תאריך:
21.6.23
רביעי
שעה: 20:00

אתיקה | בינה מלאכותית

האם בינה מלאכותית היא סכנה קיומית או מקור לתקווה?

האם בינה מלאכותית תהיה יותר חכמה מבני אדם, ואם כן, אז מה?

האם לבינה מלאכותית תהיה תודעה?

מה מותר למכונות חושבות לעשות ומה מותר לעשות למכונות חושבות?

 

במפגש השני בסדרת שיחות על אתיקה, שמעון אולמן-פרופ' למדעי המחשב במכון ויצמן וחתן פרס ישראל לשנת 2015 וד"ר אהוד לם, פילוסוף והיסטוריון של המדע, ישוחחו על סוגיות מהותיות בזירת הבינה המלאכותית ובשאלה האם בכוחה למוטט את המבנים החברתיים כפי שאנחנו מכירים כיום.

בשיתוף הקהל

הסדרה בשיתוף יד חיים ויצמן ובחסות קרן ג׳ק, ג׳וזף ומורטון מנדל

 

הכניסה חופשית (על בסיס מקום פנוי)

נוספים אירועים

אירועים נוספים

תאריך:
24.2
שלישי
שעה: 21:00

טריו דינה קיטרוסקי | waves

דינה קיטרוסקי היא פסנתרנית ויוצרת מוערכת, בעקבות חקר הנגינה המזרחית בפסנתר ובמקביל לעשיה בעולמות הג'אז, היא מביאה אל הפסנתר צבעים חדשים ואת עולמה הפנימי הייחודי,  קיטרוסקי לוקחת כלי מערבי מובהק ודרך שימוש במקאמים, הרמוניות עשירות ורבעי טונים, מחדירה לתוכו את הנשמה והעומק של המזרח. התוצאה היא שפה חדשה , אישית, מורכבת ומרגשת, כזו שבה כל צליל טעון במשמעות. הטריו ינגן קטעים מתוך waves -אלבום הבכורה של  קיטרוסקי (דצמבר 23 ), יחד עם הקונטרבסיסט בר גבע והמתופף יניב לובן, נוצרת על הבמה דינמיקה חיה של אלתור, שיחה מוזיקלית מרתקת וחיפוש מתמיד אחר צבע ועומק. הזדמנות לצלול לתוך עולם מוזיקלי אישי, מסקרן ונועז, כזה שמחבר באופן טבעי בין מסורת עתיקה לחידוש עכשווי.


דינה קיטרוסקי – פסנתר | בר גבע – קונטרבס | יניב לובן – תופים


עורך הסדרה, מתן יעקב. פתיחת דלתות 20:00 תחילת המופע 21:00, כשעה ורבע

קרא עוד קרא עוד
תאריך:
26.2
חמישי
שעה: 20:00

קבוצת | מיכל סממה

מיכל סממה, היא כוריאוגרפית היוצרת עבודות הנמצאות בתווך שבין מחול- תיאטרון - ואמנות פלסטית. במסגרת הסדרה Creators Lab - מפגש עם יוצר ומבט לתוך תהליך היצירה, עבודת האנסמבל האחרונה שלה -  'קבוצת'  מגיעה לסלע. 
יצירה של מחול דוקמנטרי , המבוססת על כ-40 שירים עליהם גדלנו, לטוב ולרע, לערגה ולבחילה. 'קבוצת' חוזרת אל חומרים מחיי הַיַּלְדוּת בקבוצה, מתוך חדוות המשחק והחרוז, עולים וצפים אימת הלילה, אלימות גלויה וסמויה, רעיונות סותרים, והבדידות של הגוף המשותף, האחד. כמו מחשבה טורדנית, שאינה נותנת מנוח, בעוד הילדים מנסים להירדם, על העבודה משתלטת פרקטיקה של עודפות, כפייתיות, חוסר שקט והתססה. עבודה קבוצתית, בגוף, בקול, במילה ובשירה.  


"הפחד משוטט באוויר. אנחנו חייבים להיות אמיצים! אנחנו צוחקים אחד על השני במקום לבכות. מותר לנו להיות אכזריים. אני חולמת שאמא באה, שולחת זרועותיי לחבק אותה, כפות ידיי פוגעות בקיר הקר. אני חוזרת לישון. בבוקר, המטפלת פותחת חלונות בתנופה, מעירה אותנו בצעקה: ״חת-שתיים על הרגליים״. אנחנו פלוגת החיילים הקטנה שלה. עומדים, כמו עלים על ענף, מול שורת כיורים. אני מצחצחת שיניים ושומעת קול מדבר אליי. אנחנו לא מאמינים באלוהים! ובכל זאת אני שומעת קול. קול מדבר אלי: ״שרדתם עוד לילה!”


רקדנים יוצרים: כרמית בוריאן, משה שכטר אבשלום, עומר עוזיאל, קים טייטלבאום, קרן כרמון, איסק צ׳וקרון


StageTalk לאחר המופע, שיחה על על קיבוץ וקבוצה, על תיאטרון ומחול עכשוי, על גבולות הז'אנר ועל תנועה כשפה, עם הכוראוגרפית מיכל סממה ורקדני  הקבוצה.
ליווי אמנותי: טל יחס | ליווי טקסט ושירה: הדס פארי | עיצוב תאורה: תמר אור  | תלבושות והפקה: דריה אפרת ומיכל סממה |  עין חיצונית: דריה אפרת |  עיצוב גרפי שירון: מיקי מטלון  

 

״בשפה הייחודית שיש רק למיכל סממה ובביצוע הנוקב והמדויק של ששה פרפורמרים קרועי לב - ראיתי אתמול עבודה שלקחה אותי במנהרת הזמן לילדות שלי ומחברת אותי בחיבור אימתני למוראות הילדות של כל הילדים בכלל. תודה על זה. חשבתי על מגי מרן, חשבתי על חנוך לוין, חשבתי על החיים שלי ושל כל מי שאני אוהבת״ (איריס לנה, חוקרת מחול) 


קבוצת׳ היצירה החדשה של מיכל סממה בביצוע הקבוצה המופלאה שלה שוב נתנה אגרוף בבטן. שישה משתתפים יוצרים שלא נפרדים לרגע לאורך כל המופע ומערבלים את הילדות של כולנו, התום והטמטום והצער. לא מפסיקה לחשוב על זה. לכו.״ (שלי ליבוביץ קלאורה, אוצרת)


״היצירה כולה, כפי שמעיד שמה - צירוף סמיכות שנגדע - רדופה רוחות רפאים. בכל תמונה ותמונה שבים ומופיעים כאבי פנטום שהרקדנים מבקשים לשכך באמצעות חזרה כפייתית על מלים, על שברי משפטים, על חלקים מתוך שירים מוכרים. המשפטים שנקטעו מושלמים מעצמם, במעין תגובה מותנית אשר מעידה על כוח החִבְרוּת הישראלי... המיידיות של התגובה הזאת היא גופנית, עוקפת תודעה, והופכת ברגע אחד את גופי שלי שותף למופע. סממה נוקטת בחירה צורנית יוצאת דופן ומלחימה את הרקדנים יחד במשך היצירה כולה.״ (רן בראון, הארץ)

 

קרא עוד קרא עוד