מדע, אמנות, ומה שביניהם

מפגשים בין מדע לאמנות, והחלפת רעיונות בין מדענים ואמנים

 

אוצר: יבשם עזגד

 

 

האמנות העכשווית, המושגית, ממש כמו המדע, יוצאת לדרכה מגרעין פנימי, מרעיון שנובט בדעתם של היוצרים, האמנים או המדענים. בהמשך מתחולל תהליך של זיקוק, בידוד, וניסוי. הדיוק והעקביות הם ערכים מרכזיים בשני עולמות אלה, שנראה שלא רק שאינם רחוקים כל-כך זה מזה, אלא למעשה יש ביניהם שילוב רעיוני לא מבוטל.

מכון ויצמן למדע, כארגון עולמי מוביל במדע, רואה באמנות פעילות משלימה, המאפשרת למדענים ולאמנים כאחד להתבונן בעולם בעת ובעונה אחת מגובה רב יותר - ובאופן בוחן ומדויק יותר. במילים אחרות, הסינרגיה המתחוללת לעיתים בין שני התחומים – ובין שתי נקודות מבט אלה - עשויה לאפשר למדענים ולאמנים כאחד להגיע להישגים משמעותיים יותר במסע המתמשך להבנת העולם ומקומנו בתוכו.

על בסיס התפיסה הזאת, מוצגות בשנים האחרונות, בחללי עבודה שונים במכון ויצמן למדע, תערוכות אמנות - ובעיקר אמנות ישראלית עכשווית.

