מרכזים ומכונים

המרכז למחקר ביורפואי על-שם דולפי ולולה אבנר תומך בחקר מחלות אנושיות ברמה המולקולרית, כולל מחקרים על המנגנונים הביוכימיים המהווים סכנות גדולות לבריאות האדם, כגון פגמים לבביים, סרטן ומחלות מידבקות.

המרכז לחקר המוח ע"ש קרל ומיכאלה איינהורן-דומיניק יוזם פעילויות מחקר חדשות בתחום חקר המוח במכון ויצמן; המרכז נטל חלק מרכזי בייסודו של מתקן דימות המוח האנושי (fMRI ו- EEG) וכן בביסוס מחקרים משותפים בחקר הרמה המולקולרית והתאית.

המרכז לחקר האנרגיה מקדם מחקר בכל תחומי האנרגיה, כולל המרה ישירה של אור השמש, יצירת חשמל ממקורות תרמיים, תהליכים כימיים המוּנַעים באופן תרמי, ופוטו-כימיה.

מכון אקארד לחקר אבחון סרטן, העובד כחלק מהמרכז הבינתחומי לחקר סרטן ע"ש מורוס (MICC), מספק מסגרת תומכת למדענים מובילים העובדים על דרכים חדשות להגיע לזיהוי ואבחון מוקדם ומדויק של סרטן ושל חתימות מולקולריות ספציפיות. אבחון וגילוי מוקדמים של סרטן מסייעים רבות לקהילה הרפואית לשפר את יכולותיהם לשלוט בתוצאות הטיפול הרפואי, להציע טיפולים יעילים יותר ולהימנע משיטות ריפוי מיותרות וחריפות במיוחד.

המרכז לדימות המוח האנושי ע"ש נורמן והלן אשר תומך ביישומן של טכנולוגיות דימות מתקדמות המאפשרות לצפות במוח ברזולוציה גבוהה במיוחד וסוללות את הדרך לתובנות חסרות תקדים בנוגע לתפקוד תקין ולקוי של המוח האנושי.

המרכז לחקר בינה מלאכותית משמש כקרש הקפיצה התיאורטי והטכנולוגי העיקרי לקידום בינה מלאכותית ולמידת מכונה במכון ויצמן למדע. המרכז מקדם עבודה משותפת בקרב מדעני המכון לצד שיתופי פעולה מוסדיים, דוגמת השת"פ עם אוניברסיטת מוחמד בן זייד לבינה מלאכותית (MBZUAI) באיחוד האמירויות הערביות. המרכז מתמקד בפיתוח התשתית הדרושה לתמיכה במחקר מבוסס בינה מלאכותית, בכללה פיתוח אלגוריתמים ללמידת מכונה ורשתות עצביות מלאכותיות, ופיתוח גישות חדשות להפקת מידע משמעותי מנתוני ענק ('ביג דאטה.')

המרכז לאסטרופיסיקה ע"ש נלה וליאון בנוזיו מקדם מחקר באסטרופיסיקה תיאורטית וניסויית, קוסמולוגיה, ונושאים משיקים דוגמת אסטרונומיה תצפיתית, אסטרופיסיקה חישובית, ואסטרופיסיקה ניסויית של חלקיקים.

המרכז לחקר מחלות עצבים ע"ש נלה וליאון בנוזיו מקדם מחקר התורם להבנה של היסודות המולקולריים של מחלות נוירולוגיות, כולל הפרעות מוחיות התפתחותיות כגון תסמונת X שביר ותסמונת דאון, ומחלות נוירולוגיות הקשורות להזדקנות המוח.

המכון לרפואה מולקולרית ע"ש י. לאון בנוזיו תומך במחקר ביו-רפואי המיישם טכנולוגיות ריצוף גנטי וניקוי וזיהוי חלבונים וכן בזיהוי מחקרים בעלי השלכות רפואיות פוטנציאליות ומקדם שיתוף פעולה מחקרי בין מדע ורפואה.

המרכז לחומרים מתקדמים וחכמים ע"ש תום ומרי בק תומך במחקר פורץ דרך בחומרים חדשניים שעשויים לשמש לטובת תחומי הרפואה, התעשייה והאנרגיה החלופית.

