום וליחידת הבטיחות.
  8. אחסון חומרים רדיואקטיביים יעשה באזורים מוגדרים ומסומנים בלבד.
    • יש להפריד בין חומרים רדיואקטיביים לבין חומרים אחרים.
    • אחסון תרכובות יעשה בהתאם להנחיות היצרן.
    • כלי האחסון נדרשים להיות סוגרים ומסומנים בסימון התקני, בתוספת שם המשתמש ותאריך האחסנה.
  9. אין לאגור פסולת רדיואקטיבית. יש להיפטר ממנה מוקדם ככל האפשר. יש להשתמש בכמות החומר המזערית הדרושה לצורך ביצוע הניסוי.
  10. בגמר העבודה - בדוק את עצמך באמצעות מונה גייגר. במידה וגילית זיהום - דווח מיידית לממונה בטיחות קרינה והשמע להוראותיו.

הציוד הנדרש לעמדת עבודה בחומרים רדיואקטיביים

במעבדה בה עובדים בקביעות עם מקורות רדיואקטיביים פתוחים יש להקצות פינה מצוידת כדלקמן:

  • אזור העבודה יסומן בתווית התקנית של חומר רדיואקטיבי
  • כיסוי שולחן
  • מיסוך לפי הצורך
  • מונה גייגר לפי הצורך
  • בקבוק ספריי לדקונטמינציה
  • שקיות לאיסוף פסולת מוצקה בתוך קופסת פרספקס על שולחן
  • העבודה או בתוך דלי צהוב
  • בקבוקי פלסטיק עם פקק הברגה בגודל חצי עד 1 ליטר (במקרה של נפחים גדולים מותר להשתמש בבקבוקי פלסטיק עד 5 ליטר)
  • יש צורך להשתמש בפחם פעיל באינקובטור S-35 בעבודה עם מדבקות לסימון כל כלי בו יש חומר רדיואקטיבי
  • כפפות
  • הוראות בטיחות

מומלץ להשתמש בעבודה עם חומרים רדיואקטיביים בכלי פלסטיק לשימוש חד פעמי. השימוש בכלי זכוכית הינו בעייתי מאחר ולא ניתן לנקות הכלים באופן מושלם עקב חריצים בזכוכית.
העברת כלים המכילים נוזלים רדיואקטיביים ממקום למקום תעשה תוך שימוש במגש פלסטיק או מתכת על מנת למנוע פיזור במקרה של שפך.
בתהליכי עבודה בהם יש אפשרות של פליטת חומר נדיף, אבק או אירוסול – יש לבצע את העבודה במנדף כימי בו מותקנת שאיבה חיצונית.

אחסון חומרים רדיואקטיביים

חומרים רדיואקטיביים יש לשמור בתוך כלים מתאימים.

  • חומרים פולטי קרינה גאמה יש לשמור בתוך מיכלי העופרת המקוריים בהם הגיע החומר.
  • חומרים פולטי קרינה ביתא יש לשמור בכלי פלסטיק עם פקק הברגה (במיוחד חומרים במבחנות אפנדורף הנשמרים בהקפאה).
  • חומרים פולטי חלקיקי באטה באנרגיה גבוהה כמו P-32 יש לשמור בכלי פלסטיק אותו שמים בתוך מיכל העופרת.
  • רצוי לאכסן נוזלים רדיואקטיביים בתוך כלי משני על מנת למנוע זיהום סביבתי במקרה של שפך.
  • החומרים חייבים לשאת תו סימון רדיואקטיבי וכן את שם המשתמש.
  • מקררים ומקפיאים בהם מאכסנים חומרים רדיואקטיביים יש לסמן בתווית"רדיואקטיבי" על דלת המקרר.

