ראיון עם בוגרת המחלקה למדעי כדוה"א וחקר כוכבי הלכת: ד"ר גבריאלה אדלר

 

שלום גבריאלה, ספרי לנו, איך הגעת למחלקה? איך יצרת את הקשר הראשוני?

גבריאלה:  במהלך התואר הראשון (בטכניון, בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל) ניסיתי לדמיין איך תראה הקריירה העתידית שלי ומה האימפקט שהייתי רוצה שתהיה לה. היה לי ברור שאני רוצה לעשות משהו טוב לעולם ולנצל הידע שצברתי במהלך התואר ההנדסי לשם מטרה זו. ניסיתי לדמיין את עצמי בגיל שמונים מביטה אחורה, איזה חותם השארתי? עבור איזה מטרה? השאלות הללו שללו למעשה הרבה מקומות עבודה אפשריים. אחת ההשפעות המרכזיות שלי בתקופה זו, היה חבר ללימודים בשם חנן עינב לוי ז"ל, איש יקר ויוצא דופן, שלימים גם למד במחלקה בויצמן. חנן חשף אותי לנושא (ממליצה לקרוא עליו - חנן נסע ירוק) החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות! וזאת למרות שכבר התחייבתי לפרופ' בני נתן לעשות את המאסטר במעבדה להנעה רקטית (שם עבדתי במהלך התואר). פרופ' נתן, הציע לי שתי אפשרויות: לעשות פרויקט תואר שני בנושא פאנלים סולאריים בחלל, או ללכת למכון ויצמן לפרופ' אברהם קוגן ז"ל, שהיה דמות מופת בתחום, בחרתי ללכת לדבר עם פרופ' קוגן וכך נרשמתי לפקולטה לכימיה לתואר שני. אשתף שכשנשאלתי איך אני אעשה תואר שני בכימיה ללא תואר ראשון, עניתי כי אני לא יודעת איך, אבל אני יודעת שאני אעשה את זה!  כי זה חשוב לי. וכך היה, עשיתי רוטציה אצל פרופ'' קוגן ולאחריה רוטציה אצל פרופ' ינון רודיך בתחום של חלקיקים המשפיעים על שינויי אקלים וזיהום אוויר, אהבתי מאוד את תחום המחקר ואת הקבוצה ונשארתי למאסטר ואח"כ גם לדוקטורט.

 

- במה עסק המחקר שלך?

גבריאלה: המחקר שלי עסק בשינויי האקלים. חקרתי איך חלקיקים קטנים (אירוסולים) באוויר משפיעים על מאזן הקרינה, זהו מחקר מעבדה והמדידות נעשו באמצעות לייזרים. לדוגמא, אחד הפרויקטים היה לחקור איך חלקיקים שעוברים דרך ענני  Deep Convection Clouds, (עננים גדולים המכילים גם לחות וגם גבישי קרח (מצבי צבירה שונים)), משתנים ועוזבים את הענן בגובה גבוה בו הם עוברים תהליך שנקרא סובלימציה (המראה). החלקיקים למעשה, עוברים ממצב מאוד צפוף למצב אוורירי (כמו במבה). זהו תהליך דומה לייצור קפה נמס בהקפאה, והיה מאוד מעניין לראות איך החלקיק משתנה מבחינת התכונות האופטיות שלו ואיך אפשר למדל אותו אחרת.

 

- ומה הייתה המשמעות של המחקר הזה בהקשר הרחב יותר?

גבריאלה: המחקר שלי הוא חלק קטן מפאזל גדול. הבנת התכונות האופטיות של חלקיקים כמו גם השפעת השינויים שחלקיקים אלו עוברים באטמוספירה (למשל דרך עננים או בשילוב גזים אחרים), היא נדבך חשוב להבנת מודלים אקלימיים כיוון שחלקיקים אלו תורמים להתחממות ולעיתים גם קירור כדור הארץ וחוסר הוודאות לגבי השפעתם היא אחת מהגדולות בתחום.

 

- ממש מרתק! ואיך המשכת לאחר מכן אחרי הדוקטורט?

