מדע, אמנות, ומה שביניהם

שי זילברמן ואלי חורש
"צורת המים"
מרכז הכנסים על-שם דויד לופאטי, מכון ויצמן למדע, רחובות
0

שי זילברמן / "ירח אלול, בעקבות ליליין",  2018

דיוקן עצמי זה הוצג לראשונה בתערוכה: "גברים מתבוננים במים", שהוצגה בסדנאות האמנים

בתל-אביב בשנת 2018. המקורות שעליהם התבססו רוב הדימויים בתערוכה, העידו על עולם חומרי

הולך ונכחד, ואשר שרידי הזמן ניכרים בו.

ויטראז' הזכוכית שיצר שי זילברמן הוא דיוקן עצמי של האמן, המבוסס על איור מעשה ידי אפרים משה

ליליין, המאייר והצייר הציוני הראשון, אשר נכלל במחברת "שירים מהגטו" מאת המשורר היידי מוריס

רוזנפלד. במחברת מופיעים דימויים איקוניים מחיי העיירה היהודית בסגנון אר-נובו.

 

אלי חורש / ״אוטיום״

"כמו רוב בני דורי,  חונכתי על ברכי האמרה 'בטלה היא אם כל חטאת".  כתב המתמטיקאי והפילוסוף

ברטראנד ראסל בחיבורו הפולמוסי "בשבח הבטלה". "אבל כיום אני סבור שיש יותר מדי עבודה בעולם".

בחיבור זה, שראה אור בשנת 1935 (תירגם לעברית: יניב חמו), טוען ראסל, בין היתר, כי דווקא הבטלה –

ולא העבודה – הכרחית לקידום האנושות, שכן שעות עבודה ארוכות אינן מותירות די פנאי וחשק להגות

ברעיונות חדשים שיקדמו את המדע והאמנויות. חיזוק לא צפוי לעמדה זו של ראסל עלה לא מכבר

במחקר שביצעו פרופ' אורי אלון וחברי קבוצתו מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן

למדע. הם גילו כי חיידקים אינם "עובדים" בתפוקה מלאה,  אלא מקפידים על מידה לא מבוטלת של

בטלה, במטרה לשמור על כושר ייצור עודף שיאפשר להם להתאים עצמם במהירות לשינויים סביבתיים.

כאשר פילוסופים ומדענים מגיעים למסקנה דומה, נראה שעלינו לשקול ברצינות את הצורך לעצב מחדש

את הדרך שבה אנו מחלקים את זמננו בין עבודה למנוחה, בין קריירה למשפחה, ובין המרוץ להישגיות

לבין חופשות ו"ניקוי ראש".

 

מסקנה זו מתחזקת בפיתול נוסף בעלילה, שמוביל אל סדרת עבודות של האמנית אלי חורש, שתהליך

עשייתן מתאפיין – בחלקו - במה שהיא מגדירה  "אוטיום"- מושג פילוסופי/חברתי מהתקופה הרומית

שמשמעו זמן שבו האדם אינו פעיל, ואינו עוסק במלאכה. זהו זמן פנאי של הרהור, למידה, מנוחה

ומשחק. רבים מתייחסים ל"אוטיום" כאל עצלנות, הנחשבת לתופעה שלילית. אבל חורש, בדומה לראסל,

לחיידקים של פרופ' אלון ולעוד כמה "מהרהרים" שמסתתרים בסביבתנו, סבורה שה"אוטיום" הוא רכיב

הכרחי בתהליך היצירה.

 

ואכן, הדימויים המוצגים בתערוכה זו, נוצרו בעת שהאמנית הייתה שקועה בהרהורים .("אוטיום")  תחילתו

של תהליך היצירה דומה לתהליך של הפרייה, כאשר האמנית הזריקה טיפת דיו, או צבע, לתוך טיפת

מים. זהו תהליך שנמשך שבריר שניה. בשלב זה, הניחה האמנית לטיפת המים ה"מופרית בצבע", ושקעה

בעצמה ב"אוטיום" למשך שעות אחדות, שבהן הצבע התערסל בטיפת המים, שהתייבשה והלכה

בהדרגה, כשהיא מטביעה את "חותמה" על נייר. כאן הגיע שלב עמוק של התבוננות, חיפוש וברירה שבו

בחרה האמנית את ה"חותמות" הנדירות, יחסית, שהפכו בהמשך ליצירות אמנות – שנסרקו והודפסו

בהגדלה.

 

אוצר: יבשם עזגד

פתוח בימים א'-ה' בשעות 09:00-15:00. הכניסה חופשית.