מרכז ברגינסקי לשילוב בין מדעי הטבע למדעי הרוח מעניק מימון לפרויקטים המשלבים בין מדע ומדעי הרוח והחברה, כגון מדעי המוח ופסיכולוגיה או כימיה וארכיאולוגיה.

המרכז לחקר הכימיה של החיים ע"ש דיויד ברטון הוקם על מנת לתמוך במחקר בסיסי בכיוונים חדשניים בתחום הכימיה הביולוגית, בדגש על תפקידי חלבונים כאבני בניין ביולוגיות וכזרזים לתגובות כימיות בגוף.

המרכז לנאנופיסיקה על-שם מוריס וגבריאלה גולדשלגר מקדם מחקר תיאורטי וניסיוני בתחום הנאנופיסיקה, בעקבות הצלחת המחקרים בפיסיקה מזוסקופית, תת-תחום של פיסיקה של חומר מעובה העוסק במערכות פיסיקליות שגודלן "בינוני" – בין המערכות הגדולות שנשלטות על-ידי תורת היחסות, לבין המערכות המיקרוסקופיות הנשלטות על-ידי תורת הקוונטים.

מרכז מוריי ומאיר גרודצקי לחקר תפקודי המוח העילאיים פועל להבנה מעמיקה יותר של החיבור בין תהליכים קוגניטיביים כגון תפיסה, פעולה, זיכרון ושליטה רגשית ובין תבניות הפעולה המרובות במוח, במנעד רחב של סדרי גודל בזמן ובמרחב.

המרכז לאבטחה וחישה על-שם ננסי וסטיבן גרנד תומך בפיתוח סוגים חדשים של חיישנים ובדרכים לשפר את הרגישות והדיוק של שיטוח חישה. מחקרים הממומנים על ידי המחקר כוללים פיתוחם של ביו-חיישנים, חיישנים ביו-רפואיים, וכן טכנולוגיות ניסיוניות הדרושות לייצור חיישנים קטנים ומדויקים יותר המסוגלים לאתר כמויות מזעריות של חומרים בשיטות לא פולשניות.

המרכז למחקר ימי ע"ש דה בוטון מממן מחקרים העוסקים בים, תוך התמקדות בים התיכון, לצורך הבנת התהליכים השולטים ביחסי הגומלין של הים עם האטמוספירה והמגוון הביולוגי, הגיאולוגי והכימי שבו.

בית הספר למחקר במדעי הכימיה ע"ש סולו דואק ומאוריציו דואק עובד יד ביד עם הפקולטה לכימיה במכון ויצמן בכדי להעצים את הכשרתם של הסטודנטים לתארים מתקדמים בכימיה. בית הספר נוסד על-ידי שני אחים, מאוריציו וסולו ומשפחותיהם בשנת 2008.

המכון לחקר חלל ואופטיקה ע"ש אנדרה דלורו תומך בחקר טבעו של היקום, מתת-החלקיק הקטן ביותר ועד הגלקסיות המרוחקות ביותר. המכון מאגד מדענים החוקרים תופעות קוונטיות של אור וחומר; את מרחבי החלל וכוכבי לכת, ממיקרו-מטאורים דרך ענקי גז ועד פיצוצי סופר-נובה בקצוות הרחוקים ביותר של היקום; ותאורטיקנים הפועלים בקני מידה עצומים ואינפיניטסימליים כאחד.

המרכז ע"ש פריץ האבר לכימיה פיסיקלית תומך במחקרים בכימיה פיסיקלית, פיסיקה כימית ופיסיקה ביולוגית. תמיכה זו עוזרת לקבוצות ליזום כיווני מחקר חדשים ולפתח פעילויות קיימות באמצעות רכישת ציוד, חידוש ושדרוג מעבדות, פיתוח מערכות ניסוי ותחזוקה שוטפת של מכשור ייעודי.

המרכז למחקר התפתחות רשתות עצביות ע"ש הדה, אלברטו ודוד מילמן בארון תומך במאמצים לחשוף בכלים טכנולוגיים את תהליך התפתחות הנוירונים השונים, למפות את נדידתם ולהתחקות אחר הדרך שבה שלוחות נוירונים נעות לאורך מרחקים גדולים כדי למצוא את מטרותיהם – על כל ההשלכות המשתמעות מכך עבור מגוון של מחלות והפרעות נוירו-התפתחותיות. מרכז זה פועל בתוך מכון עזריאלי לחקר המוח ומערכת העצבים.