גבריאלה: עשיתי פוסט דוקטורט והייתי חוקרת ב- NOAA (National Oceanic and Atmospheric Administration) בבולדר, קולורדו. שם, תכננתי מכשיר אופטי למדידת חלקיקים שמותקן על מטוס של NASA זאת על מנת  לשפר את המודלים של הלוויינים של  NASA אשר מניחים הנחות לגבי גודל החלקיקים והכימיה שלהם, את ההנחות הללו יש לבדוק ע"י מדידות המבוצעות בגבהים שונים וזה נעשה בטיסות מחקר. בדרך כלל מכשירים מסוג המכשיר שתכננתי מותקנים בתוך המטוס, אך מכייון שישנם תנאים שונים בתוך במטוס, ואלו משפיעים ומשנים את תכונות החלקיק. המכשיר שתכננתי מותקן מחוץ למטוס בסביבה הטבעית של החלקיקים. כך ניתן לבדוק אם ההנחות של המודלים הסביבתיים נכונות.

 

- לאחר מכן חזרת לישראל לתפקיד מחוץ לאקדמיה?

גבריאלה: כן. כפי שציינתי קודם, רציתי לתרום באופן משמעותי. הרגשתי שאפילו ב-NOAA שם הייתי במחלקה בה הדירקטור שלנו היה נציג ארצות הברית בוועידת פריז, והמחקר שלנו היה מכוון כולו למקבלי החלטות, לקח שנים רבות בין פרסום מחקר לבין ההגעה שלו למקבלי ההחלטות. מאוד רציתי לעשות משהו שיש לו השפעה כאן ועכשיו, ולכן הצטרפתי לחברת הסטארטאפ BreezoMeter כמדענית הראשית שלהם.

 

- ספרי לנו קצת על החברה הזו, במה היא עסקה?

גבריאלה: החברה פיתחה מודלים לזיהום אוויר, אבקנים ושריפות בזמן אמת במעל 100 מדינות בעולם ברזולוציה של 500 מטר. הייעוד של החברה לשפר את בריאותם של מילונים אנשים ברחבי העולם, המידע ניתן לאנשים פרטיים בחינם, זאת על מנת לעזור להם להבין מה רמת איכות האוויר או האבקנים והסיכון לשריפות בסביבה שלהם. זו הייתה חברת B2B (ביזנס לביזנס) שמכרה את המידע לחברות אחרות בפורמט של API.

 

- תוכלי לתת דוגמאות לחברות שקונות מידע על זיהום אוויר?

גבריאלה: כן :-), זה קצת כמו למכור אוויר, ואנשי מכירות ושיווק המוצר עשו עבודה יפה בלמצוא יישומים רבים למידע , למשל: חברות בעלות מכשיר לטיהור אוויר בבית או במשרד: מטהר אוויר בעל חיישנים המודדים זיהום בתוך הבית כמו PM2.5 ,PM10 ,NOx ,VOC (תרכובות פחמן נדיפות), והמכשיר משתמש במידע שלנו מהסביבה (מחוץ לבית) כדי להודיע למשתמש מתי לסגור חלונות ולהפעיל את המטהר אוויר וההפך. הכלל הזה תקף גם לבתים חכמים ונעשה באופן אוטומטי. דוגמא נוספת בתחום אחר, חברות רכב גדולות משתמשות במידע זה כדי לחשב מה הדרך הנקייה ביותר, הדרך שבה יש הכי פחות זיהום. נניח יש לי ילד אסמטי ואני רוצה לנסוע עם חלונות פתוחים ואין לי מטהר אוויר באוטו, אז אני רוצה לנסוע בדרך שבה יש הכי פחות זיהום כדי שהילד שלי לא יחטוף התקף. יש גם אפליקציות של טיולים שמראות לאנשים מה הדרך הכי נקייה בהקשר הזה.

 

- טוב לדעת שזה קיים! את יכולה לספר לנו קצת מה זה אומר להיות מדענית ראשית בחברת סטארט אפ?

