פרטי המחלה (PNPO Deficiency) Pyridoxamine 5'-phosphate oxidase deficiency

PNPO deficiency היא מחלה נדירה שבה נפגע תהליך הפיכת ויטמין B6 לצורתו הפעילה, זו שהגוף באמת צריך. ויטמין B6 חשוב מאוד לתפקוד תקין של המוח ושל מערכת העצבים, כי הוא עוזר לייצר חומרים שמשדרים מסרים בין תאי עצב. במחלה זו מצטברת בגוף הצורה הלא-פעילה של הויטמין, וזה גורם להפרעות נוירולוגיות שונות, כמו פרכוסים כבר מהלידה. אפשר לחלק את המחלה לשני סוגים: הצורה הקלאסית (שמופיעה מוקדם מאוד ונפוצה אצל 90% מהחולים) והצורה הלא-קלאסית (שיכולה להראות שונה ולעיתים קשה יותר לזיהוי). מחסור קלאסי ב-PNPO: הביטוי המרכזי של המחלה הינו אנצפלופתיה מטבולית (פגיעה בתפקוד המוח שנגרמת בגלל בעיה בחילוף החומרים בגוף). כתוצאה מהצטברות של רעלנים בכבד. הסימפטומים יתבטאו כבר בשלב העוברות ויכללו התקפי אפילפסיה תוך רחמיים, שיזוהו על ידי האם כתנועות קצביות שחוזרות על עצמן, מצוקה עוברית טרם הלידה שיכולה להיות בעלת ביטויים קליניים מגוונים, ציון APGAR נמוך (זהו ציון שניתן לתינוק בלידה על פי איכות תפקודיו החיוניים), התקפים שאינם מגיבים לטיפול, גם ללא קשר למצוקה עוברית, אנצפלופתיה אפילפטית או סימנים של אנצפלופתיה (בכי שאינו פוסק, ערנות יתר, עצבנות, היעדר בקרה על השרירים). ממצאים נוירולוגיים נוספים כוללים עיניים משוטטות, היפוטוניה (ירידה בטונוס השרירים, מה שגורם לשרירים להיות רכים או רפויים יותר מהרגיל. מה שמוביל לקושי בתנועה, יציבה ושימור שווי המשקל) או דיסטוניה (התכווצויות בלתי רצוניות של השרירים, מה שמוביל לתנועות לא רצוניות או לעיוותים בגוף). בנוסף, קיימים סימנים מערכתיים אחרים כמו מצוקה נשימתית, אנמיה, חוסר עלייה במשקל, התנפחות של הבטן או אכילה לקויה. החולים סובלים מהתקפי אפילפסיה בתדירות גבוהה ולעיתים סטטוס אפילפטיקוס (Status Epilepticus) (פרכוס אפילפטי ממושך או סדרת פרכוסים רצופים מבלי שהאדם חוזר להכרה מלאה בין ההתקפים. מצב חירום עם סיכון לנזק מוחי או אפילו למוות אם לא ניתן טיפול מיידי). ברוב המכריע של התינוקות החולים, ההתקף הראשון מופיע לפני גיל שבועיים. 30% מהתינוקות החולים בצורה הקלאסית חווים התקף כבר ביום הראשון לחייהם. התקפים אלו עמידים כנגד התרופות הנפוצות לטיפול באפילסיה והם בעלי אופי מיוקלוני (התכווצויות קצרות ופתאומיות של קבוצות שרירים ללא אובדן הכרה), טוני (כיווץ שרירים פתאומי שנמשך שניות עד דקות) או קלוני (תנועות חוזרות ונשנות של התכווצות והרפיית שרירים, הגורמות לרעידות או עוויתות קצביות בגוף). בצורה הלא קלאסית של מחסור ב-PNPO, החולה סובל מהתקפי אפילפסיה שעמידים לתרופות אנטי-אפילפטיות נפוצות. בשני סוגי המחלה עלולים להופיע ליקוי התפתחותי, פגיעה בדיבור, בקוגניציה ובהתנהגות, היפוטוניה או דיסטוניה. הפגיעה הנוירו-התפתחותית חמורה יותר בקרב חולים שאובחנו מאוחר באופן יחסי וחוו תקופות ממושכות של התקפים שאינם מאוזנים.