מגדל המאיץ על-שם קופלר תוכנן על-ידי האדריכל משה הראל בשנת 1975, והפך עם השנים לסימן היכר אדריכלי של מכון ויצמן למדע. המבנה הייחודי משלב שני מגדלים. האחד, דמוי בורג, מתנשא לגובה 57 מטרים. בראש השני, שגובהו 53 מטרים, נבנה מבנה דמוי ביצה שאורכו 22 מטרים ורוחבו 14 מטרים. מבנה המאיץ עשוי בטון חשוף....
התערוכה מוצגת במתחם המערך לקידום נשים במדע ולשוויון מגדרי  
מסע אישי, פיסי ומטפיסי, עומד במוקד יצירותיה של מיכל סרודיו אילן המוצגות בתערוכה זו. הדרך, והתובנות שעולות לאורכה, היא המוטיב המרכזי בעבודותיה. מיכל מצלמת רגעים שתופסים את תשומת ליבה בקומפוזיציות שכמו מייצרות התהוות בלתי אפשרית או בלתי רגילה של המרחב, במרחב הצילומי הזה היא בוחנת את המציאות והאמינות...
יהושע גריפית נוסע. כך כתב-הכריז גדעון עפרת בשנות ה-90 של המאה שעברה. לפי עפרת, גריפית – בציוריו - נסע באותן שנים במרחב, באמצעות מכוניות, רכבות חשמליות, אניות, כרכרות, אופנועים, אווירונים, סוסים, סירות מפרש, או מנוע, גונדולות, ובכל מה שיכול היה לקחת אותו הרחק מכאן, במסע של התנתקות, של התרחקות, של "...
יש גבול אחד בעולם הצילום. גבול אחד שנהוג לחשוב שפשוט אי אפשר לעבור אותו. הגבול הזה הוא מישור המצלמה, המפריד בין מי שניצבים לפני העדשה, ומי שניצבים, מוגנים, מאחוריה. האפשרות לפעול בעת ובעונה אחת משני עברי הגבול הזה, מזכירה את הפרדוקס של נעילת מגירה, והשארת המפתח בתוכה. אלכסנדר קטן-שמיד וגדי דגון...
דפנה מוריה בוחנת את המציאות באמצעות חתכי עומק, שכל אחד מהם חושף היבט עלום אחר של הסביבה שבה אנו חיים. ההיררכיה של העומקים, או הגבהים, מזכירה את מודל המציאות שלנו: עולמם של היצורים החיים, לרבות האדם, שונה תכלית השינוי מעולמם של חלקיקי אבק ומולקולות גז שמרכיבים את האטמוספירה, ואלה שונים מעולמם של...
מאות, ולעתים אפילו אלפי אנשים נכנסים מדי יום בשערי מכון ויצמן למדע. כולם מודעים היטב למקום החשוב של האסתטיקה והיופי בחיי המכון. הגינון המוקפד, העצים הצעירים, לצד הוותיקים, המגוון, הטיפוח המוקפד, כל אלה מרחיבים את הלב וקוראים לכולנו ליצור יצירות שיעמדו בסטנדרטים הגבוהים של הסביבה שבה אנו חיים...
שי זילברמן
שי זילברמן / "ירח אלול, בעקבות ליליין",  2018 דיוקן עצמי זה הוצג לראשונה בתערוכה: "גברים מתבוננים במים", שהוצגה בסדנאות האמנים בתל-אביב בשנת 2018. המקורות שעליהם התבססו רוב הדימויים בתערוכה, העידו על עולם חומרי הולך ונכחד, ואשר שרידי הזמן ניכרים בו. ויטראז' הזכוכית שיצר שי זילברמן הוא דיוקן עצמי של...
יהושע גריפית נוסע. כך כתב-הכריז גדעון עפרת בשנות ה-90 של המאה שעברה. לפי עפרת, גריפית – בציוריו - נסע באותן שנים במרחב, באמצעות מכוניות, רכבות חשמליות, אניות, כרכרות, אופנועים, אווירונים, סוסים, סירות מפרש, או מנוע, גונדולות, ובכל מה שיכול היה לקחת אותו הרחק מכאן, במסע של התנתקות, של התרחקות, של "...
גדי דגון רוקד. בשביל מי שמכיר אותו, זה עלול להיראות מעט מוזר. אבל כשחושבים על זה, זה לא באמת מפתיע. כשהתעמק בתצלומי ספורט, הופיע יום אחד עם פורטרט עצמי שבו ידיו עטויות כפפות איגרוף, אפו מעוך, והדם מציף את עיניו ומזרזף על לחייו עד לסנטרו. נוזלי הגוף לא זרים לו. פעם הוא חולק דם עם המצולמים שלו. כשהוא...
תערוכה רב-תחומית זו, אשר בה משתתפים מדענים ואמנים, מַפנה מבט בוחן אל המנגנונים שבאמצעותם אנו רואים את העולם, ואל הדרכים שבהן אנחנו מפענחים ומפרשים את המידע החזותי. משתתפים: ואלרי אייזנברג, אליהו אריק בוקובזה, הדר בורשטיין, ארז ביטון, אדוארדו זטארה, שי זילברמן, שלומי חתוכה, אורית ישי, עידית לבבי...
40 מדענים ואמנים, משמונה ארצות, מציגים מעבודותיהם בתערוכה בין-לאומית רחבת היקף: מפה מפה שעל הקיר – מיפוי באמנות ובמדע. באחת מהסצינות היותר זכורות ב"המלך ואני" (1956, במאי וולטר לאנג), בשיעור הראשון שבו אנה לאונאוונס (דבורה קר) מלמדת את ילדיו הרבים של מונגקוט, מלך סיאם (יול ברנר), היא מראה להם את...
אור רביב, מתכנת מקצועי ובוגר המדרשה לאמנות בבית-ברל, 2013, חוקר בעבודותיו הדיגיטליות את שאלת קו הסיום. איך יודעים שהציור "גמור"? מתי יודע הצייר שעליו לעצור? עבודותיו מתכתבות, מעבר לפער השנים, עם ציוריו של טרנר. כמו טרנר, גם רביב מתחיל את העבודה בהנחת שכבות שונות, זו על זו, וממשיך אותה בתהליך של...