המרכז ע"ש משפחת וילנר לביולוגיה של כלי דם מתמקד בבקרה של תהליכים במערכת כלי הדם במצבי בריאות וחולי. היות ותקלות בבקרת תהליכים במערכת כלי הדם מובילות למגוון מחלות אנושיות כגון דום לב, שבץ וסרטן, ממצאים ממחקרים מהסוג הנתמך על ידי המרכז עשויים להוביל לפיתוח של כלים לאבחון מוקדם ולריפוי.

מרכז הרי וז'נט וינברג לחקר גנטיקה מולקולרית של צמחים תומך במחקרים התורמים להבנת הגנטיקה המולקולרית של צמחים, ובכך מסייעים להתמודד עם אתגרים גלובאליים כגון בטחון תזונתי, מחלות וקשיים סביבתיים.

המרכז לביולוגיה חישובית ע"ש ורטהיימר תומך במעבר של מדעי החיים לעידן של מחקר חישובי המתאפיין באיסוף כמויות חסרות תקדים של מידע ביולוגי ובניתוחן. עובדי המרכז מתמחים בביולוגיה חישובית ומשמשים כאנליסטים, מחנכים, ומתווכים בין המחלקות המדעיות, בהן הם עובדים, ובין המרכז הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד.

המרכז לחקר למידה, זיכרון וקוגניציה תומך במחקרים בנושא תפקודי המוח שעומדים בבסיס הזיכרון וההתנהגות, תוך שימוש באמצעי דימות מוחי, טכנולוגיות אלקטרופיסיולוגיות, בינה מלאכותית וגישות מתקדמות שמאפשרות התחקות אחר פעילות מוחית ושיפור יכולות אנושיות. מרכז זה פועל בתוך מכון עזריאלי לחקר המוח ומערכת העצבים.

מרכז יד אברהם לחקר גישות אבחון וטיפול במחלות סרטניות מקדם את חקר מחלת הסרטן בדגש על הרכיבים הגנטיים של המחלה, לטובת פיתוח דרכים חדשות לאבחון מוקדם של תהליכים ממאירים ושיטות טיפול חדשניות.

מרכז היוזמה הלאומית הישראלית לננוטכנולוגיה הוא חלק מהיוזמה הלאומית הישראלית לננוטכנולוגיה, הפועלת כשיתוף פעולה בין משרד הכלכלה ותל"ם. המרכז תומך בפעילויות הקשורות לתחום הננו-מדע וננו-טכנולוגיה, בעיקר באמצעות מימון רכישת ציוד משותף חדש.

מרכז מוריס ואילזה כץ להוראת המדעים מקדם מחקר בתחום הוראת המדעים בבתי ספר בישראל לטובת שיפור שיטות ההוראה והלמידה.

המרכז לבינה מלאכותית במדע הוא ביתה של קהילה מגוונת העוסקת בפתרון בעיות מדעיות בעזרת בינה מלאכותית. חברי הקהילה, המורכבת מחוקרים וסטודנטים במכון ויצמן למדע, משתפים פעולה עם מומחים מהאקדמיה והתעשייה ליישום חדשני של בינה מלאכותית לצד פיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום. בנוסף לחקר שאלות מדעיות משמעותיות, פעילות המרכז מסייעת למדענים לחדד את כישוריהם בתחום ומוסיפה רבדים חדשים לארגז הכלים של כישורי הבינה המלאכותית הזמינים למדעני המכון ברחבי הקמפוס.

המרכז מקדם מחקרים העוסקים במחלקות ילדות ומחלות מולדות.

המרכז לחקר טראומה וחרדה ע"ש מ. יהודית רות תומך במחקרים בתחום מדעי המוח, לשם קידום ההבנה והטיפול במחלות נפש.

