הוראות לעבודה בטוחה בחומרים רדיואקטיביים חתומים

יש להכיר ולהבין את סיכוני החומר הרדיואקטיבי (רדיואיזוטופ) בו תשתמשו ולקבל הדרכה מתאימה מהממונה על בטיחות הקרינה על אופן העבודה בו. השימוש במקורות מוגבל רק למורשים שהם עובדי קרינה.

1. יש לתכנן את פעולותיך כך שהטיפול בחומר הרדיואקטיבי יימשך זמן קצר ככל האפשר.
   ככל שזמן העבודה קצר יותר, מנת הקרינה קטנה יותר. מומלץ לבצע ניסיון "קר" לרכישת מיומנות.
2. יש לעבוד במרחק מקסימלי ממקור הקרינה:
   מרחק כפול מהמקור מקטין משמעותית את מנת הקרינה (קטן בריבוע המרחק, לפי חוק ריבוע המרחק).
3. יש להשתמש במיסוך מתאים נגד קרינה.
   פרספקס לקרינת בטא ( β ); עופרת (בעובי המתאים) לקרינת גמא ( (γ, פראפין לקרינת נויטרונים. 
4. יש להשתמש באמצעי ניטור אישי (תג קרינה) ובציוד מגן אישי בהתאם לנדרש.
   1. יש להשתמש בציוד מגן אישי: חלוק ורכוס, כפפות לטקס או ניטריל, משקפי מגן, נעליים סגורות.
   2. יש לעטות כפפות ולהחליפן בתדירות הנדרשת, יש להשתמש בפינצטה או מלקחיים ולהימנע ממגע ישיר של הידיים עם המקור, יש להשתמש בכלים ייעודים המסומנים בסימון "רדיואקטיבי".
5. יש לרכז את העבודה באזור מוגדר ומשולט.
   יש לעבוד רק על משטח  עבודה המיועד לעבודה בחומר רדיואקטיבי. המשטח חייב להיות מכוסה בחיתול.
6. יש לנטר לעיתים קרובות את סביבת העבודה באמצעות מונה גייגר או מונה נצנץ נוזלי תקין (בדיקת מריחה, smear test) בהתאם לסוג ולעוצמות הקרינה, לגילוי מוקדם של זיהום אפשרי.
7. יש לעבוד לפי הוראות הבטיחות.
   1. יש לסמן כל ציוד ומכשיר המיועד לעבודה במקור רדיואקטיבי בתווית תקנית לכך.
   2. מקור רדיואקטיבי חייב להיות תחת השגחה קבועה. יש להחזיר את המקור לכספת מיד עם סיום השימוש במקור. 
   3. יש לנהל במחשב מעקב שימוש במקורות שיכלול את הפרטים הבאים: שם המקור, האקטיביות והמספר הסידורי של המקור, שם המשתמש, תאריך הוצאת המקור מהכספת ותאריך החזרתו.
   4. חל איסור להעביר מקור רדיואקטיבי ללא דיווח לממונה על בטיחות קרינה.
   5. חל איסור מוחלט לחמם, לחתוך, לפרוץ את מעטפת המקור החתום או להפעיל עליו לחץ באמצעים מכניים. כל שינוי בניסוי מחייב דיווח ואישור ממונה בטיחות קרינה.
   6. אין לאכול, אין לשתות, אין לעשן ואין להתאפר במעבדה.
   7. מקורות רדיואקטיביים חתומים יאוחסנו בכספת ייעודית ונעולה שתסומן במדבקת אזהרה ועליה סימון "רדיואקטיבי". יש להציב על דלת הכספת את רשימת המקורות המעודכנת (עם תאריך עדכון).
8. במקרה תקלה בה קיים חשש שהמקור נפרץ כגון נפילת המקור, יש לדווח למוקד השירות 08-9342999, לפנות את העובדים מהחדר, לסגור את דלת החדר ולהמתין להגעת צוות ביטחון ובטיחות. 
    

המקורות הקטנים יישמרו בכספת נעולה כל זמן שאינם בשימוש.

• רשימת המקורות תוצג על דלת הכספת וכן מדבקה "זהירות רדיואקטיביות".
• רק עובדי קרינה מוסמכים לפתוח את הכספת.
• יש להשתמש בכפפות בעת הטיפול במקור הקרינה.
• בסיום השימוש יש להחזיר המקור לכספת.
• כל העברה של מקור מחדר לחדר תדווח לממונה על בטיחות קרינה.
• חובה לדווח מיידית לממונה על בטיחות קרינה על כל תקלה או תאונה עם המקור.

בדיקת מכשירים לפני תיקון

יש לנטר מכשירי מעבדה הזקוקים לתיקון לפני הוצאתם מן המעבדה ולוודא שאינם מזוהמים בחומר רדיואקטיבי. מכשיר נקי יישא תווית בחתימת נאמן הבטיחות.

