לוח שנה משולב

Imposing a curved shape on a solid sheet, generates in it elastic stress. This familiar motif is a consequence of Gauss’ theorema Egregium, which posits that there exists no isometric map between two surfaces of different Gaussian curvatures. This coupling between geometry (curvature) and mechanics (stress) underlies the morphological richness observed in solid sheets, and their nontrivial response to exerted forces.

In this talk I will attempt to provide a unifying framework of this geometry-mechanics interplay, by demonstrating basic mechanisms through which a Gaussian curvature can (or cannot) be accommodated by solid sheets. A few examples will be discussed: a sheet attached to liquid drop, a twisted ribbon, and the indentation of a floating sheet.

Walking was once considered to be an automatic task that requires minimal higher-level cognitive input. This presentation will briefly review emerging evidence that links cognitive function to gait and fall risk in healthy adults and in patients with neurodegenerative disease. We will attempt to explain why certain gait alterations predict the development of dementia and why safe ambulation depends on executive function and attention. Building on those insights, we describe preliminary findings that illustrate the potential of novel therapeutic approaches for enhancing mobility and cognition and for reducing fall risk. A final example illustrates that a motor-cognitive intervention may promote beneficial neural plasticity in frontal lobe activation during complex walking conditions.

תקציר: התאבדות היא תופעה אנושית שחוצה תרבויות ותקופות הנחקרת במסגרת דיסציפלינות רבות ומגוונות. למרות המאמץ הרב-תחומי הענף לפענח את התופעה, היא נותרת במובנים רבים חידתית ונטולת הסבר מְספק. העיסוק בתופעת ההתאבדות נפוץ מאוד בעולם היצירה הספרותית, כביטוי נוסף לניסיון הבלתי נלאה לפענח ולמשמע את החריגה המתגלמת בהתאבדות מסדריו הנורמטיביים של הקיום האנושי. אקט ההתאבדות הוא כשלעצמו אתר של עימות בין כוחות סותרים רבי עוצמה, דהיינו דחף החיים אל מול יצר המוות, והוא עשוי להיקרא גם כבעל משמעויות עמוקות בכל הנוגע ליצר החיים המתבטא ביצירה האמנותית בכלל ובכתיבה בפרט. קריאת מעשה ההתאבדות הספרותית עשויה לשפוך אור על אתרים "אפלים" בנפש האדם ועל האופן שבו הספרות עשויה להעניק להם מילים ולפענח אותם. מחקרי מתחקה אחר ייצוגים של התאבדות במבחר יצירות בפרוזה מן הספרות העברית המודרנית תוך הפניית מבט סינכרוני ודיאכרוני אל ייצוגיה של התופעה בהקשרים הפסיכולוגיים, החברתיים והפוליטיים, וכן אל תפקידה התמטי והאסתטי בטקסט הספרותי. מטרתו של המחקר היא לבחון את מעשה ההתאבדות כפי שהוא מיוצג בספרות כנקודת מפגש עוצמתית ומיוחדת במינה בין כוחות מנוגדים חברתיים, פוליטיים ופסיכולוגיים. בהקשר הספציפי של הספרות העברית, שמתוכה נבחר קורפוס המחקר, ושעניינה המתמשך הינו התהליכים ההיסטוריים שעברה תנועת התחייה הלאומית מסוף המאה התשע-עשרה ועד היום, מצטרף דיון זה אל הניסיון המחקרי-תיאורטי הקיים לשרטט את יחסי הגומלין המשתנים בין הקולקטיבי לאינדיווידואלי בתרבות העברית המתחדשת.