המרכז למדע וטכנולוגיה קוונטיים מקדם מחקרים בנושא יישומיה של מכניקת הקוונטים בפיסיקה, בכימיה, באופטיקה ובהנדסה. בהתבסס על גילויים בנוגע להתנהגות החומר בקנה מידה זעיר, מדענים במרכז זה חוקרים כיצד ניתן לגייס תכונות קוונטיות מורכבות כגון סופרפוזיציה ושזירה לשם פיתוח של טכנולוגיות העתיד.

המרכז למדע הנתונים במכון ויצמן למדע, שבתוך היוזמה לבינה מלאכותית בשירות המדע, מקדם יישום של כלי מדע נתונים מתקדמים לטובת מחקר בסיסי במדעי הטבע, באמצעות טיפוח שיתופי פעולה בינתחומיים ופיתוח כלים חישוביים חדשניים.

המרכז לדימות ממוזער ודימות נאנו-ביולוגי ע"ש ארווינג וצ'רנה מוסקוביץ' מתמקד בהגברת יכולות הדימות במכון ויצמן. המרכז תומך ביוזמות חדשות לשיפור טכניקות ויכולות הדימות וההדמיה וברכישת ציוד חדשני ושדרוג האמצעים הקיימים.

בית ספר למחקר במתמטיקה ובמדעי המחשב ע"ש מורוס נוסד בשנת 2009 על-ידי מנפרד מורוס ומשפחתו בכדי לסייע לצרכיהם של סטודנטים לתארים מתקדמים בתחומי מפתח במתמטיקה.

המרכז לחקר מחלות זיהומיות עוסק במחקר מיקרוביולוגי ומיקרוביומי כחלק מהמאמצים להרחיב את הידע המולקולרי של ממשקי פתוגן-תא מארח ואת הקשר שלהם למחלות מידבקות ושאינן מידבקות, לשם פיתוח פתרונות רפואיים שינתנו מענה לאיום של מחלות זיהומיות על בריאות המין האנושי.

מרכז מינרבה לחקר תיקון עצמי של מערכות אנרגיה וקיימות מתמקד בגילוי ועיצוב עקרונות לתיקון עצמי בחומרים, במערכות ומבני התקנים להמרת ואחסון אנרגיה בת קיימא.

תומך במחקר בפיסיקה תיאורטית בדגש על שיתוף פעולה בין מדעני מכון ויצמן ומדענים גרמנים. המחקרים נעים בין ההיבטים המופשטים ביותר של תיאורית המיתרים, דרך אסטרופיסיקה, ועד לבעיות מעשיות בתחומי אופטיקה, פיסיקה סטטיסטית ופיסיקה של חומר מעובה.

מרכז מינרבה על-שם ג'ון פון נוימן לפיתוח מערכות מגיבות מקדם את פיתוחן של מערכות ריאקטיביות מורכבות, בעיקר באמצעות תהליכים של מידול וניתוח. המחקר מתמקד בייצוגים חזותיים וכלים תומכים לבניית מודלים וכן בשיטות הדמיה וניתוח בעלות משקל. המרכז עובד בצמוד עם יישומים שונים בתעשייה; פרויקטים נוספים כוללים מחשוב מוכוון-שירות, סימולטורים טקטיים ותהליכי מערכות בריאות.

מרכז מינרבה להדמיה חיה של אבולוציה במעבדה – נוסד בשנת 2014 לטובת קידום מחקר מדעי בתחומי האבולוציה, הגנומיקה והביולוגיה של מערכות. אורגניזמים המשמשים למחקרים אלו הם לרוב מיקרו-אורגניזמים, תולעים ובני אדם.

מרכז מינרבה לפיסיקה לא-ליניארית של מערכות מורכבות תומך במחקר העוסק בדינמיקות לא-ליניאריות וביישומן, כולל זרמי מערבולת, מחקרים תיאורטיים וניסויים במבנים תבניתיים, ובחירה ושונות תבניתית. מחקרים אלו מיושמים בכדי לפתור בעיות ספציפיות בתחומי האסטרופיסיקה, הגיאופיסיקה והביולוגיה.

