מדע, אמנות, ומה שביניהם

יונתן גולדמן
"עכשיו, ברעש"
מדרשת פיינברג / המשכן ללימודי מוסמכים על-שם דוד לופאטי, מכון ויצמן למדע
1

יונתן גולדמן בוחן, קונספטואלית, את מעבר המופע בין צליל לדימוי. בדומה למדענים, שחוקרים מעברי מופע, או מעברים בין מצבי צבירה, גולדמן יוצא למסע ממצב אחד, אותו הוא משנה, אט אט, עד לרגע המזוקק שבו חל השינוי. כמו מחקריהם של מדעני מכון ויצמן למדע, גם מסע החקר של גולדמן הוא בבחינת מחקר בסיסי, המונע מסקרנות בלבד, ואינו מכוון למטרה "מעשית" כלשהי.
העבודות המוצגות בתערוכתו החדשה, במדרשת פיינברג / המשכן ללימודי מוסמכים על-שם דוד לופאטי. במכון ויצמן למדע, באצירת יבשם עזגד, יוצאות לדרך מקו הגבול המערבי של ישראל: חוף הים התיכון, או, ליתר דיוק, מדכי הגלים החוזרים ומכים בחוף ללא הרף. את גלי הקול הוא ממיר, באמצעות מיקרופון, לגלים אלקטרומגנטיים, שלאחר שידור וקליטה, ותהליכי המרה שונים, מועברים לרמקולים המשחזרים ומשמיעים, שוב, גלי קול הנדמים להיות "הדבר האמיתי". גולדמן, שיודע שה"מוצר" שלו עבר למעשה כמה טרנספורמציות בדרך, בוחן את הדמיון וההבדל בין שני גלי הקול, לרבות הפרש הזמן השקט ביניהם.
דיאגרמת העוצמה של גל הקול עוברת גם היא טרנספרמציה מתחת לידיו, כשהדיאגרמה ה"הררית" מטבעה, משתנה גם היא אט אט והופכת להר של ממש, שמתנתק מההקשר ומרחף, מנסה להתרחק מרעשים אחרים המציפים את הסביבה. הבידוד הזה, של דימוי שמייצג צליל יחיד, ממוקד, כמו הדו-שיח הפנימי של דון חואן אצל קרלוס קסטנדה, הוא, אולי, מקום שראוי לשאוף אליו, עכשיו, ברעש.
יונתן גולדמן הוא בוגר המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר 2012. הוא חי ויוצר בתל-אביב. עבודותיו (ציור, מיצב, וידיאו ומיצבי סאונד) הוצגו בין היתר בסדנאות האמנים תל אביב, מוזיאון הרצליה, מוזיאון וילפריד, גלריה זימאק, גלריה דנה - יד מרדכי, גלריה גורדון 2, גלריה ארטסטיישן, גלריה חנינא, ועוד.