מעבדת אלינב מחקרים קליניים

בשנים האחרונות, הולך ומתברר כי לביצוע פעילות גופנית השפעה רבה על הרכב, תפקוד ומגוון חיידקי המעי (המיקרוביום). יחד עם זאת שאלות רבות נותרו פתוחות:

האם המיקרוביום משפיע על רמת היכולות הגופניות?  האם לשינויים במיקרוביום יש תפקיד בהשפעות המועילות שיש לפעילות גופנית על גוף האדם?

במחקר משולב של מכון ויצמן, מרכז רפואי שמיר ומכון וינגייט ננסה לשפוך אור על תעלומה זו. 

מחקר זה, המתקיים בשיתוף עם מרכז רפואי קפלן, מבקש לשפוך אור על אחת התעלומות המורכבות והמופלאות ביותר בחיי האדם - תהליך הלידה.

מחקר זה בוחן את השפעת החיידקים בהריון מתקדם ולידה.

חקר הנושא עשוי לסייע במניעת תחלואות הריוניות רבות ובעיקרן – לידות מוקדמות, סיבוכי פגות וכו'.

זהו מחקר תצפיתי – לא התערבותי והשתתפות בו אינה מסכנת את המתנדבות או עובריהן.

גיוס משתתפים למחקר זה הסתיים.

סיבים תזונתיים ידועים ביתרונותיהם הבריאותיים: שיפור תהליך העיכול, הורדת רמת הגלוקוז והשומנים בדם, סיוע לתחושת שובע לאורך זמן, ומניעה של סרטן המעי הגס (וסוגי סרטן נוספים).

ישנם סוגים רבים של סיבים תזונתיים המגיעים מהמזון. חיידקי המעי של כל אדם מסוגלים לפרק אותם ולאפשר לגופנו להשתמש בהם, אך תהליך זה קורה ביעילות משתנה בהתאם להרכב החיידקים. מחקר זה שואף להתאים באופן אישי את צריכת הסיבים התזונתיים של כל אדם בהתאם לפרופיל חיידקי המעיים האישי שלו ובכך למקסם את היתרונות הבריאותיים מהתזונה.

תסמונת המעי הרגיז היא הפרעה שכיחה המשפיעה על כ-10% מהאוכלוסייה. גורמי התסמונת אינם ידועים במלואם ותסמיניה מאופיינים בעצירות ו/או שלשולים תכופים המלווים בכאבי בטן. דרך הטיפול הידועה והטובה ביותר כיום, הינה דיאטת אלימינציה הנקראת ״דיאטה דלה בפודמאפ״, אשר מטפלת בתסמיני התסמונת אך לא בגורמיה. מדובר בדיאטה מוגבלת מאוד במוצרי מזון שעוברים תסיסה על ידי חיידקי המעיים, ובכך מורידה את כמות תוצרי ופעילות החיידקים במעיים.  במחקר זה אנו מבקשים לאפיין את חיידקי המעי בקרב משתתפים בריאים ובקרב משתתפים הסובלים ממעי רגיז ולבחון מנגנונים אפשריים המשפיעים על שיפור התסמינים השונים.

תוצאות דיאטות להפחתת משקל, גם אם מוצלחות בטווח הקצר, אינן נשמרות לטווח הארוך אצל מרבית האנשים.

מטרת מחקר זה המתקיים בשיתוף עם ״מרכז רפואי שמיר״ היא לבחון הליך חדשני שיאפשר לשמור על ירידה במשקל ולמנוע השמנה.