המכון לחקר הטיפול בסרטן ע"ש דואק, הפועל כחלק מהמרכז הבינתחומי לחקר סרטן ע"ש מורוס (MICC), חותר לחשיפת המכניזמים המולקולריים של תאים סרטניים והמיקרו-סביבה של הגידול (כגון: רקמות, כלי דם ותאים חיסוניים), שואף להשגת הבנה עמוקה של מוות תאי מתוכנת, המותקן בכל תא, ומחפש אחר גישות ביולוגיות חדשות ויעילות להתגבר על התנגדותם של תאי גידולים לטיפול. מטרת המכון היא לאתר תרופות וסוגי טיפול אחרים, שיוכלו לחסל תאים סרטניים ותאים משלימים, תוך גרימה של נזק מינימלי או אפסי לרקמות בריאות.

המרכז לביולוגיה של ההזדקנות ע"ש בל ואירוינג מלר מקדם מחקר אודות הפתולוגיה של ההזדקנות, ובכלל זה מערכת החיסון, מערכת כלי הדם, הרקמות המחברות ועוד.

המרכז להנדסה ביו-רפואית ועיבוד אותות ע"ש מניה איגל מתמקד בשילוב בין מדעי המחשב וטכניקות מתקדמות המשמשות במדעי החיים, מדעי המוח, חקר סרטן ותחומי מחקר נוספים בהם נדרש ניתוח של אותות ונתונים בקנה מידה גדול.

המערך למיון תאים סרטניים ע"ש קליינמן, הפועל כחלק מהמרכז הבינתחומי לחקר סרטן ע"ש מורוס (MICC), מספק לחוקרים במכון ויצמן טכנולוגיות מתקדמות בתחום של מיון תאים בודדים, אשר מאפשרות להם לזהות, למיין, ולנתח תאים סרטניים ותאים סמוכים. חקר התקשורת בין תאים מסייע לעצב פתרונות מותאמים אישית למיגור סרטן.

המרכז למצויינות מדעית מפקח על קרנות צמיתות ותרומות המשמשות למתן מענקים לחוקרים בעלי ותק עם רעיונות מחקר חדשים ומקוריים.

המרכז לחקר הפיתוח של כלים נוירו-טכנולוגיים חדשניים תומך בפיתוח של טכנולוגיות חדשניות ושיטות מתקדמות עבור המרכזים שפועלים במסגרת מכון עזריאלי לחקר המוח ומערכת העצבים. במרכז זה עובדים יחדיו ביולוגים, פיסיקאים, כימאים, מהנדסים ואנשי תוכנה כדי כלים חדשניים לטובת חקר המוח.

מטרתו של המרכז למיקרוביולוגיה ע"ש משפחת נל היא לקדם את הבנתנו בנוגע למיקרואורגניזמים ולרתום ידע זה לטובת יצירת כלים חדשים עבור שיפור הבריאות והסביבה.

מכון סגול לאריכות ימים מקדם חקר בינתחומי של תופעות הקשורות בהזדקנות ובאריכות ימים. פעילויות המכון מתמקדות בחקר נושאים הקשורים בנוירוביולוגיה, במטבוליזם, בתזונה ובמחלות לב וכלי דם.

המרכז לחקר סרטן ילדות ומחלות מערכת החיסון ע"ש דונלד קירק תומך במחקר בסיסי וקליני העוסק במגוון רחב של מחלות ילדות והפרעות חיסוניות.

המכון הלאומי ע"ש עזריאלי לדימות ומחקר המוח האנושי תומך במחקרים בתחום הפיזיולוגיה, הביוכימיה ותפקוד המוח האנושי ובתחום מחלות מערכת העצבים, ופועל לקידום פיתוח תרופות משופרות למחלות אלו. המרכז יפעל בתיאום עם המרכז הלאומי להדמיית וגירוי המוח , גוף בתמיכת המדינה המובל על ידי מכון ויצמן בשותפות עם הטכניון והמרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי.

המרכז לחקר פגיעה והתחדשות של תאי עצב עוסק בשאלות יסוד דוגמת תגובה לפציעה ויכולת ההתחדשות של רקמה עצבית פגומה, אשר נובעת לא רק מהנוירון עצמו אלא גם מהתמיכה מרקמות שכנות. מחקרי המכון והתובנות הנגזרות מהם עשויים להוביל לפיתוחם של כלים וטיפולים שיוכלו לסייע להתחדשות נוירונים פגועים ולהעניק לאנשים שחוו פציעות כגון שבץ או תאונות בריאות שלמה.

