עפר שומרון

"תהילתם של הדברים הקטנים"

בניין המינהלה על-שם סטון, קומת הכניסה

1

הבנאליות של הקיום פורחת וחוגגת את עצמה בציוריו של עפר שומרון. במכחולים, צבעים ובדים צנועים, הוא מנסה לעצור לרגע את הזמן החולף, ו"למסגר", לפחות בזכרוננו, רגעים יומיומיים חולפים, שבזמן אמיתי נראים לנו סתמיים. שומרון קורא לנו לסדר ומנסה לאלץ אותנו לראות ולהכיר במשמעות העמוקה הטמונה בעצם היותם של הרגעים האלה, העוברים בחיינו כאורחים חד-פעמיים שלא ישובו.

הקיום, לפי שומרון, תלוי באדם, גם אם אינו נמצא בתמונה. בציורים שהם בבחינת "טבע דומם", קל לחוש בקיומו של האדם שמעבר לפינה, המתבונן בהווייה המצוירת – ומן הראוי שגם יושפע ממנה. היטיב לבטא זאת, במילותיו, יענקל'ה רוטבליט: "בלי להיות או לא להיות, אני פשוט ישנו".