גבריאלה: בסטארטאפ עושים הכל מהכל! בהתחלה הייתי מדענית ראשית ללא צוות, והאחריות העיקרית שלי הייתה לספק הכוונה מדעית לצוות האלגוריתמים. עשיתי גם שיחות עם לקוחות, ושיתפתי פעולה עם צוות השיווק בוובינרים וסמינרים. לאט לאט גייסנו מדענים נוספים לצוות אותו ניהלתי. הצוות גם הציע רעיונות לשיפורים ועבד על כיוונים חדשים.

 

- אז זה היה התפקיד ב BreezoMeter ועכשיו את בגוגל. נכון?

גבריאלה: נכון, שזה מדהים כי בעצם החזון שלנו היה לעזור לבריאות ולבטיחות של מיליוני אנשים ברחבי העולם. עכשיו יש לנו אפשרות אמיתית להגיע לכל כך הרבה אנשים.

 

- ודרך גוגל זה באמת ממש מגיע לכולם..

גבריאלה: כן. המידע שלנו נמצא כרגע ב Google Maps ובחיפוש בגוגל בחלק מהמדינות. אם פותחים מפות של גוגל ומחפשים מידע על זיהום אוויר במקום מסוים, זה מופיע. כיום בגוגל, אני מובילה קבוצה מדעית. המטרה שלנו היא לעזור לאנשים בהקשר של סביבה ושינויי אקלים, הן באדפטציה והן במיטגציה של פליטות פחמן דו חמצני. הקבוצה מתעסקת גם בפיתוח מידע על הפוטנציאל הסולארי של גגות כדי לעודד התקנת פאנלים סולאריים. המטרה שלנו היא להוריד את פליטות הפחמן הדו חמצני.

 

- זה מקומי לישראל?

גבריאלה: לא, יש לנו קבוצות שעובדות בישראל ובארה"ב.

 

- נשמע שאת עושה המון. איך את מרגישה שהמחקר שעשית במחלקה תרם לך בהתפתחות המקצועית שלך?

גבריאלה:  למרות שאני עושה משהו אחר לחלוטין עכשיו, שזה מודלים ולא מדידות, יש משהו בדוקטורט שמלמד לחשוב בצורה הוליסטית. במהלך הדוקטורט הייתי צריכה לקרוא מה אנשים אחרים עשו, לחשוב על רעיונות חדשים ולנסות לראות מה חסר ומה חדש. עבדתי המון עם גורמים שונים בתוך מכון ויצמן, כמו מיקרוסקופים ובתי מלאכה. זה חלק גדול מהעבודה שלי גם עכשיו. לדעת עם מי להתייעץ, להבין את גבולות היכולות שלי ואיפה אני צריכה לקבל עזרה. זה חשוב לא לבוא ממקום של יהירות אלא ממקום של צניעות. זה הבסיס לכל הדברים.

 

- מה השאיפות שלך לעתיד? איך אפשר עוד להתקדם או אולי לשנות כיוון?

גבריאלה: אני רוצה לעשות משהו שירגיש שאני באמת עוזרת לאנשים. זה מה שממש חשוב לי.

 

- פעם דיברת על להיכנס לתחום החינוך.

גבריאלה: נכון, אני עדיין רוצה. יש לי שלושה דברים שמאוד חשובים לי: חינוך, קידום נשים ואקלים. אני מנסה לעשות מה שאני יכולה בהתנדבות, גם במכון ויצמן. אני מנטורית תוכנית שנקראת BOLD של ארגון בינה, מנטורית לסטודנטיות לדוקטורט. גם בטכניון אני מנסה לקדם נשים. לגבי חינוך, עדיין לא מצאתי איך לעשות את זה בשלב הזה של חיי. אבל בעיקר חשוב לי להרגיש שיש משמעות למה שאני עושה.

 

- יש לך מסר לסטודנטים המעוניינים להצטרף למחלקה?

גבריאלה: אחד הדברים החשובים לעשות בחיים הוא לצאת מאזור הנוחות כל הזמן. לעשות דברים שמפחדים מהם. אם זה לא מסוכן, פשוט תעשו כי ככה גדלים ולומדים. קחו משהו שאתם מפחדים לעשות ומרגישים שאתם לא מבינים בו כלום, ותכנסו בזה. ככה לומדים ומתקדמים.