בדיקות לזיהוי חשיפה לקרינה מייננת

1. דוזימטריה חיצונית - תג חזה נדרש עבור:
   עובדים המשתמשים בחומרים רדיואקטיביים באנרגיות גבוהות כגון איזוטופים מסוימים פולטי קרינת גאמה. עובדים במכונות פולטות קרינה כגון מאיצים ומפעילי מכונות רנטגן. תגי דוזימטריה לניטור סביבתי מוצבים בסביבת מכשירים פולטי קרינה על פי הנחיית מדור הקרינה במשרד להגנת הסביבה וכן על פי שיקול דעתו של הממונה על בטיחות קרינה במכון.
2. בדיקת שתן רדיוטוקסיקולוגית - עובדי המכון המשתמשים במקורות רדיואקטיביים פתוחים נדרשים לעבור בדיקת שתן לגילוי אפשרי של זיהום פנימי. הממונה על בטיחות קרינה במכון קובע מי מהעובדים חייב לעבור בדיקה זו ובהתאם מזמין את העובדים למלא את חובתם זו. הבדיקה מתבצעת בדרך כלל מספר פעמים בשנה לכלל עובדי הקרינה. תהליך הבדיקה להלן:
   1. העובד מקבל זימון לבדיקה, מיכל פלסטיק עליו מדבקה עם פרטיו האישיים ושקית ניילו ביוהזארד. על העובד למלא את המיכל בשתן (לפחות 400 מ"ל), לכתוב על המדבקה את שם האיזוטופ או האיזוטופים בהם הוא השתמש לאחרונה, להכניס את המיכל לשקית ניילון ביוהזארד ולמסור אותו לממונה על בטיחות קרינה.
   2. יחידת הבטיחות שולחת את המיכל לבדיקה במעבדה הרדיוטוקסיקולוגית הארצית במרכז למחקר גרעיני שורק.
3. בדיקת רופא תעסוקתי - עובדי הקרינה יעברו בדיקה רפואית פעם בשנה אצל רופא תעסוקתי מטעם קופת החולים אליה הם שייכים. בדיקה זו הינה חובה וכוללת בדיקה כללית, דם ושתן. על פי שיקול דעתו של הרופא, ישלח העובד לבדיקה אצל רופא עיניים (פעם בשלוש שנים או חמש שנים). הרופא, בלבד, מוסמך לציין בפנקס הבריאות של העובד אם הינו כשיר לעבודה בקרינה מייננת.

כיצד לזהות קרינה ולהתגונן מפניה

הכניסה לאזור העבודה וציוד העבודה בקרינה יהיו מסומנים במדבקה "זהירות קרינה" ובשילוט אזהרה מתאים ו/או במערכת אזעקה קולית או חזותית. חל איסור מוחלט להיכנס לאזור עבודה בשעת פעולה של ציוד פולט קרינה.

האמצעים והנהלים המומלצים לבטיחות תלויים בסוג הניסוי, בשיטות ובפסולת. יש צורך בשיקולים מיוחדים בטיפול בבעלי חיים. העיקרון שביסוד בטיחות הקרינה הוא פיקוח על סיכוני הקרינה והבטחה שהחשיפה תצומצם לרמה הנמוכה ביותר האפשרית, על ידי:

• מיזעור משך החשיפה.
• שמירה על מרחק רב ככל האפשר ממקור הקרינה.
• שימוש במיסוך הקרינה.

הציוד או המקורות היוצרים קרינה עלולים להיות כרוכים גם בסיכונים אחרים מלבד קרינה, כגון: סיכונים כימיים, ביולוגיים וחשמליים.

סטנדרטים של מנות קרינה

המנה הגבולית לחשיפה של רקמות ואיברים שונים (מתוך תקנות הבטיחות בעבודה "גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת התשנ"ג 1992")

נשים בהריון - מותרת חשיפה של עשירית מהמנה המותרת למבוגר, דהיינו 0.5 ראם לשנה. יש להימנע מחשיפה של יותר מ-0.15 ראם לחודש והמנה לא תעלה על 1 ראם למשך כל תקופת ההריון. אישה בהריון משמעו אישה אשר הצהירה בעצמה על הריונה בפני המעביד מיד לאחר שקיבלה את ההודעה.

מנות הקרינה אליהן עלול העובד להיחשף תהיינה נמוכות ככל האפשר (ALARA - As Low As Reasonable Achievable).

באחריות כל עובדי הקרינה, לרבות ראשי קבוצות המחקר לשתף פעולה על מנת לעבוד בתחום ה-ALARA. זאת ניתן להשיג ע"י הנחיות בטיחות לסביבת עבודה בקרינה מייננת וע"י ניטור ופיקוח, על מנת להגביל חשיפה כתוצאה מזיהום רדיואקטיבי.