הכניסה חופשית
(על בסיס מקום פנוי)
תאריך:
16.2.26
שני
שעה: 20:00

אשליה | מסעות אל העבר כמקסם שווא. שיחה עם פרופ' אבנר וישניצר

מפגש ראשון מתוך סדרת שיחות חדשה עם חוקרים שכתבו מאמרים על היבטים של אשליה בתחומי המחקר שלהם, שפורסמו בשנתון 'שירת המדע' היוצא לאור במקביל לתחרות לעידוד כתיבה בין מדענים על שם עֹפר לידר במכון ויצמן למדע, בעריכתו של עידן בריר -  מתרגם שירה ופרוזה מפורטוגלית, מערבית, מאנגלית ומטורקית. 


"כל היסטוריה היא בת זמנה, כפי שכתב ההיסטוריון האיטלקי בנדטו קרוצ'ה. כל ייצוג של העבר (ובכלל זה מחקרים היסטוריים אקדמיים) מעוצב על־ידי המציאות שבתוכה נוצר; הוא משקף אמונות רווחות, אידיאולוגיות, הנחות סמויות, אסטרטגיות כתיבה ועוד. ההבדל בין "מסעות אל העבר" לבין ההיסטוריה במובנה האקדמי הוא שהיסטוריונים אמורים להיות מודעים לעכשוויוּת של כתיבתם" (אבנר וישניצר)


בשיח הציבורי מועלית לא פעם האפשרות לחזור אל עבר מפואר ואל גדולת האומה באותו זמן. פרופ' אבנר וישניצר בשיחה עם עידן בריר, על אמיתותו, תקפותו ותפארתו של אותו עבר ועל השאלה האם העבר הזה, שניתן לכאורה לבקר בו או לחזור אליו הוא זה שאליו מתכוונים היסטוריונים במחקר ההיסטורי.


פרופ' אבנר וישניצר – חוקר, סופר, מתרגם, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב שיחד עם פרופ' און ברק, עומד בראש המעבדה להיסטוריה של משבר האקלים של בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב.

 

בחסות מרכז ברגינסקי לממשק בין מדע ורוח. 
 


המפגשים בסדרה: 
יום שני |  16.2  מסעות אל העבר כמקסם שווא שיחה עם פרופ' אבנר וישניצר
יום שני |  16.3  אפקט הפלצבו שיחה עם פרופ' אסיה רולס
יום שני |  18.5  הרנסנס הפסיכדלי שיחה עם פרופ' שאולי לב-רן 

 

נוספים אירועים

אירועים נוספים

תאריך:
16.3
שני
שעה: 20:00

אשליה | אפקט הפלצבו ואשליות כחומר פעיל. שיחה עם פרופ' אסיה רולס

מפגש שני מתוך סדרת שיחות חדשה עם חוקרים שכתבו מאמרים על היבטים של אשליה בתחומי המחקר שלהם, שפורסמו בשנתון 'שירת המדע' היוצא לאור במקביל לתחרות לעידוד כתיבה בין מדענים על שם עֹפר לידר במכון ויצמן למדע, בעריכתו של עידן בריר,  מתרגם שירה ופרוזה מפורטוגלית, מערבית, מאנגלית ומטורקית. 


"רשתות העצבים המעורבות בציפייה חיובית, אלה שמפעילות את תחושת התקווה, הסיפוק והמוטיבציה, אינן נשארות בתחום הנפשי בלבד. הן משפיעות גם על הגוף עצמו, מפעילות את מערכת החיסון ומעודדות תהליכי ריפוי. הפלצבו, במובן הזה, משמש כצוהר להבנת כוחו של המוח לעצב מציאות פיזיולוגית — כיצד מחשבה או אמונה מסוגלות להפעיל מנגנונים ביולוגיים של ממש" פרופ' אסיה רולס  
 

אפקט הפלצבו הוא מצב שבו ניתן למטופל טיפול דמה אך המוח ומערכת החיסון שלו נכנסים לפעולה אמיתית של ריפוי. פרופ' אסיה רולס בשיחה עם עידן בריר, על הפוטנציאל הקיים בהבנת הקשר בין הגוף לנפש, על השאלה עד כמה המציאות הגופנית שלנו יכולה להיות תוצאה של אשליה שנוצרת במוח ועל מקומן של אמונה ותקווה בתהליכי ריפוי.
 

פרופ' אסיה רולס – חוקרת בבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב.
הכניסה חופשית (על בסיס מקום פנוי)
 

בחסות מרכז ברגינסקי לממשק בין מדע ורוח.

