מפגש שני מתוך סדרת שיחות עם חוקרים שכתבו מאמרים על היבטים של אשליה בתחומי המחקר שלהם, שפורסמו בשנתון 'שירת המדע' היוצא לאור במקביל לתחרות לעידוד כתיבה בין מדענים על שם עֹפר לידר במכון ויצמן למדע, בעריכתו של עידן בריר, מתרגם שירה ופרוזה מפורטוגלית, מערבית, מאנגלית ומטורקית.
"תחת דרישת המדע לדיוק, בקשת החברה להכרעות, תנועות לאומניות ופוליטיקה של זהויות, במקום שבו מדיה מקצינה עמדות והשפה הופכת רזה ורוויית סימני קריאה, מתקיים רנסנס שקט של הכלת הספק. דרך ערעור על הוודאות וטשטוש הגבולות בין "הזיה" לבין "מציאות", הרנסנס הפסיכדלי מזכיר את ערכה של התמיהה, של התהייה ובייחוד של ההסכמה לשהות באי־ידיעה" (פרופ' שאולי לב-רן)
שימוש בחומרים פסיכואקטיביים - סמי הזייה, פטריות הזייה וחומרים נוספים - חזר לעולם המדע והטיפול הרפואי בשנים האחרונות, במה שמכונה "הרנסנס הפסיכדלי". המדע מכיר בתכונות המרפאות של החומרים הפסיכדליים אך לא תמיד מוכן לקבל את האופי הלא מוגדר והבלתי ניתן לכימות של הטיפול עצמו. פרופ' שאולי לב-רן בשיחה עם עידן בריר, על הזיות ומציאות בתקופת הרנסנס הפסיכדלי, הן כתופעה תרבותית מבוססת ובעלת היסטוריה והן כהתעוררות ניכרת - גם אם עדיין לא מספקת - במחקר ובטיפול.
פרופ' שאולי לב-רן – פסיכיאטר ומומחה בטיפול בהתמכרויות, חוקר בתחום השפעות פסיכיאטריות של חומרים פסיכואקטיביים, פרופסור חבר בחוג לפסיכיאטריה, בית הספר לרפואה, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב, חוקר עמית במרכז לבריאות הנפש והתמכרויות בטורונטו קנדה, מייסד-שותף ומנהל אקדמי של המרכז הישראלי להתמכרויות.
בחסות מרכז ברגינסקי לממשק בין מדע ורוח.
