פרטי המחלה DYRK1A syndrome

הגן DYRK1A מעורב בהתפתחות מערכת העצבים ותפקודים שונים בתא. פגיעה בו תוביל להתפתחות לקויה של של המח ומערכת העצבים ולהפרעות גדילה והתפתחות. כבר במהלך ההריון, ניתן לזהות הפרעות בגדילה העוברית שכוללות מיקרוצפליה (היקף הראש של התינוק/עובר קטן מהרגיל לגילו), הגבלת גדילה תוך-רחמית (עובר קטן לגילו ההריוני, כלומר לא גדל בקצב הצפוי בתוך הרחם) ומיעוט מי שפיר (כמות מי השפיר נמוכה מהנורמה, דבר שפוגע בהתפתחות העובר ובמהלך ההיריון). במקרים רבים התינוק נולד במשקל נמוך מהנורמה, גם בשלבים מאוחרים בחיים החולים מאופיינים במשקל נמוך ובקומה יחסית נמוכה. לאחר הלידה, התסמונת מאופיינת בעיכוב התפתחותי ובמגבלה שכלית. כבר בחודשים הראשונים של הינקות, החולים מציגים היפרטוניה (מתח שרירים גבוה מהרגיל). בהמשך, מתפתחות הפרעות מוטוריות, מרבית החולים מתקשים בהליכה, הם נשענים על פלג הגוף העליון ונעזרים בידיים על מנת להתייצב. בנוסף, חולים רבים מציגים קושי בדיבור, הכולל רכישת יכולות דיבור מאוחרת מהנורמה, קושי בבניית משפטים ולעיתים גם בהבנה. במקרים חמורים, החולים מתקשרים במשפטים קצרים של מילים ספורות. הדמיות מח מראות חוסר התפתחות כללית במח. לחולים רבים ישנם קשיי אכילה הנובעים מקושי ביניקה ובבליעה ומרפלוקס קיבה (חזרה של תוכן חומצי מהקיבה לכיוון הוושט). חלק מהחולים סובלים מעצירות חמורה. כמחצית מהחולים מציגים פרכוסים בינקות. בנוסף, נפוצות הפרעות התנהגות כגון הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, סטריאוטיפים (תנועות או התנהגויות שחוזרות על עצמן), חרדתיות, היפראקטיביות והפרעות שינה (כמו קושי בהירדמות, התעוררות בלילה). הפרעות בעיניים נפוצות אצל החולים ועשויות לכלול פזילה, אסטיגמציה (עיוות בקרנית או בעדשת העין שגורם לראייה מטושטשת) ורוחק ראייה (קושי לראות מקרוב). בנוסף, ייתכנו תסמינים נוספים פחות שכיחים אך משמעותיים כיוון שפוגעים במיקוד ובשדה הראייה כגון איריס-קולובומה (חור או חוסר חלקי בקשתית העין), תפקוד לקוי של עצב הראייה, עכירות הקרנית או היפרדות הרשתית מדופן העין. במהלך הילדות, החולים מציגים תווי פנים אופייניים הכוללים אוזניים בולטות, עיניים עמוקות, סדקים בעפעף, אף קצר עם קצה אף רחב, רטרוגנתיה (הלסת התחתונה עמוקה ביחס ללסת העליונה) וסנטר רחב. בבגרות, גשר האף עשוי להיות גבוה ומראה האף בולט יותר מהרגיל. תסמינים אורוגניטלים (במערכת המין והשתן) כוללים הפרעות בהתפתחות איברי המין החיצוניים, זיהומים חוזרים בשלפוחית השתן, הרניה אינגווינלית (חלק מהמעי או רקמה אחרת בולט דרך דופן הבטן באזור המפשעה), רפלוקס וזיקו-אורטרלי (זרימה של השתן מהשלפוחית חזרה מעלה לשופכנים ולכליות), לעיתים יש חסר מולד של כליה. החולים עשוים לסבול ממומים מולדים בלב. כמו כן, לעיתים רחוקות יותר ישנם גם הפרעות במערכת שריר שלד שעשויות לכלול סקוליוזיס (עקמומיות של עמוד השדרה), קיפוזיס (קימור של הגב העליון שגורם לכיפוף-גיבנת), פקטוס אקסבטום (שקיעה של עצם החזה כלפי פנים), איחוי עור בין אצבעות 2–4 בכף הרגל, הלוקס-ולגוס (נטיה של הבוהן כלפי פנים), אצבע חמישית קצרה בכף הרגל. לעיתים רחוקות, ישנם אבנורמליות בשיניים כמו רווחים גדולים בין השיניים, אבנית קשה מאוד, עיכוב בבקיעת שיני חלב או שיניים עודפות.