 

- תודה רבה גבריאלה. היה מאוד מעניין ומעורר השראה.

גבריאלה: תודה רבה לך.

 

Hello, Gabriela. Tell us, how did you reach the department? How did you make the initial connection?

Gabriela: During my undergraduate studies (at the Technion, in the Faculty of Aerospace Engineering), I tried to envision what my future career would look like and what kind of impact I wanted it to have. I knew that I wanted to do something positive for the world and use the knowledge I gained during my engineering degree to achieve that goal. I imagined myself at the age of eighty, looking back - thinking, what did I leave behind? What was my purpose? These questions led me to rule out many potential career paths. One of the most significant influences on me during that time was a fellow student named Hanan Einav Levy, who has since passed away. He was an extraordinary person who later pursued studies in the same department at the Weizmann Institute. Hanan introduced me to this, and I decided this was what I wanted to pursue! This decision came despite the fact that I had already committed to Professor Benny Natan to do my master's in the rocket propulsion lab (where I worked during my degree). Professor Natan gave me two options: either to do a master's project on solar panels in space or to go to the Weizmann Institute to work with Professor Avraham Kogan, who has since passed away and was a leading figure in the field. I chose to meet with Professor Kogan, and that's how I ended up enrolling in the Faculty of Chemistry for my master's degree. When asked how I would manage to do a master's in chemistry without an undergraduate background in the field, I responded that I didn't know how, but I knew I would do it because it was important to me. And so it happened: I did a rotation with Professor Kogan and then another rotation with Professor Yinon Rudich, focusing on particles that affect climate change and air pollution. I really loved the research field and the group, so I stayed for my master's and later continued to my PhD.

 

- What was your research about?

Gabriela: My research focused on climate change. I studied how small particles (aerosols) in the atmosphere affect the Earth's radiation balance. This was laboratory research, and the measurements were conducted using lasers. For example, one of the projects involved studying how particles that pass through Deep Convection Clouds (large clouds containing both moisture and ice crystals in different states of matter) change and exit the cloud at high altitudes, where they undergo a process called sublimation. Essentially, the particles transition from a very dense state to a porous state (like puffed corn snacks). This process is similar to freeze-drying coffee, and it was fascinating to observe how the particle's optical properties changed and how we could model it differently.

 

- And what was the broader significance of this research?

Gabriela: My research is just a small piece of a much larger puzzle. Understanding the optical properties of particles, as well as the effects of changes these particles undergo in the atmosphere (for example, passing through clouds or interacting with other gases), is crucial for developing accurate climate models. These particles contribute to global warming and sometimes even to cooling, and the uncertainty about their impact is one of the biggest challenges in the field.

 

- Fascinating! How did you proceed after completing your PhD?

Gabriela: I did a postdoctoral stay and worked as a researcher at NOAA (National Oceanic and Atmospheric Administration) in Boulder, Colorado. There, I designed an optical instrument for measuring particles, which is installed on a NASA aircraft to improve NASA's satellite models. These models make assumptions about particle size and chemistry, and these assumptions need to be verified through measurements taken at different altitudes during research flights. Usually, instruments like the one I designed are installed inside the aircraft, but because the conditions inside the plane can alter the particle properties, the device I designed is mounted outside the aircraft, in the particles' natural environment. This allows us to verify whether the assumptions of the environmental models are accurate.

 

- After that, did you return to Israel to work outside of academia?

Gabriela: Yes. As I mentioned earlier, I wanted to make a significant impact. Even at NOAA, where I was part of a department led by a director who represented the United States at the Paris Agreement and where our research was entirely aimed at informing policymakers, it took many years for the research to reach decision-makers. I really wanted to do something that would have an immediate impact, so I joined the startup BreezoMeter as their chief scientist.

 

- Can you tell us a bit about this company? What did it do?