ניטור סביבתי ודקונטמינציה

ניטור סביבתי יבוצע על ידי העובד עם סיום תהליך העבודה ופינוי הפסולת
הרדיואקטיבית. אמצעי הניטור הם מונה גייגר ובדיקת מריחה - smear test .
במקרה של גילוי זיהום יש לבצע דקונטמינציה באמצעות ספריי הדקונטמינציה, לחזור על הפעולה מספר פעמים עד אשר הניטור יראה קרינת רקע. אם לא ניתן לנקות יש לסמן את הכלי, מכשיר או אזור השפך בתווית "זיהום רדיואקטיבי". בכל מקרה של זיהום יש להודיע לממונה בטיחות קרינה ורק הוא רשאי להסיר התווית של זיהום רדיואקטיבי.
ממונה בטיחות קרינה מבצע ניטור סביבתי בעת הביקורת השגרתית במעבדות. באם יש חשד לזיהום יש להודיע מיידית לממונה ולבקש ניטור.

עבודה עם מקורות רדיואקטיביים חתומים קטנים

  • המקורות הקטנים יישמרו בכספת נעולה כל זמן שאינם בשימוש.
  • רשימת המקורות תוצג על דלת הכספת וכן מדבקה "זהירות רדיואקטיביות".
  • רק עובדי קרינה מוסמכים לפתוח את הכספת.
  • יש להשתמש בכפפות בטיפול במקור הקרינה.
  • בסיום השימוש יש להחזיר המקור לכספת.
  • חובה לדווח מיידית לממונה בטיחות קרינה על כל תקלה או תאונה עם המקור.

בדיקת מכשירים לפני תיקון

מכשירי מעבדה אשר נזקקים לתיקון יש לנטר לפני הוצאתם מן המעבדה ולוודא שאינם מזוהמים בחומר רדיואקטיבי. מכשיר נקי ישא תווית בחתימת נאמן הבטיחות.

עבודה עם חומר רדיואקטיבי בחיות ניסוי

אישור לעבודה עם חיות ניסוי וחומר רדיואקטיבי יש לקבל הן מוועדת IACUC
והן מממונה בטיחות קרינה. יש לנקוט באמצעי הזהירות הבאים:

  • לבישת חלוק וכפפות
  • להימנע מדקירה או שפך
  • איסוף הגוויות והפסולת וכן הפרשות
  • סימון הכלובים בתווית "זהירות רדיואקטיבי" בציון שם המשתמש ותאריך
  • ניטור הכלובים ומשטח העבודה
  • ניקוי הכלובים ומשטח העבודה עם סיום העבודה

בדיקות לזיהוי חשיפה לקרינה מייננת

כל עובד המצוי ברשימת עובדי הקרינה, הנקבעת על ידי הממונה על בטיחות קרינה, נדרש לניטור אישי. לצורך ניטור חשיפה חיצונית לקרינה רדיואקטיבית משמשים תגי דוזימטריה המוצמדים לחזה . ניטור חשיפה פנימית, כתוצאה מזיהום על ידי מקורות פתוחים נעשה על ידי בדיקת שתן רדיוטוקסיקולוגית.

  1. דוזימטריה חיצונית - תג חזה נדרש עבור עובדים המשתמשים בחומרים רדיואקטיביים באנרגיות גבוהות כמו איזוטופים מסוימים פולטי קרינת גאמה ועובדים במכונות פולטות קרינה כמו מאיצים ומפעילי מכונות רנטגן.
    תגי דוזימטריה לניטור סביבתי מוצבים בסביבת מכשירים פולטי קרינה על פי הנחית מדור הקרינה במשרד לאיכות הסביבה וכן על פי שיקול דעתו של הממונה על בטיחות קרינה במכון.
  2. בדיקת שתן רדיוטוקסיקולוגית - עובדי המכון המשתמשים במקורות רדיואקטיביים פתוחים נדרשים לעבור בדיקת שתן לגילוי אפשרי של זיהום פנימי. הממונה על בטיחות קרינה במכון קובע מי מהעובדים חייב לעבור בדיקה זו ובהתאם העובדים מוזמנים בכתב למלא את חובתם זו. הבדיקה מתבצעת בדרך כלל מספר פעמים בשנה לכלל עובדי הקרינה. עובדים במעבדה הרדיואקטיבית המרכזית נדרשים לבצע בדיקה זו עם סיום עבודתם במעבדה הנ"ל. תהליך הבדיקה להלן:
    • העובד מקבל מכתב זימון לבדיקה, צנצנת פלסטיק עליה פתקית עם פרטיו האישיים ושקית ניילון. יש למלא את הצנצנת בשתן (לפחות 400 מ"ל), לכתוב על הפתקית שעל הצנצנת את האיזוטופ או איזוטופים בהם השתמש העובד לאחרונה, לשים בתוך שקית הניילון ולהביא למקום הריכוז במחלקה כמצוין במכתב.
    • הצנצנות נאספות על ידי אנשי יחידת הבטיחות ונשלחות במרוכז על ידי ממונה בטיחות קרינה למעבדה הרדיוטוקסיקולוגית הארצית במרכז למחקר גרעיני שורק.
  3. בדיקת רופא תעסוקתי - עובדי הקרינה יעברו בדיקה רפואית פעם בשנה אצל רופא תעסוקתי בהתאם לשייכות לקופת חולים. בדיקה זו הינה חובה וכוללת בדיקת דם ושתן ובדיקה כללית וכן, על פי שיקול דעתו של הרופא, ישלח העובד לבדיקה אצל רופא עיניים (פעם ב 3- שנים או 5 שנים). הרופא בלבד מוסמך לציין בפנקס הבריאות של העובד באם הינו כשיר לעבודה עם קרינה מייננת.

