הכירו את פרופ' חגית אפק, בוגרת המחלקה בקבוצתו של פרופ' דן יקיר

חגית, היום פרופ' במחלקה למדעי כדה"א באוניבריסטה העברית, החלה את דרכה האקדמית כאשר עשתה תואר שני ולאחר מכן דוקטורט אצל פרופ' דן יקיר במחלקה למדעי כדה"א וכוכבי הלכת במכון ויצמן, אותו סיימה בשנת 2003.

המחקר של חגית אצל פרופ' דן יקיר עסק בפליטה של חומר שנקרא איזופרן מצמחיה. איזופרן היא מולקולה אורגנית נדיפה שמגיבה באטמוספירה וגורמת ליצירת אוזון טרופוספרי (האוזון "הרע") וכך גורמת להגברת זיהום האוויר. השאלה שעניינה אותם היתה – מדוע הצמח מבזבז אנרגיה ופחמן על יצירת איזופרן? מה המטרה? לכן בדקה חגית מה בפיזיולוגיה ובביוכימיה של הצמח משפיע על פליטת איזופרן. חגית השתמשה באיזוטופים של פחמן באיזופרן כדי להבין את המנגנון דרכו הוא נוצר בצמח ובעיקר לבדוק את השפעת העקה החמצונית על הצמח ומצאה שהיא מגבירה את פליטת האיזופרן. כך הבינה חגית מהמחקר שאיזופרן מספק הגנה כלשהי נגד עקה חמצונית ולכן הצמח משקיע בייצורו.

מה את עושה כעת בחיים ובאיזה תחום?

הלכתי רחוק מהמחקר בדוקטורט. עשיתי פוסט דוקטורט בקלטק בנושא איזוטופים מצומדים. השתמשנו בשיטה איזוטופית חדשה. הסמן האיזוטופי החדש שפיתחנו שימש אותנו לזיהוי מקורות פד״ח באוויר באזור לוס אנג׳לס.

אחרי הפוסט-דוק קיבלתי משרה כחברת סגל באוניברסיטת ייל בארה"ב, שם השתמשנו באותו סמן איזוטופי בקלציום קרבונט במטרה להבין מהם התנאים (במיוחד טמפרטורה) ליצירתו בים וביבשה ומתוך זה לעשות שחזור אקלים. בים בדקנו צדפות מתקופת האיאוקן (לפני 50 מליון שנים). ביבשה חקרנו משקעי מערות מלפני 150- 200 אלף שנים.

לפני 7 שנים קיבלתי הצעה מהמחלקה למדעי כדה"א באוניברסיטה העברית בירושלים ומאז אני פה כיוון שרציתי לחיות ולחקור בישראל. המחקר שלי נותר בתחום הקלציום קרבונט ושחזור האקלים והתרחב לפיתוח סמן איזוטופי חדש באיזוטופ O ¹⁷ (חמצן 17) בקלציום קרבונט, באמצעותו אנו מנסים להבין מקורות לחות ושינויים במעגל ההידרולוגי.

איך את מרגישה שהמחקר במחלקה עזר לך בהתפתחות האישית והמקצועית?

המחקר שלי היום הוא באופן טבעי המשכה של קריירה אקדמית, שכמובן לא ניתן להגשים ללא דוקטורט. היום אני מלמדת קורס בכימיה אטמוספרית שמתקשר למחקר שעשיתי בזמן הדוקטורט. האיזוטופים הם החוט המקשר בין המסטר, הדוקטורט לפוסט הדוקטורט ולמחקר שלי עד היום. בסופו של דבר, ההכשרה שקיבלתי במכון ויצמן הובילה אותי לגיאוכימיה איזוטופית.

מהן השאיפות שלך לעתיד?

להמשיך לעשות מחקר מעניין ולנסות לקחת את פיתוח השיטות שלי ליישומים של שחזור אקלים.

מסר ממך לסטודנטים שבאים למחלקה.

תעשו את מה שמעניין אתכם ושאתם אוהבים. מחקר מדעי הוא עבודה קשה וצריך לאהוב אותו כדי לעשות אותו היטב.