Gabriela: The company developed real-time models for air pollution, pollen, and wildfires in over 100 countries around the world, with a resolution of 500 meters. The company's mission was to improve the health of millions of people worldwide. The information was provided to individuals for free, helping them understand the air quality, pollen levels, and fire risks in their surroundings. It was a B2B (business-to-business) company that sold the data to other companies through an API.

 

- Can you give examples of companies that purchase air pollution data?

Gabriela: Sure :-) It's a bit like selling air, but the sales and marketing teams did an excellent job finding many applications for the data. For example, companies that produce air purifiers for homes or offices: an air purifier with sensors measuring indoor pollution like PM2.5, PM10, NOx, and VOCs (volatile organic compounds) can use our data from the environment (outside the home) to notify the user when to close windows and turn on the air purifier, and vice versa. This principle also applies to smart homes and is done automatically. Another example from a different field is that car companies use this data to calculate the cleanest route - the one with the least pollution. Suppose I have an asthmatic child, and I want to drive with the windows open but don't have an air purifier in the car. In that case, I want to take the route with the least pollution so my child doesn't have an asthma attack. There are also hiking apps that show people the cleanest route in this context.

 

- It's good to know that this exists! Can you tell us a bit about what it means to be a chief scientist at a startup?

Gabriela: In a startup, you do a little bit of everything! Initially, I was the chief scientist without a team, with my primary responsibility being to provide scientific guidance to the algorithm team. I also engaged directly with customers and collaborated with the marketing team on webinars and seminars. Over time, we expanded the team by recruiting more scientists, and together, we not only refined existing processes but also explored new directions and ideas for improvement.

 

- So that was your role at BreezoMeter, and now you're at Google, right?

Gabriela: Yes, about two years ago, the company was acquired by Google, which is amazing because our vision was to help the health and safety of millions of people worldwide. Now we have a real opportunity to reach so many people.

 

- And through Google, it really reaches everyone..

Gabriela: Yes. Our data is now available in Google Maps and Google Search in some countries. If you open Google Maps and search for air pollution information in a specific location, it appears. Today at Google, I lead a scientific group within Google Geo. Our goal is to help people in the context of the environment and climate change, both in adapting to it and in mitigating carbon dioxide emissions. The group also develops information about the solar potential of rooftops to encourage the installation of solar panels. Our goal is to reduce carbon dioxide emissions, and we are also responsible for providing information on electric vehicle charging stations within the maps.

 

- Is this specific to Israel?

Gabriela: No, we are primarily an American team; most of the larger group is based in the United States, and we work globally.

 

- It sounds like you're doing a lot! How do you feel that your research in the EPS department contributed to your professional development?

Gabriela: Even though what I do now is quite different, it's more about modeling than measurements, there's something about doing a PhD that teaches you to think in a holistic manner. During the PhD, I had to read what others had done, think of new ideas, and try to identify what was missing and what was new. I worked a lot with different resources within the Weizmann Institute, like microscopes and workshops. This is a big part of my work now as well: knowing who to consult with, understanding the limits of my abilities, and recognizing where I need help. It's important to approach things with humility, not arrogance. That's the foundation for everything.

 

- What are your aspirations for the future? How do you see yourself progressing or perhaps changing direction?

Gabriela: I want to do something that feels like I'm truly helping people. That's what's really important to me.

 

- You once mentioned wanting to get into education.

Gabriela: Yes, I still want to. There are three things that are very important to me: education, promoting women, and climate action. I'm trying to do what I can on a volunteer basis, also at the Weizmann Institute. I'm a mentor in a program called BOLD, run by the Bina organization, and I mentor PhD students. I'm also trying to promote women at the Technion. As for education, I haven't yet found how to integrate that into this stage of my life. But above all, it's important to me to feel that what I'm doing has meaning.

 

 - Do you have a message for students interested in joining the department?

Gabriela: One of the most important things to do in life is to constantly step out of your comfort zone. Do things that scare you. If it’s not dangerous, just do it because that’s how you grow and learn. Take on something that intimidates you or that you feel completely clueless about, and dive into it. That’s how you learn and make progress.

 

- Thank you so much, Gabriela. This was very interesting and inspiring.

Gabriela: Thank you very much.