תאריך:
16.2.26
שני
שעה: 20:00

אשליה | מסעות אל העבר כמקסם שווא. שיחה עם פרופ' אבנר וישניצר

מפגש ראשון מתוך סדרת שיחות חדשה עם חוקרים שכתבו מאמרים על היבטים של אשליה בתחומי המחקר שלהם, שפורסמו בשנתון 'שירת המדע' היוצא לאור במקביל לתחרות לעידוד כתיבה בין מדענים על שם עֹפר לידר במכון ויצמן למדע, בעריכתו של עידן בריר -  מתרגם שירה ופרוזה מפורטוגלית, מערבית, מאנגלית ומטורקית . 


"כל היסטוריה היא בת זמנה, כפי שכתב ההיסטוריון האיטלקי בנדטו קרוצ'ה. כל ייצוג של העבר (ובכלל זה מחקרים היסטוריים אקדמיים שמהם אין לִברוח) מעוצב על־ידי המציאות שבתוכה נוצר; הוא משקף אמונות רווחות, אידיאולוגיות, הנחות סמויות, אסטרטגיות כתיבה ועוד. ההבדל בין "מסעות אל העבר" לבין ההיסטוריה במובנה האקדמי הוא שהיסטוריונים אמורים להיות מודעים לעכשוויוּת של כתיבתם" (אבנר וישניצר)


בשיח הציבורי מועלית לא פעם האפשרות לחזור אל עבר מפואר ואל גדולת האומה באותו זמן. פרופ' אבנר וישניצר בשיחה עם עידן בריר, על אמיתותו, תקפותו ותפארתו של אותו עבר ועל השאלה האם העבר הזה, שניתן לכאורה לבקר בו או לחזור אליו הוא זה שאליו מתכוונים היסטוריונים במחקר ההיסטורי.
פרופ' אבנר וישניצר – חוקר, סופר, מתרגם, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב שיחד עם פרופ' און ברק, עומד בראש המעבדה להיסטוריה של משבר האקלים של בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב.



בחסות מרכז ברגינסקי לממשק בין מדע ורוח.


המפגשים בסדרה:
יום שני |  16.2  מסעות אל העבר כמקסם שווא  שיחה עם פרופ' אבנר וישניצר
יום שני |  16.3  אפקט הפלצבו  שיחה עם פרופ' אסיה רולס
יום שני |  18.5  הרנסנס הפסיכדלי  שיחה עם פרופ' שאולי לב-רן 
 

נוספים אירועים

אירועים נוספים

תאריך:
29.6
שני
שעה: 20:00

אשליה | אפקט הפלצבו ואשליות כחומר פעיל. שיחה עם פרופ' אסיה רולס

מפגש שלישי מתוך סדרת שיחות עם חוקרים שכתבו מאמרים על היבטים של אשליה בתחומי המחקר שלהם, שפורסמו בשנתון 'שירת המדע' היוצא לאור במקביל לתחרות לעידוד כתיבה בין מדענים על שם עֹפר לידר במכון ויצמן למדע, בעריכתו של עידן בריר,  מתרגם שירה ופרוזה מפורטוגלית, מערבית, מאנגלית ומטורקית . 


"רשתות העצבים המעורבות בציפייה חיובית, אלה שמפעילות את תחושת התקווה, הסיפוק והמוטיבציה, אינן נשארות בתחום הנפשי בלבד. הן משפיעות גם על הגוף עצמו, מפעילות את מערכת החיסון ומעודדות תהליכי ריפוי. הפלצבו, במובן הזה, משמש כצוהר להבנת כוחו של המוח לעצב מציאות פיזיולוגית - כיצד מחשבה או אמונה מסוגלות להפעיל מנגנונים ביולוגיים של ממש" פרופ' אסיה רולס  


אפקט הפלצבו הוא מצב שבו ניתן למטופל טיפול דמה אך המוח ומערכת החיסון שלו נכנסים לפעולה אמיתית של ריפוי. פרופ' אסיה רולס בשיחה עם עידן בריר, על הפוטנציאל הקיים בהבנת הקשר בין הגוף לנפש, על השאלה עד כמה המציאות הגופנית שלנו יכולה להיות תוצאה של אשליה שנוצרת במוח ועל מקומן של אמונה ותקווה בתהליכי ריפוי.


פרופ' אסיה רולס – חוקרת בבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב.
 

בחסות מרכז ברגינסקי לממשק בין מדע ורוח.

 

המפגשים בסדרה:
יום שני |  16.2  מסעות אל העבר כמקסם שווא  שיחה עם פרופ' אבנר וישניצר
יום שני |  25.5  הרנסנס הפסיכדלי שיחה עם פרופ' שאולי לב-רן 

 

קרא עוד קרא עוד
תאריך:
5.6
שישי
שעה: 11:00

ואן גוך: משוררים ונאהבים

כמאה שנים לאחר שרכשה לראשונה יצירות של וינסנט ואן גוך, הגלריה הלאומית בלונדון הציגה את תערוכת ואן גוך הגדולה ביותר שהתקיימה אי פעם בבריטניה - המגדירה מחדש את המורשת של אחד האמנים האהובים והמורכבים ביותר בהיסטוריה של האמנות. הגלריה הלאומית פתחה את שעריה ליוזמת 'תערוכות על המסך', כדי להביא את התערוכה ההיסטורית אל המסך הגדול ומציעה מבט מעמיק על חייו, תשוקותיו והיצירתיות פורצת הדרך של ואן גוך. 

 

הסרט צולל אל שנותיו המכוננות בדרום צרפת, תקופה בה עבר סגנונו האמנותי שינוי רדיקלי והוא נשאב לתשוקה חדשה: לספר סיפורים באמצעות ציוריו. הוא הפך את העולם סביבו למרחבים אידיאליים, עשירים בצבע ובדמויות מלאות סמליות. משוררים ונאהבים מילאו את דמיונו; כל מה שעשה בדרום צרפת נבע מהאובססיה הזו. במידה מסוימת, זו גם הייתה אחת הסיבות לקריסתו הנפשית הידועה - אך היא לא בלמה את פרץ ההשראה  והוא המשיך ליצור יצירות מופת, זו אחר זו. 

 

הסרט מציע פרשנות מחודשת לסיפורו  של ון גוך-החוגגת את האינטלקט שלו, את עומק הרגשות שלו ואת החדשנות האמנותית הנועזת שהביא לעולם. 
בימוי: דיוויד ביקרסטאף . 
בריטניה 2024 | 92 דקות | אנגלית | תרגום לעברית
 

קרא עוד קרא עוד