ד"ר ליאת בן-דוד

שיחה עם המנכ"לית החדשה של מכון דוידסון על עתיד החינוך המדעי בישראל

ד"ר ליאת בן-דוד היא ביולוגית שקיבלה את הכשרתה המדעית במכון ויצמן למדע ופעלה רבות לקידום החינוך המדעי בישראל. ב-1 באפריל מונתה ד"ר בן-דוד מנהלת הכללית של מכון דוידסון לחינוך מדעי, ובכך החליפה את ד"ר אריאל היימן, שכיהן בתפקיד במשך כתשע שנים. ד"ר היימן הוביל את התרחבותו וצמיחתו של מכון דוידסון למוסד החינוך המדעי המוביל בישראל, אשר מנהל מעל 70 תכניות המיועדות לתלמידים, למורים ולציבור הרחב.

ד"ר בן-דוד למדה לתואר מוסמך ולתואר דוקטור במכון ויצמן, תחת הנחייתו של חוקר הסרטן הנודע פרופ' לאו זקס ז"ל. לאחר סיום לימודיה, הצטרפה לבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, שם הייתה אחראית על פיתוח תכניות לימוד מדעיות לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. לאחר מספר שנים, בהן כתבה כעשרים ספרי לימוד בתחומים מדעיים מגוונים, עברה ד"ר בן-דוד לשמש כשליחה של הסוכנות היהודית בווסט פאלם ביץ', פלורידה, שם שהתה במשך שלוש שנים. עם שובה לארץ, היא ייסדה את מיד"א – מרכז הידע והלמידה של ארגון אשלים מבית הג'וינט, אשר משרת קהילה של אנשי חינוך ורווחה העובדים עם נוער בסיכון.

בשנת 2011 מונתה ד"ר בן-דוד למנכ"לית קרן וולף, אשר מעניקה את פרס וולף היוקרתי – המוענק מדי שנה למדענים ואמנים מרחבי העולם כהוקרה על הישגיהם יוצאי הדופן.

היא כותבת בלוג שבועי בשם "רגע לפני שבת", בעברית ובאנגלית ועובדת כעת על ספרה השני. היא נשואה, אם לשלושה וסבתא לחמישה.

ש: מדוע בחרת לעסוק בחינוך מדעי?

ת: התשוקה שלי תמיד הייתה עבודה עם אנשים ואני מטבעי, בראש ובראשונה, מחנכת. למדתי ביולוגיה כי הייתי סקרנית לגבי עולם הטבע. לאחר שסיימתי את לימודי הדוקטורט, רציתי להעביר הלאה את הידע שרכשתי. רבים היו מופתעים מההחלטה שלי ללמד ביולוגיה בבית ספר תיכון במקום להמשיך במסלול של קריירה מדעית. אפילו התלמידים שלי היו אומרים לי: "אז למה את כאן, מלמדת אותנו?" הפריע לי שזו הייתה התפיסה השלטת לגבי הוראה. האם לא מגיע לתלמידים שלנו ללמוד עם המורים המשכילים ביותר?

ש: איך השקפת העולם שלך כאשת חינוך השפיעה על עבודתך כדמות המובילה בקרן וולף?

ת: בקרן וולף בחרתי לקדם את המסר שכל פרס ניתן כי החברה מחשיבה ערך מסוים – במקרה זה מצוינות – כערך עליון. מכאן זה ברור שכל פרס שכזה הוא כלי חינוכי לדור הבא, אשר תופס את הזוכים כמודלים לחיקוי.

השקנו מספר יוזמות כדי להפגיש בין זוכי הפרס שלנו והדור הצעיר, לרבות דיוני שולחנות עגולים וסדרה של הרצאות מפי זוכי פרסי קריל (מדע) וקיפר (אמנויות). עבור פרס וולף, שינינו באופן יצירתי את הפרס ויצרנו סביבו תכנים מגוונים; אך יותר מכך, העלינו את המודעות הציבורית ואת הנגישות של הקהל הרחב למצוינות ולהישגיות שמגולמים בתוך מדע ואמנות.

ש: איך התקופה שלך במכון וויצמן השפיעה עלייך ועל הקריירה שלך?

ת: מכון ויצמן הוא מוקד של מצוינות שמציב סטנדרט בלתי-מתפשר של איכות. במובן מסוים, גישה זו הושרשה עמוק בתוך הזהות שלי ואני מנסה להעביר אותה הלאה בכל דרך אפשרית.

ש: מהי הגישה שלך לחינוך מדעי?

ת: אני דוגלת בגישה הומניסטית. מדע וטכנולוגיה הם ביטוי מושלם של הומניזם: הם נוצרו על-ידי האדם, למען האדם, ושייכים לאדם. למידה של עולם המדע אמורה לשרת את הצרכים שלנו כבני אדם ולסייע לנו להבין את העולם.

ספרי הלימוד שכתבתי מתמקדים בסוגיות שדורשות יותר מאשר רק ידע מדעי בשביל לגבש עמדה מושכלת. אמנות, חפצים תרבותיים, טקסטים דתיים, רשימות היסטוריות ופילוסופיות של אירועים שונים – כל אלו מספקים כלים חשובים לא פחות לתהליך הלמידה מאשר מדע טהור.

ש: מהו החזון שלך למכון דוידסון?

ת: מכון ויצמן, אשר אנחנו בשר מבשרו, הוא מגדלור של מצוינות והישגיות במחקר מדעי ברמה הגבוהה ביותר. לפיכך, אנחנו חייבים לוודא שמכון דוידסון יעמוד בתו התקן הזה ויהווה גם הוא מגדלור של מצוינות בחינוך מדעי, וכתוצאה מכך יהיה מקור להשראה, חדשנות וגילוי יצירתי.