אירועים

כמאה שנים לאחר שרכשה לראשונה יצירות של וינסנט ואן גוך, הגלריה הלאומית בלונדון הציגה את תערוכת ואן גוך הגדולה ביותר שהתקיימה אי פעם בבריטניה - המגדירה מחדש את המורשת של אחד האמנים האהובים והמורכבים ביותר בהיסטוריה של האמנות. הגלריה הלאומית פתחה את שעריה ליוזמת 'תערוכות על המסך', כדי להביא את התערוכה ההיסטורית אל המסך הגדול ומציעה מבט מעמיק על חייו, תשוקותיו והיצירתיות פורצת הדרך של ואן גוך. 

הסרט צולל אל שנותיו המכוננות בדרום צרפת, תקופה בה עבר סגנונו האמנותי שינוי רדיקלי והוא נשאב לתשוקה חדשה: לספר סיפורים באמצעות ציוריו. הוא הפך את העולם סביבו למרחבים אידיאליים, עשירים בצבע ובדמויות מלאות סמליות. משוררים ונאהבים מילאו את דמיונו; כל מה שעשה בדרום צרפת נבע מהאובססיה הזו. במידה מסוימת, זו גם הייתה אחת הסיבות לקריסתו הנפשית הידועה - אך היא לא בלמה את פרץ ההשראה  והוא המשיך ליצור יצירות מופת, זו אחר זו. 

הסרט מציע פרשנות מחודשת לסיפורו  של ון גוך-החוגגת את האינטלקט שלו, את עומק הרגשות שלו ואת החדשנות האמנותית הנועזת שהביא לעולם. 
בימוי: דיוויד ביקרסטאף . 
בריטניה 2024 | 92 דקות | אנגלית | תרגום לעברית
 

מסע סיפורים מוסיקלי בתוך ‘יער אלף הצעדים’, היער של פו הדב והחברים, בליווי חמישיית נגני כלי הקשת של הפילהרמונית הישראלית והשחקן גבריאל הדר.
ביחד עם פו נפגוש כמה דבורים והרבה דבש, נבקר במאורה של ארנב ונחגוג יומולדת שמח במיוחד לאיה.

היער הקסום הזה קורא גם לכם לבוא ולשוטט בתוכו, ואתם יכולים ללכת אליו מתי שרק תרצו. הוא לא רחוק, ולא קשה למצוא אותו. למעשה – הוא נמצא בדיוק במקום שבו אתם נמצאים.

מיצירות ויולדי, לירוי אנדרסון, צ’רלי צפלין, קודאי ועוד

לגילאי: 5-8

מוזיקאים: סיון מעיני, כינור | יוקי אישיזקה, כינור | אמיר ון דר האל, ויולה | גל ניסקה, צ'לו | ניר קומפורטי, קונטרבס

כתיבה, בימוי ומשחק: גבריאל הדר
 

מפגש שני מתוך סדרת שיחות עם חוקרים שכתבו מאמרים על היבטים של אשליה בתחומי המחקר שלהם, שפורסמו בשנתון 'שירת המדע' היוצא לאור במקביל לתחרות לעידוד כתיבה בין מדענים על שם עֹפר לידר במכון ויצמן למדע, בעריכתו של עידן בריר,  מתרגם שירה ופרוזה מפורטוגלית, מערבית, מאנגלית ומטורקית. 

"תחת דרישת המדע לדיוק, בקשת החברה להכרעות, תנועות לאומניות ופוליטיקה של זהויות, במקום שבו מדיה מקצינה עמדות והשפה הופכת רזה ורוויית סימני קריאה, מתקיים רנסנס שקט של הכלת הספק. דרך ערעור על הוודאות וטשטוש הגבולות בין "הזיה" לבין "מציאות", הרנסנס הפסיכדלי מזכיר את ערכה של התמיהה, של התהייה ובייחוד של ההסכמה לשהות באי־ידיעה" (פרופ' שאולי לב-רן)

שימוש בחומרים פסיכואקטיביים - סמי הזייה, פטריות הזייה וחומרים נוספים - חזר לעולם המדע והטיפול הרפואי בשנים האחרונות, במה שמכונה "הרנסנס הפסיכדלי". המדע מכיר בתכונות המרפאות של החומרים הפסיכדליים אך לא תמיד מוכן לקבל את האופי הלא מוגדר והבלתי ניתן לכימות של הטיפול עצמו. פרופ' שאולי לב-רן בשיחה עם עידן בריר, על הזיות ומציאות בתקופת הרנסנס הפסיכדלי, הן כתופעה תרבותית מבוססת ובעלת היסטוריה והן כהתעוררות ניכרת - גם אם עדיין לא מספקת - במחקר ובטיפול.

פרופ' שאולי לב-רן  – פסיכיאטר ומומחה בטיפול בהתמכרויות, חוקר בתחום השפעות פסיכיאטריות של חומרים פסיכואקטיביים, פרופסור חבר בחוג לפסיכיאטריה, בית הספר לרפואה, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב, חוקר עמית במרכז לבריאות הנפש והתמכרויות בטורונטו קנדה, מייסד-שותף ומנהל אקדמי של המרכז הישראלי להתמכרויות.
 

בחסות מרכז ברגינסקי לממשק בין מדע ורוח.

המפגשים בסדרה:
יום שני |  16.2  מסעות אל העבר כמקסם שווא  שיחה עם פרופ' אבנר וישניצר
יום שני | 29.6  אפקט הפלצבו  שיחה עם פרופ' אסיה רולס