כיצד לזהות קרינה ולהתגונן מפניה

הכניסות לאזורי העבודה והציוד הקשורים לקרינה מסומנות בסמל "זהירות קרינה" ובשילוט אזהרה מתאים ו/או במערכות אזעקה קוליות או חזותיות. חל איסור על כניסה לאזורי עבודה בשעת פעולתו של ציוד פולט קרינה.

האמצעים והנהלים המומלצים לבטיחות תלויים בסוג הניסוי, בשיטות ובפסולת. יש צורך בשיקולים מיוחדים בטיפול בבעלי חיים. העיקרון שביסוד בטיחות הקרינה הוא פיקוח על סיכוני הקרינה והבטחה שהחשיפה תצומצם לרמה הנמוכה ביותר האפשרית, על ידי:

  1. מיזעור משך החשיפה.
  2. שמירה על מרחק רב ככל האפשר ממקור הקרינה.
  3. שימוש במיסוך הקרינה.

הציוד או המקורות היוצרים קרינה עלולים להיות כרוכים גם בסיכונים אחרים מלבד קרינה, כגון: סיכונים כימיים, ביולוגיים וחשמליים.

סטנדרטים של מנות קרינה

המנה הגבולית לחשיפה של רקמות ואיברים שונים (מתוך תקנות הבטיחות בעבודה "גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת התשנ"ג 1992")

האיבר/הרקמה המנה הגבולית (ראם REM)

המנה הגבולית (מיליסיורט mSv)

כל הגוף 5 50
עדשות העיניים 15 150
אברי המין 20 200
שדיים 30 300
מח העצם 40 400
ריאות 40 400
כל איבר או רקמה אחרים כאשר רק איבר אחד או רקמה אחת נחשף לקרינה 50 500
כאשר יותר מאיבר אחד או רקמה אצת נחשפו לקרינה, סה"כ מנות הקרינה המשוקלליות לפי החישוב שלהלן 5 50

 

 לנשים בהריון מותרת חשיפה של עשירית מהמנה המותרת למבוגר, דהיינו 0.5 ראם לשנה. יש להימנע מחשיפה של יותר מ 0.15 ראם לחודש והמנה לא תעלה על 1 ראם למשך כל תקופת ההריון. אישר בהריון משמעו אישה אשר הצהירה בעצמה על הריונה בפני המעביד מיד לאחר שקיבלה את ההודעה.

בעיקרון מנות קרינה אליהן עלול העובד להיחשף תהיינה נמוכות ככל האפשר (ALARA - As Low As Reasonable Achievableׂׂׂ).  באחריותו של כל עובד, כולל עובדי קרינה, ראשי קבוצות המחקר ובטיחות קרינה לשתף פעולה על מנת לעבוד בתחום ה- ALARA. זאת ניתן להשיג ע"י הנחיות בטיחות לסביבת עבודה בקרינה מייננת וע"י ניטור ופיקוח, על מנת להגביל חשיפה כתוצאה מזיהום רדיואקטיבי.