פרטי המחלה Blepharophimosis, ptosis, and epicanthus inversus syndrome (BPES)

הגן FOXL2 משתתף בבקרה על ביטוי של גנים שונים, ביניהם גנים שקשורים להתפתחות הפנים ובפרט העיניים, בנוסף לגנים שקשורים לוויסות הורמונלי ולהתפתחות תקינה של השחלות ולדיכוי ביטוי של גנים הקשורים להתפתחות אשכים. הפגיעה בגן מובילה לפגמים בהתפתחות של אחת או יותר מהמערכות הללו. קיימים שני מיצגים של התסמונת. המיצג הראשון מאופיין במומים בעיניים ובפגמים במערכת הפוריות הנשית. המיצג השני מאופיין במומים בעיניים בלבד. התסמונת מאופיינת במלפורמציה (מום) מורכבת של העפעפיים המאופיינת בארבעה מומים עיקריים שנראים כבר בלידה: בלפרופימוזיס (מרווח מוקטן בין העפעפיים העליונות לתחתונות כך שהעיניים מוצרות), פטוזיס (צניחה של העפעף העליון), אפיקנטוס אינברסוס (קפל עור קטן בזווית הפנימית של העין, שנמשך מהחלק התחתון של העין לעבר הגבה) וטלקנטוס (רווח מוגדל בין הזוויות הפנימיות של העיניים). כדי לפצות על הפטוזיס, החולים מקמטים את שרירי המצח כדי למשוך את הגבות כלפי מעלה, מה שמביא להבעת פנים אופיינית. בנוסף לארבעת המומים העיקריים, ייתכנו תסמינים נלווים במערכת הראיה ואלו עשויים לכלול עפעפיים דיספלסטיים (עור דק מהרגיל והיעדר קפלי עור בעפעפיים), שינויים בצורת העפעפיים (שולי העפעף העליון מציגים צורת S והעפעף התחתון מכיל שקע חריג כלפי מטה), התפתחות לא תקינה של פתח ניקוז הדמעות בעין מוביל לכך שהדמעות לא מתנקזות כראוי מהעין לאף, מה שעלול לגרום לדמעת מוגברת, גירוי או זיהומים. בנוסף, יש שכיחות גבוהה לליקויי ראיה כגון פזילה, קוצר ראייה, רוחק ראייה, עין עצלה והבדל משמעותי בין ליקויי הראייה בין שתי העיניים. תווי פנים אופייניים נוספים כוללים גשר אף מורחב ואוזניים נמוכות. כאמור, במיצג הראשון של המחלה קיימות בעיות במערכת הרביייה הנשית. תסמינים אופייניים כוללים כשל שחלתי ראשוני (השחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן ולשחרר ביציות באופן תקין לפני גיל 40). רחם היפופלסטי (רחם מוקטן או לא מפותח במלואו), שחלות קטנות מהרגיל וירידה במספר הזקיקים (ביציות לא בשלות) סממני מין משניים לרב תקינים. אצל מטופלות רבות יש אי סדירות בהופעת המחזור החודשי כגון אוליגומנוריאה (ווסת ארוכה מהרגיל או נדירה) או אמנוריאה משנית (הפסקת מחזור לחצי שנה או יותר, אחרי שהיה מחזור תקין). בנוסף, קיימות הפרעות הורמונליות כתוצאה מהיפוגונדיזם היפרגונדוטרופי (בעקבות תפקוד לקוי של השחלות הן מייצרות פחות הורמוני מין). כתוצאה מכך יש ירידה בפריון וקיימים ריכוזים מוגברים בסרום של FSH (הורמון שמעודד את הבשלת הביציות בשחלות), רמות מוגברות של LH (הורמון שמעודד שחרור ביציות והפרשת הורמונים נוספים), וריכוזים נמוכים בסרום של אסטרוגן ופרוגסטרון. במקרים נדירים תתכן תת פעילות של בלוטת יותרת המח.