המרכז לפיסיקה ניסיונית מטפח מחקר בכל תחומי הפיסיקה הניסויית, החל בהיבטים הבסיסיים ביותר של פיסיקת חלקיקים ועד למחקרים ניסויים בתכונות חומר בסיסיות, כגון מוליכים-למחצה ומוליכי-על. כמו כן, המחקר כולל פיסיקה אטומית, מולקולרית, פלזמה ואופטית וכן מחקרים בינתחומיים בפיסיקה של מערכות ביולוגיות.

מרכז מקס פלנק-מכון ויצמן לארכאולוגיה ואנתרופולוגיה אינטגרטיבית מקדם מחקרים בתחום הארכיאולוגיה דרך שימוש משולב במתודולוגיות מעבדה שונות. פרופ' ז'אן-ז'אק הובלין, מכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית, ראש המרכז-שותף)

המכון לאימונולוגיה של האדם ע"ש מוריס קאהן מוקדש לחקר של מערכת החיסון הנרכשת, כלומר, להבנת האופן שבו פועלים מנגנוני ההגנה של מערכת החיסון. מטרתנו היא להבין את יחסי הגומלין בין התאים והמולקולות העומדים בבסיסה של התגובה החיסונית - המתווכת על ידי נוגדנים - לפתוגנים מזהמים, לחיסון ולמזהמים וחיידקים במערכת העיכול. את ממצאי המחקרים הללו רותמים המדענים שלנו ליצירה של אסטרטגיות חדשות למניפולציה של מערכת החיסון ולחיסול גידולים סרטניים בשיטות של אימונותרפיה. על ידי אפיון הרכיבים התאיים והמולקולריים המעורבים בתגובה חיסונית מוצלחת, אנו שואפים לסלול את הדרך לגילוי של חיסונים ושל טיפולים חדשים שיתנו מענה למגוון רב של מחלות, כולל סוגים מסוימים של סרטן.

המכון לכנסים ע"ש דימיטריס קוראפס תומך בכנסים מדעיים בינלאומיים במרכז הכנסים על-שם דוד לופאטי, הממוקם בקמפוס המכון, במטרה להעשיר את חילופי הידע האינטלקטואליים ולבסס את מעמדו של מכון ויצמן כמוקד עולמי למחקר מדעי

מרכז הלן ומרטין קימל למדעי הננו מטפח את הממשק בין ביולוגיה מולקולרית ומדעי הננו במטרה לזהות ננו-חומרים חדשים ומשופרים. המרכז גם תומך במעבדות הלן ומרטין קימל למדעי הננו במכון ויצמן.

מרכז הלן קימל למדעים פלנטריים מטפח שיתופי פעולה חדשניים בחקר הגיאולוגיה, הגיאופיסיקה, הגיאוכימיה, אקסו-ביולוגיה, אקלים ואטמוספירות של כוכבי לכת, וכוכבים מחוץ למערכת השמש. המרכז תומך בתכנית ללימודים מתקדמים במדעי כוכבי הלכת ומסייע למכון ויצמן להפוך לגורם מוביל ביוזמות מחקר לאומיות ובינלאומיות בחקר החלל.

המכון לתהודה מגנטית על-שם הלן ומרטין קימל מעודד חידושים בטכנולוגיות תהודה מגנטית ותורם תרומה משמעותית למחקר בסיסי וליישום טכנולוגיות בתחום.

מכון קלור לדימות וספקטרוסקופיה של תהודה מגנטית בעוצמות גבוהות תומך בשאלות מחקר בקשת רחבה של נושאים: פיזיולוגיה וביוכימיה של התא, של רקמות ושל בעלי חיים ובני אדם; מבנה חקר ודינמיקה של כימיקלים וביו-מולקולות; חקר חומרים מתקדמים וחדשים. המכון אף עוסק בפיתוח שיטות חדשות של אם.אר.איי. ועיבוד מידע וכן בשיפור טכנולוגיות לחקר תופעות שונות בעולם.