 

המפגשים בסדרה:
יום שני |  16.2  מסעות אל העבר כמקסם שווא שיחה עם פרופ' אבנר וישניצר
יום שני |  16.3  אפקט הפלצבו שיחה עם פרופ' אסיה רולס
יום שני |  18.5  הרנסנס הפסיכדלי שיחה עם פרופ' שאולי לב-רן 

 

קרא עוד קרא עוד
תאריך:
18.5
שני
שעה: 20:00

אשליה | לדעת לא לדעת. שיחה עם פרופ' שאולי לב-רן

מפגש שלישי מתוך סדרת שיחות חדשה עם חוקרים שכתבו מאמרים על היבטים של אשליה בתחומי המחקר שלהם, שפורסמו בשנתון 'שירת המדע' היוצא לאור במקביל לתחרות לעידוד כתיבה בין מדענים על שם עֹפר לידר במכון ויצמן למדע, בעריכתו של עידן בריר,  מתרגם שירה ופרוזה מפורטוגלית, מערבית, מאנגלית ומטורקית. 


"תחת דרישת המדע לדיוק, בקשת החברה להכרעות, תנועות לאומניות ופוליטיקה של זהויות, במקום שבו מדיה מקצינה עמדות והשפה הופכת רזה ורוויית סימני קריאה, מתקיים רנסנס שקט של הכלת הספק. דרך ערעור על הוודאות וטשטוש הגבולות בין "הזיה" לבין "מציאות", הרנסנס הפסיכדלי מזכיר את ערכה של התמיהה, של התהייה ובייחוד של ההסכמה לשהות באי־ידיעה" (פרופ' שאולי לב-רן)


שימוש בחומרים פסיכואקטיביים - סמי הזייה, פטריות הזייה וחומרים נוספים - חזר לעולם המדע והטיפול הרפואי בשנים האחרונות, במה שמכונה "הרנסנס הפסיכדלי". המדע מכיר בתכונות המרפאות של החומרים הפסיכדליים אך לא תמיד מוכן לקבל את האופי הלא מוגדר והבלתי ניתן לכימות של הטיפול עצמו. 



פרופ' שאולי לב-רן  בשיחה עם עידן בריר, על הזיות ומציאות בתקופת הרנסנס הפסיכדלי, הן כתופעה תרבותית מבוססת ובעלת היסטוריה והן כהתעוררות ניכרת - גם אם עדיין לא מספקת - במחקר ובטיפול.


פרופ' שאולי לב-רן  – פסיכיאטר ומומחה בטיפול בהתמכרויות, חוקר בתחום השפעות פסיכיאטריות של חומרים פסיכואקטיביים, פרופסור חבר בחוג לפסיכיאטריה, בית הספר לרפואה, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב, חוקר עמית במרכז לבריאות הנפש והתמכרויות בטורונטו קנדה, מייסד-שותף ומנהל אקדמי של המרכז הישראלי להתמכרויות.
 


בחסות מרכז ברגינסקי לממשק בין מדע ורוח.

 

המפגשים בסדרה:
יום שני |  16.2  מסעות אל העבר כמקסם שווא  שיחה עם פרופ' אבנר וישניצר
יום שני |  16.3  אפקט הפלצבו  שיחה עם פרופ' אסיה רולס
יום שני |  18.5  הרנסנס הפסיכדלי  שיחה עם פרופ' שאולי לב-רן 

 

קרא עוד קרא עוד
תאריך:
5.2
חמישי
שעה: 19:00

אתי - חלק א' | חגי לוי

סדרה  של זוכה גלובוס הזהב חגי לוי ("בטיפול","תמונות מחיי נישואין" ,"הרומן"), המבוססת על יומניה של אתי הילסום ועוקבת אחר המסע הפנימי יוצא הדופן של הצעירה ההולנדית בין השנים 1941-1943. 
בגיל 27, מונעת על ידי תשוקה עמוקה לחיים, היא יוצאת למסע רוחני ורגשי, הכול מתועד ביומניה בהם היא חושפת את רומן האהבה הסוער שלה עם הפסיכו-כירולוג יוליוס ספיר – מערכת יחסים שהופכת לזרז למהפך פנימי רדיקלי, שהואץ על ידי האיום הגובר איתו היא מתמודדת כאישה יהודייה, ומוביל אותה בסופו של דבר למעשה סולידריות עצום.
זהו סיפורה של אישה מודרנית ומבריקה, שבעקבות מפגש סוער עם הפסיכו-כירולוג שלה , היא  יוצאת למסע שיוביל אותה לשינוי פנימי עמוק.
הסדרה מציעה דיאלוג לא שגרתי בין עבר להווה ומעוררת את השאלה הרלוונטית מתמיד: איך מוצאים משמעות בעולם מלא ייאוש ? יומניה של הילסום פורסמו 40 שנה לאחר מותה והתפרסמו בעברית בשם "השמיים שבתוכי". מאז, הם תורגמו ליותר מ-20 שפות ונמכרו במיליוני עותקים ברחבי העולם.


בימוי : חגי לוי 


הסדרה תוקרן בשני חלקים: 
חלק א' | פרקים 1-3 | יום חמישי 5.2 בשעה 19:00 | הולנדית, גרמנית | 148 דקות  | תרגום לעברית
חלק ב' | פרקים 4-6 | יום שני ה-9.2 בשעה 19:00 | הולנדית, גרמנית | 190 דקות (כולל הפסקה) | תרגום לעברית
בתום ההקרנה של חלק ב' - יוצר הסדרה במפגש עם הקהל
 

קרא עוד קרא עוד