פרק 10 - סיכום

בספרון הזה אני מנסה להגדיר לעצמי מה זה בעצם מדע. ברור שהמדע הוא פעילות אנושית. מה שלכאורה לא ברור הוא מה "מעמדו". למשל, האם לאמירה מדעית יש יותר תוקף מאמירה בעלמא. האם לתצפית מדעית יש תוקף שונה מתצפית אישית? האם המדע מכוון לאיזו אמת "אובייקטיבית"?
המסקנות שלי, כמו שניסיתי להציג כאן, הן אלו.

  • המדע אינו מכוון לאמת "אובייקטיבית". המדע הוא הרחבה של התפישה האישית לתפישה קבוצתית.  בשני המקרים מדד התוקף היחיד הוא עקביות. על כן, "אובייקטיביות מדעית" היא לא יותר מתפישה קבוצתית עקבית (לעומת "סובייקטיביות" שהיא תפישה אישית עקבית).
  • במובן הזה, לאמירה מדעית יש יותר תוקף "אובייקטיבי" שכן היא משקפת תפישה משותפת ולכן מועדת לפחות טעויות תפישתיות מתפישה אישית.
  • חשוב להכיר בזה שהאובייקטיביות המדעית היא האובייקטיביות שנגזרת מחבורת המדענים הרלוונטיים. אם חבורה זו אינה מייצגת חתך אנושי מסוים, אזי האובייקטיביות שלה אינה תקפה לאותו חתך.

כמו שהבטחתי בפתיח, אין בדברים האלה כדי להאיר את המציאות החיצונית בבחינת "מה אופיים של הדברים כשלעצמם". אבל אני מקווה שיש בהם כדי להבהיר את התהליך המדעי ואת תפקידו בחיינו.