נוסד בשנת 1972, בעקבות מותו הטראגי של אהרון קציר-קצ'לסקי בידי טרוריסטים, כגלעד לזכרו. המרכז מקדם פעילויות בביולוגיה פיסיקלית ומדע מאקרו-מולקולרי, וכן בתחומי מחקר אשר עניינו את אהרון קציר-קצ'לסקי, בדגש על ההשפעה של הקדמה המדעית והטכנולוגית על החברה האנושית.

המרכז לחקר גנום האדם ע"ש קראון מספק בסיס ידע חישובי וניסויי אודות מידע גנטי לקהילת המחקר האקדמי, הרפואי והביוטכנולוגי בתחומים כגון דיאגנוסטיקה, חקלאות, מחלות גנטיות, פיתוח תרופות וריפוי גנטי. המרכז מהווה רכיב חיוני בתשתית האסטרטגית שהרחיבה את היכולת הישראלית לנצל את המידע הרב הזורם מפרויקט הגנום האנושי. באמצעות שיתופי הפעולה הרבים אותם יזם, המרכז מהווה שותף מרכזי במחקר פורץ דרך בנבכי הגנום האנושי.

המרכז לפוטוניקה ע"ש קראון מקדם את חקר האור, על השלכותיו היישומיות. מכון ויצמן הינו מוסד מחקר מוביל בעולם בתחום הפוטוניקה. פוטוניקה היוותה בעבר כר פורה לגילוי קרינת גמה, קרני אולטרה-סגול, אור אינפרה-אדום, גלי מיקרו וגלי רדיו, עם שימושים יישומיים בתחומים שונים ומגוונים, מרפואה ועד תעשיות ביטחוניות – כולל מחשוב, אבחון רפואי, דימות, תקשורת נתונים בשבבים והגנה באמצעות קרני לייזר.

המרכז לחקר בריאות הנפש והרגשות ע"ש אירנה וג'רד דרשר משלב מגוון שיטות מחקר וגישות אשר שופכות אור על המנגנונים והתכונות של בקרת רגשות על מנת לספק תובנות שיתרמו לחיזוק חוסן נפשי, למניעת מחלות נפש ולפיתוח טיפולים ותרופות. מרכז זה פועל בתוך מכון עזריאלי לחקר המוח ומערכת העצבים.

המרכז למערכות מידע על-שם ד"ר קארל וליילה ריבשטיין תומך ומקדם את רשתות המחשוב והתקשורת המשולבות ברחבי הקמפוס, מתוך הבנת חיוניותה של תשתית תקשובית מתוחכמת בכל ההיבטים של מדע ומנהלה מודרניים.

מרכז דוד לופאטי לרפואה השוואתית שואף לשלב את המומחיות הרב-תחומית והחדשנות המחקרית של מכון ויצמן למדע עם פלטפורמות מתקדמות למחקר מודלים של בעלי חיים, כדי לקדם פריצות דרך בתחום המדע הביו-רפואי ההשוואתי.

המכון למחקרים טרום-קליניים ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל תומך במחקרים קדם קליניים בהם מעורב המרכז הלאומי הישראלי לרפואה מותאמת אישית ע"ש ננסי וסטיבן גרנד. המכון ע"ש משפחת שאפל מקדם את יעדיו על-ידי מתן תמיכה חיונית בציוד, כוח אדם ומשאבים, וכן באמצעות ניהול מחקרים קדם-קליניים במרכז הישראלי הלאומי.

המרכז לביולוגיה מטבולית ע"ש משפחת ורה וג'ון שוורץ תומך בפעילותה של היחידה לאפיון מטבולי (MPU), אשר עוסקת בזיהוי של מטבוליטים ובשליטה בהם. מטרת המרכז היא לקדם אבחון, טיפול ויצירה של אסטרטגיות חדשות למניעת מחלות.

מכון שוורץ/רייסמן לפיסיקה תאורטית מספק לחוקרים בתחום מסגרת עבודה אינטלקטואלית בלתי-פורמלית באמצעות אירוח של סדנאות מדעיות בנושא פיסיקה תאורטית.

המכון לכימיה תרופתית ע"ש ד"ר ברי שרמן מממן מחקרים חדשניים בתרכובות שעשויות לשמש בפיתוח טיפולים רפואיים למגוון מחלות והפרעות, כולל מחלות אוטואימוניות, סרטן, מחלות ניווניות, ומחלות מדבקות.